ליל הסדר

Marry Ruth

New member
ליל הסדר ../images/Emo122.gif

היה זוועה. ביום יום כל אחת (חמותי ואני) נמנעות האחת מהשנייה ויש שקט יחסי ואתמול היה פיצוץ. אני מנסה לשחזר את מסלול כדור השלג - חמותי אמרה שאנחנו חייבים לתת לתינוק (יונק, בן שלושה חודשים) מים כי חלב זה רק אוכל. אנחנו אמרנו שמשרד הבריאות ממליץ שלא להוסיף כלום להנקה עד גיל שישה חודשים ושההנחיות השתנו מאז שהם היו הורים טריים. בלה בלה... מפה לשם הם הטיחו בנו שאנחנו לא מקשיבים ושאי אפשר לדבר איתנו. משם השיחה המשיכה לכל הדברים שהיו רוצים להגיד לנו ולא אומרים ואז מצאתי את עצמי יושבת ליד השולחן כשחמותי שופכת עלי בטן מלאה היא חושבת שאנחנו מפנקים אותו ושהוא כל הזמן על הידיים (הוא בידיים אצלהם כי זה מקום זר בבית הוא משחק המון זמן לבד) ועוד ועוד ועוד. הרגשתי נורא. בעלי היה שם וניסה לגשר בין הצדדים אני הרגשתי שהוא איתה והיא הרגישה שהוא איתי. התחלתי לבכות רציתי רק ללכת הבייתה. אני דואגת ממה יקרה כשהתינוק יגדל. כבר עכשיו היא זורקת לו הערות ארסיות כמו "נכון שאמא (אני!) מעצבנת?" ומסתכלת עלי לוקחת נשימה עמוקה, היא אומרת את זה רק כדי לעצבן אותי. איזה הודעה מבולבלת. לא חושבת שהצלחתי להסביר כלום. אבל הייתי צריכה לשפוך קצת. תודה על ההקשבה.
 

yaelbar1

New member
תתרחקי ותשתדלי ללכת לשם כמה שפחות

ואת יכולה לאמר לה שהיא גידלה את ילדיה כפי שהיא רואה לנכון. ועכשיו את מגדלת את התינוק שלך כפי שאת חושבת ושלא תאמר לך איך לגדל את הילדים שלך. אם לא תעמידי את הדברים כבר עכשיו הם רק ילכו ויחמירו. בהצלחה
 

לואיזה5

New member
אני חמות, אבל חבל שאינני יכולה לדבר

עם חמותך, הייתי אומרת לה שאכן הזמנים השתנו, בזמן שאני הייתי אם צעירה ובטח גם היא דווקא המליצו לתת מים, כי הדעה היתה שהחלב מכביד על כליותיו של התינוק, אפשר היה לתת גם דבש, ותה קמומיל במקרה והתינוק סבל מגזים. אבל אכן הכל השתנה. ובאשר להחזקת התינוק על הידיים. יקירתי, החזיקי אותו כמה שיותר אם בא לך ויש לך זמן, תינוק צריך את החום והחיבוק והפינוק לא מזה בא , בכלל לא קשור לפינוק, אמרי לחמותך, שכך הילד יגדל רגוע ושלו ואפוף אהבה. בתור ג'סטה תני לה אותו גם, שתחזיק את היצור הקטנטן ותסניף אותו בחום ואהבה. את נכדתי החזקתי וחיבקתי המון על הידיים, אפילו הרדמתי אותה עלי וגם הוריה עשו כך. היום אני יכולה להרגיע את חמותך, שצמחה לנו ילדונת מתוקה, שלווה , מחבקת מנשקת, ובכלל לא מפונקת, יודעת להעסיק את עצמה, אני מייחסת זאת למה שהרעפנו עליה הוריה וסביה וסבתותיה. במקום להסתכסך איתה, אולי תזמיני אותה פעם ללכת איתך לטיפת חלב, לשמוע הסברים מהאחות. אני יודעת שזה מאד מקומם מה שאמרו לך. כשתהיי יותר רגועה, את יכולה לומר לה שפגעה בך על לא עוול בכפך. אני מרשה לך לגזור ולהראות לה. מחמות וסבתא.
 

אוסה

New member
אני מסכימה עם הדרך שלך!!

ראשית את אם התינוק ואת יודעת הכי טוב מה טוב בשבילו.!!!! תמשיכי לגדל את הילד שלך בדרך שלך (הנכונה כי לתינוק בן שלושה חודשים לא נותנים חלב! ואם הוא רוצה ידיים אז שיהיה בידיים ! ) . תמיד אנשים מסביב כל כך טובים להעביר ביקורת באיך אנחנו לא מגדלים טוב את הילד שלנו, את צריכה לא לייחס חשיבות לכל משפט שלה.
 
