ליל הסדר

ליל הסדר

היי לכל החברים. עוד ארבעה ימים נשב לשולחן ליל הסדר .נשתה ארבע כוסות... השנה בא לי בפעם הראשונה לא ללכת להורים שלי ,אבל אין לי אומץ. תמיד בערב החג יש לי נקיפות מצפון וברגע האחרון אני הולך אליהם. השנה אני מוזמן לכל כך הרבה מקומות ואני לא יודע מה לעשות. אולי לקבל אומץ השנה ואולי לא. אני יכול ללכת למלווה שלי בה.ל.ל. מה אתם אומרים .i need hlpe
 
גם אני לא הולך להורים

וזה יהיה הפעם הראשונה בחיים שאני לא אלך לסדר. תראה- אם אתה חושב שההורים שלך ילחצו עליך וינסו לשטוף לך את המוח- יותר טוב שלא תלך, אני יודע שאם אני אהיה בסדר שלהם לא יניחו לי לרגע ואני לא יודע כמה כוח יש לי לעמוד מול כל הלחץ שלהם של סבא וסבתא שלי של הדודים של גיסי ושל עוד מי שיהיה שם. זה קשה כי בטוח שאמא שלי תבכה וזה קשה לראות אותה ככה. אני הולך להגיד להם שאני בבית של חבר שהוא דתי ואני יעשה את הסדר איתו מה אכפת לי שיחשבו שאני באמת עושה סדר? - מוטב לא להכאיב להם יותר מידי, באמת אני אהיה עם חברים חילוניים שלא אכפת להם מפסח בכלל. אם יש לך מלווה של הלל- הכי טוב שתלך בשביל לא להיות לבד, תתקשר להורים לאחל חג שמח- וזהו. אז חג שמח.
 

rigoletto111

New member
לילסדר זה חג משפחתי

שנחמד לעשות עם המשפחה אז אני תמיד אצל ההורים ... פשוט יהיה לי יותר נעים ככה ...
 
תלוי ביחסים עם המשפחה

ואם המשפחה עכשיו בכסאח איתי? זה לא ממש נחמד להיות איתם ליל סדר זה צריך להיות נחמד אבל אם כועסים עליך, מנדים אותך או לא מתייחסים- אז אני מעדחף לא לבוא
 

ברוריה2

New member
אתה מאד אופטימי. או לא חרדי לשעבר..

ליל הסדר הנחמד אצל משפחתי הוא סיוט בלתי נגמר ועינוי שלא הייתי מאחלת לשונאי. אני באופן כללי בעד שלא להכניס את עצמינו לסיטואציות לא נעימות. כטוב ליבו, אם אתה חושש שלא יהיה נעים שם-אל תלך!! במיוחד מאחר ותצטרך מן הסתם להיתקע שם עד מוצאי החג. חג חירות שמיח!!
 
תודה על התגובות

האמת היא ,שאני לא ממש סובל שם .חוץ מהעניין שאני לא יכול לחזור חזרה למרכז עד אחרי החג. אבל אני רוצה לקבל אומץ לא לעשות סדר כהלכתו פעם ראשונה בחיים. בשנה שעברה כבר כמעט עשיתי את זה וברגע האחרון התחרטתי. אני מקווה שהשנה זה לא יקרה לי. בשבילי ליל הסדר הוא סתם עוד יום בשנה . ארבע כוסות אפשר גם לשתות באיזה פאב.אני מאמין שאליהו הנביא מגיע גם לפאבים של תל-אביב. אז אני לא יודע מה לעשות אני מקווה שעד יום רביעי בצהרים יהיה לי מספיק כוח להחליט.
 
הצל! צר לי לאכזב אותך

אבל אליהו הנביא לא מבקר גם בפאבים השנה יהיה הסדר הראשון שלא אהיה אצל הורים , קניתי כבר מצות , יין לארבע כוסות, הגדה של פסח, עכשיו צריך עוד לבשל בשר-דגים להסדר , שפוך חמתך על הגויים ,........... אשר אכל את יעקב , ואת נוהו השמו
 

Le Fay

New member
מהפעם הראשונה שתפסתי אומץ

ואמרתי "תודה. אבל לא, תודה" לכל המזמינים (כולל אמהות) החג נעשה תענוג גמור, ומאז לא הצליחו לגייס אותי לשום ליל סדר כהלכתו. בפעם ההיא אמרתי שיושבת עם חברה (באמת אירגנו ארוחת ערב חמודה עתירת קינוחים ושרנו שירים עם הילדים של שתינו) אחר כך הפסקתי לנפק תירוצים. לא רוצה וזהו.
 

מחופש

New member
לא רוצה לחשוב על זה

לא רוצה לחשוב על ליל הסדר זה עושה לי רע אני כבר מחכה ל 1 בלילה אחרי ליל הסדר אז נתחיל לישון ולנוח מכל הבלאגנים של ערב חג מכל העבודה אולי ארגיש קצת את מעבדות לחירות הסדר עצמו אצלי זה לא חירות זה שיעבוד שיעבוד שיעבוד מי יתן ונצא מעבדות לחירות עוד בחג הזה יבוא הגואל בוש ויוציאנו מהגלות המר בשבי הציוני החרדי אין כבר כוחות מה נעשה ביי לכם חג שמח
 
אני אומר שההההההה

וואלה, בא לי לומר משהו ואנל'א יודע מה. משהו תקוע לי בגרון. אולי בכלל תבוא אליננו הבייתה??? תלמד איך חילוני שמח בשמחת איחיו החרדיים, שותה לשוכרה, מתפלפל בדברי תורה מצחקק עם הבנות וטועם מטעמים. אני חושב שאני צריך להוות דוגמא. סמל. סמל מופת אפילו. סתאאאאאאאם. תגיד תה' דפוק? אני עמלתי קשות כדי לבער ממני את מידת הגאווה, לא הלך לי בקלות אבל הלך. כיום, לזכותי יאמר, אני עניו שבענווים שפל שבשפלים. כך שבוודאי כל דברי היוהרה שהורכבו מלחיצותי המכוונות על לוח הלחצנים המתקרא מקלדת, הם בצחוקים. אחי, עזוב אותך מבעיות. שכח הכל. אל תחשוב על זה בכלל, זה עוד מוקדם. בערב פסח, עם השפורפרת על האוזן כשאמא בקו השני, אז תחליט. זה הזמן. אז אתה יודע מה בא לך כמה בא לך וכו' וכו'. יאלה, אין לי עצבים להמשיך לכתוב. אבל בא לי דבר אחד. בא לי שתצליח איכשהו, נו, איך נאמר את זה. בא לי... טוב תה יודע מה. לא יודע מה לגיד כה. בעיה קשה קשה קשה קשה קשה.
 

PopeJoan

New member
השנה אני עם ההורים ../images/Emo7.gif

אבל עם השנים למדתי להקפיד ביותר על
. אח"כ אני איכשהו מסתדרת. גם נורא כיף לפלוט הערה פמניסטית רדיקלית אחרי כל משפט מההגדה ולראות את כל האורחים במבוכה. לפני שלוש שנים אחותי ואני (אחותי גם יוצאת) הודענו לאבא שלי - לידי כולם כמובן - שאנחנו לא נהיה שותפות לאפליית נשים וסרבנו להוריד מזלג מהשולחן או להעביר מלח. היה כיף לא נורמלי (במיוחד אחרי שמונה כוסות יין - מוזגים כוס כהלכתה ושותים אותה מהר, אומרים "אופס... שכחתי לחכות" ומוזגים עוד אחת).
 
למעלה