ליל הסדר

[יודעת לשרוך לבד]

ליל הסדר

ליל הסדר מתקרב וכמו בכל שנה אני כל כך פוחדת מהרגע בו נשב כולנו ולידנו שני כסאות ריקים. אמא שלי מתעקשת לשמור על המקום הקבוע שהיה לאחים שלי סביב השולחן, ולא משנה כמה אורחים באים, אני מרגישה איך אני מתכווצת כל שנה מחדש למראה הכסאות הריקים ומיד אחר כך יום הזכרון, ועבורי יום הזכרון הוא בכל יום ואולי דווקא ביום הזכרון אני מרגישה הקלה מסויימת כי כולם איתי. אני מתגעגעת בטרוף, מעבירה זכרונות בראשי לפני מלכתי לישון, מתפללת שיבואו בחלומי, שאזככור את צבע עינהם, שאוכל להיות איתם ולו רגע אחד נוסף הילדים שלי לא הכירו אותם, וקשה להם להבין ואני מקווה שלעולם לא יצתרכו להבין עד כמה הם חסרים לי,עד כמה אני מצטערת שלא זכו להכיר אותם, עבורם הם תמונות בשחור לבן. היות ושני אחיי לא נפטרו מוות טבעי, התעקשתי שלא לקרוא לילדי על שמם, גם לא כשם שני, והיום, היום אני מצטערת על כך, אולי זו אחת הדרכים להנציח אותם.

 

[ד י ק ל ה היחידה]

מבינה אותך כל כך

גם עבורי ליל הסדר דיי מפחיד אני חושבת שעשית נכון כשלא קראת לילדייך בשמם.. קודם כל היחלד של הוא אישות בפני עצמו ויד דרכים רבות ונוספות להנציח את אחייך מבלי שילדייך ישאו על גבם את הזכרון מקווה שהחג יעבור בשלום, לי לך ולכל משפחות השכול

 

[solitaryshell]

אל תצטערי על שלא קראת לילדיך

על שמם של אחייך. ישנן דרכים רבות להנציח את אחייך שלא קשורות בניתנת שמם לילדייך. אני דווקא חושבת שטוב שהתעקשת שלך לא לקרוא להם אפילו כשם שני על שם שני אחייך. מאחלת לך שליל הסדר והחג עצמו יעברו באופן הכי קל שניתן.

 

[יודעת לשרוך לבד]

תודה לכן,

 

[einat המקורית]

מקווה שהחג יעבור בשקט

אני מאחלת לך ולכולנו כי החג יעבור בקלות יחסית, מבינה אותך כי גם אצלי בני לא הכיר את אחותי ויקיר אותה רק מתמונות וסיפורים אך גם אני לא הסכמתי לקרוא לבני על שם אחותי וגם לא בשם שני כי אני מאמינה שזה לקבוע גורל לילד, רציתי לתת לבני שם שלא הכרתי אף אחד בשם הזה שמת מוות טבעי או לא טבעי וכך עשיתי, מקווה שזה לא יקבע לו את הגורל אך שוב כואבת על שלא הכיר את אחותי ולא חווה לשבת איתה בשולחן החג.