תמשיכי בדרכך לחינוך ילדך

ואני מדגישה - ילדך ! ולא ילד של חמותך . חמותך עם כל הכבוד לה צריכה להבין שאת אם התינוק ואת זו שמגדלת אותו ומחליטה ולא היא. אז היא עשתה וגידלה - יופי לה..... לתקופה שלה פג התוקף מזמן. חמותך חיה בסרט של "אני יודעת יותר טוב" - אז זהו שלא !!!
 

רינת3434

New member
וואו, איזה זמן היא מצאה לה...

זה הילד שלך וזה לא משנה בכלל מה לימדו אותם אז. אם בא לך ואת חושבת שזה טוב את יכולה גם לתת לו סטייק ובלי לשאול אותה. המשפט העוקצני שלה מטומטם ביותר אבל כנראה שיש לה חסך במשהו. בסופו של דבר, מה דעתו של בעלך?
 
אני מסכימה בהחלט אם הדרך שלך

לי אין עדיין ילדים,ואני חושבת שבע"ה כשהילדים יבואו אני יילך לפי תחושת הלב שלי אומרת,ולפי מה שמנחים אותי בטיפת חלב... אחרי הכל הזמנים משתנים... חמתך או כל אדם אחר יכול לייעץ אבל רק לייעץ לפי הניסיון שלהם,אבל בשום פנים ואופן לא מעבר לזה............ אל תתני לחמתך ולא לאף אדם אחר לעצבן אותך,את נישמעת כמו אמא מקסימה אוהבת ודואגת ומטפחת........ אני בטוחה שמה שאת עושה זה נכון........... ולדעתי בעלך צריך לפתוח עליה את הפה,הילד לא צריך לשמוע מילים עוקצניות על ההורים שלו.... מאחלת לך חג פסח שמח
 
נראה לי שזה היה טריגר

לקלקל את שמחת החג זה מעיד על טפשות ועוד כמארחת. לדעתי זה מעבר לכך.התינוק היה טריגר לכעסים שלה. חנכי את בנך כראות עינייך. ובפעם הבאה שתאמר לך שהיא אמא מעצבנת ,תעני לה "ועוד איך" ! אבל עם כל זה אני חייבת לציין שלפוצץ את ערב החג באמירה כזו מעיד על אישה רעה, מרירה וסליחה גם מגעילה.
 
בילד הראשון, חמותי הייתה כזו...

העניין הוא שאני טיפוס לוחמני, אז כל פעם שהיא ניסתה לכפות עלי את השיטות שלה, תוך הרצאה, היא הייתה שומעת אותי עושה בקול רם ידה, ידה, ידה, בלה בלה בלה בלה.... ועוד כל מיני קולות מוזרים. ככה היא הבינה שכל מה שהיא תנסה לכפות עלי לא יהיה לעניין. התנהגתי כמו ילד קטן ומפגר, אך זה היה במטרה להמחיש לה לאיזו רמה היא יורדת. היום, כמעט 12 שנה אחרי, אני עיצבתי חמה ע"פ הדרישות שלי. ואני חולה עליה. מה שאני מנסה לומר: אל תתרגשי ממה שחמותך אומרת, את יודעת הכי טוב מה נכון לך ולילדך, הראיה לכך - את קשובה להמלצות משרד הבריאות, דהיינו, את כן יודעת להקשיב. מאידך, אפילו שחמותך עקשנית ונשמעת רעה, בפנים, בתוך תוכך, תנסי ללקט את המידע הטוב שהיא נותנת, כי בכל זאת, היא כן גידלה את הילדים שלה, ואפילו הצליחה להביא לך בעל שאותו היא השקתה בהרבה מים. כך שיכול להיות שיש משהו בדבריה. שווה לבדוק. אל תתרגשי, ותנסי להביט על כל העניין מהצד, תגלי חמה שלא יודעת לתקשר, שמנסה להכנס בך כל הזמן, אבל לא עושה זאת בכוונה. אלא מתוך בורות, מתוך קינאה, ומתוך חרדת נטישה שמה הבן שלה כבר לא שלה. אל תיבהלי מזה, להרבה חמיות יש את התופעה הזו. זה לא הופך אותן לרעות. זה כן הופך אותן לטיפשות שבסופו של הליך עלולות לפגוע בתא המשפחתי שלך. ככל שפחות תתרגשי, ככה גם היא פחות תציק. אני יודע, זה רק מניסיון. שיהיה לך חג שמח, שרון דרורי.
 

