קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא
מצה....... כל ההילה, הבלגן, ההצגה, הסיפורים שמכירים כבר בעל פה, הקושיות, התרוצים, האוכללל - חולה על זה (על האוכל רק!) ומייחלת לשם. לבסוף שיר השירים, לו לא הייתי כה עיפה הייתי מתענגת על קריאת המגילה הזו. מה רע? ומה לא מסודר אחרי שנקרענו בדפיקת מזרונים?