tomm האחת

New member
../images/Emo9.gif

העלית לי חיוך. בילדה הראשונה, חמותי נתנה לי הרגשה של "טירונית צעירה" שלא יודעת כלום על גידול תינוקות. היא הגיעה איתי לטיפת חלב וניסת להראות לאחות שהיא יודעת יותר טוב ממנה וממני איך לגדל תינוקות. "כי הייתי מטפלת תינוקות בקיבוץ ויש לי נסיון" כך היא אמרה. אני והאחות הסתכלנו אחת על השניה מאחורי הגב שלה וצחקנו עם קריצת עין בלי שהיא שמה לב ונתנו לה לקשקש. עצתי אלייך, תני לה לקשקש ולברבר כמה שהיא רוצה ותגידי לה "טוב פסדר.." ותמשיכי לעשות כל מה שאת עם דגש על את חושבת לנכון.
 

tomm האחת

New member
שאלה לכל החמות שגולשות כאן

מה גורם לחמות(ברבים איך אומרים את זה?) להתנהג בצורה הזאת? האם כל מי שנהיית חמות פתאום משתבש לה המנגנון במוח? למה לאימהות שלנו זה לא קורה ולחמות כן? אמא שלי אף פעם לא ניסתה להראות לי כאילו היא יודעת יותר טוב ממני. אני מתנהגת בצביעות כפי שכתבתי פעם בפוסט הקודם שלי ואם לא הייתי כזאת, אבוי לי ולבני משפחתי. אני מאוד מקווה שאני לא אהיה כזאת קצ'קעס.
 

לואיזה5

New member
תשובות לשאלותיך

א. אני חמות וגם סבתא. ב. בעברית חמות ברבים = חמיות. ג. מה גורם לחמות להתנהג בצורה כזו, זו שאלה כוללנית , כזו כפי שתיארה הבחורה? או בכלל לפני הכל, גם לאמהות שלכן זה קורה, גם לאמא שלי ז"ל זה קרה, אבל כמו שאומרים, כל אדם קרוב אצל עצמו ולפעמים מאמא קל יותר לקבל אמירה כזו או אחרת ולהעביר אותה, (מה גם שתמיד המשפחה שלך למרות שהיא לא מושלמת לעומת "משפחת בעלך" היא כליל השלמות), וחמות זו אשה זרה, ומראש נגועה בסטיגמה של רשעות צרות עין וקנאה. (זו הכללה גסה, אבל הפורום הזה הוא הוכחה לכך). למה זה קורה? המקרה של החמות שהעירה בקשר לילד, לדעתי לא עשתה זאת מרשעות, אין לכן מושג מה זה נכד בשבילנו, כשתהיינה סבתות תבינו, זו אהבה ודאגה מסוג שונה לגמרי מאשר עם ילדינו הביולוגיים, סבלנות ויכולת להשתטות ולהתיילד , וההערות האלה שהן מרגיזות ומעצבנות, לא באו אלא מתוך דאגה ואהבה לנכד , לא תמיד העצות שניתנות הן לא טובות, רוצה לומר שגם אני בתחילה לא הבנתי למה לא נותנים מים או למה אסור לתת דבש כי אני נתתי , אבל לשמחתי שמעתי גם מחברותי הסבתות שאכן המדיניות התזונתית היום היא כזו, כמו שלי אמרו שאסור לתת בננה עם תפוז בגלל הערך הויטמיני שנהרס, ואמא שלי התוכחה איתי קשות על כך, כי היא גידלה אותנו עם תפוז ועם בננה. לא תמיד צריך לקחת את הדברים בעלבון עד כדי כך. לא מסכימה עם עניין הקנאה של לקחת את הבן, תשאלו מישהי שתרצה שהבן שלה לא יתחתן? שלא יביא ילדים? לא מאמינה שיש אמא בעולם שתרצה שבנה לעולם ישהה תחת סינרה. אני חושבת שאולי כך חושבת הכלה, לפעמים הסיפורים על חמיות גורמים ישר לריחוק, לפעמים רגישות יתר של חמות וכלה גורמים לחוסר הבנה. ולפעמים באמת יש רצון של כלה להרחיק את הבן ממשפחתו, כי נוח לה לשהות רק עם משפחתה המוכרת , אבל שוכחת שגם בן זוגה שייך לאיזה מקום. גם לי היה קשה בתחילה להתחלק , והרגשתי הרבה יותר נוח עם משפחתי. ולפעמים כן לפעמים, יש נשים מרושעות, גם כלות וגם חמיות, ונגד זה כבר אי אפשר לעשות כלום רק להתרחק.
 

לואיזה5

New member
לספר לך סוד? יש לי שתי כלות

אחת כנראה חושבת כמוך, ואחת לא, ואולי אם היא היתה כותבת כאן, הייתי מככבת כמכשפה התורנית של החמיות. ובטוח שכולן היו מתייצבות לימינה, כי גם בטוח שהיתה משמיטה דברים , כי אי ההבנות אינן פורצות יש מאין, כמו גם המריבות, שבסופו של דבר הם שטוטיות וענין של לפעמים חוסר בטחון עצמי ואגו. חוץ מזה, אני לא חושבת שאני נקייה משגיאות, כמו כולנו. אבל גם אני כשצובטים אותי אני מצטבטת, כשמעליבים אני נעלבת, כשמכאיבים לי אני כואבת, אני יותר מבוגרת כך שאני יודעת להסתיר ולסלוח, אבל משקעים בהחלט נשארים. איך אומרים, הטון עושה את המוסיקה.
 
לא מחייב

אדם אינו משנה את עורו עקב שינוי סטטוס. במקרה של חמות העניין מורכב : מאוד תלוי כיצד היא רואה את נישואי בנה, האם יש לה בנות, איזה "טיפוס" היא, וכמובן אסור לשכוח את הצלע השלישית שהיא הכלה. כדי שיהיה תמהיל נכון החמות צריכה לראות את נישואי בנה כדבר ברור שהוא המשכו של העולם, לא צריכה לעשות הבדל ביחסים בין בנותיה לכלתה (הרגש בוודאי אחר ), והיא צריכה להיות אישה נעימה. כעת כלתה צריכה להיות גם כן עם תכונות מתאימות. נו, קצת קשה התמהיל. ובכל זאת יש לא מעט חמיות שמסתדרות נפלא עם הכלות (כמוני עם חמותי, כמו בתי עם חמותה). החוכמה, כל אחת צריכה לקחת צעד אחורה, לכבד אחד את השני ללא מאבקי יוקרה וסטטוס. אומר לך בכנות, השאלה שלך פוגעת (לא בי) .את יוצאת מנקודת הנחה שכל הכלות נהדרות וכל החמיות כלפתיות. לא כך הוא. יש ויש ויש ויש.
 

tomm האחת

New member
סליחה אם פגעתי

ברור לי שיש חמיות וכלות שמסתדרות יפה בינהן, בינהן אני וחמותי. היא אומרת שהיא אוהבת אותי כמו בת(אין לה בנות, יש לה 4 בנים-חחח..מסכנה 4 כלות!) אבל מה? הרבה בזכותי שבלעתי צפרדעים ואני אדם קל ונוח ופשרן ושומרת על שקט תעשייתי. אם הייתי מתנהגת איתה כמו עם אמא שלי אז זה לא היה ככה.
 

נונה17

New member
סחתיין על העיתוי המושלם

אין כמו ליל הסדר להעכיר עוד את היחסים במשפחה
יקירתי, יש רק שני אנשים בעולם שיחליטו איך לגדל את הילד שלך. שני האנשים האלה הם את ובן זוגך. הילד הזה הוא שלכם ולא של אף אחד אחר ואלא אם נשקפת סכנה של ממש לשלומו, שאף אחד לא יתערב לכם. אין לי מושג בתיאוריות של הנקה והחזקה (אין לי ילדים) אבל אם זו הדרך שאתם רואים לנכון - עשו זאת וזהו. ובנוגע לחמותך - המשיכו להימנע זו מזו. נראה שהמרחק בריא לך.
 
החמות ואת

ניכר בך שאת מאוד כעוסה ופגועה. אבל הקשיבי לעצתה של לואיזה ונסי למצוא את הדרך ללב חמותך. הליכה משותפת לטיפת חלב זה רעיון מעולה. מה עם גיסות? אולי הן יכולות לעזור.דרך אגב, מה היה יחסה אליך לפני הלידה? על כל פנים אל תגרמי לנתק בינך ובין חמותך ואל תעמידי את בעלך באמצע הסצנה. עשי הכל כדי להבין מה באמת מציק לחמות ושמרי על יחסים תקינים למען ילדך.הוא זקוק לסבתא. רק והיה ועשית הכל והיחס לא השתנה והסבתא ממשיכה להסית את ילדך הקט נגדך, תתצטרכי לחשוב על פתרון אחר.
 
אני חושב שבעלך לא צריך לשמש כמתווך

אלא אתם צריכים לגבש עמדה אחידה. להבהיר להם מצד אחד שאתם מכבבדים את נסיונם ועצותיהם בכל הנוגע לגידול ילדים, אבל שיש להם זכות רק לייעץ, לא לכפות את דעתם.... ושההחלטה הסופית שלכם ושאם הםלא יכבדו את העובדה הזאת, זה רק יגרום לקרע והרעת היחסים....
 
למעלה