לילי המופלאה

[lightflake]

לילי המופלאה

http://www.youtube.com/watch?v=62uQeWyJ-aQ

 

[מדען חלל]

איפה שהיא נופלת

וגם הרבה מורים רוחניים אחרים נופלים זה בדיוק בהבדל שבין השלמות האמיתית לשלמות השקרית.
השלמות השקרית זה כביכול האידיאל של ההרמוניה והאושר שכל הרוחניקים מדברים עליו.
רובם לא מבינים עניין קריטי אחד, שעצם הקיום שלהם דורש קונפליקט.
עצם הידיעה שהם קיימים ושמשהו קיים בכלל מבוסס על קונפליקט.
בלי קונפליקט, בהרמוניה 'מושלמת', אתה לא יודע שאתה קיים.
השלמות האמיתית לא נמצאת באושר או בהרמוניה, אלא בדברים כפי שהם בדיוק עם ובזכות הקונפליקטים.
השלמות השקרית, הסיפור הזה על להרגיש רק טוב כל הזמן ורק אהבה כל הזמן ורק הרמוניה כל הזמן זה שקר אחד גדול, מה שנקרא כת החשיבה החיובית, זה בסך הכל עוד משהו להתפקח ממנו אל עבר הבנה חדשה, שהשלמות כבר כאן עם הקונפליקטים, ועם האגו.. ובדיוק כמו שאלוהים רוצה את זה.
והארה אמיתית אם כבר, זה לראות את הדברים מהפרספקטיבה שלו כרגע, ואז אין מה לשנות והכל בסדר כמו שהוא.

 

[lightflake]

מעניין מה שאתה אומר

אבל אולי זהו סדר הדברים הטבעי
הרי אתה אומר בעצמך "זה בסך הכל עוד משהו להתפקח ממנו אל עבר הבנה חדשה, שהשלמות כבר כאן עם הקונפליקטים..."
אבל בשביל "להתפקח ממנו" צריך קודם ממש להיות בו והשאיפה הטבעית של האדם בכלל (ואצל מחפשים רוחניים רואים את זה יותר בבירור) היא השאיפה אל האושר הנצחי (ואיך שכל אחד מנסה להשיג את זה בדרך אחרת)

אז אני לא שולל שמה שאתה מדבר עליו זו אכן רמה שלמה יותר, אבל האם ניתן "לקפוץ" ישר אליה ?

 

[מדען חלל]

זה לא רמה יותר גבוהה

זה פשוט הדרך הנכונה או הדרך השגויה.

אם שולחים חללית לנקודה בחלל וטועים בחישוב באחוז אפסי התוצאה תיהיה שהחללית תפספס גלקסיה.
בניסיון להגיע לשלמות אם אתה לא קולע בול במידה של 100% אמת אתה מפספס את המטרה ב 100%.

בוא לא נשאל למה מורים אומרים כך או מורים אומרים אחרת, בוא נשאל מה האמת?
לדעתי צריך כל פעם מחדש לחזור להבין את הבעיה שבגללה בכלל יצאנו למסע החיפוש, מהתחלה! מה הרצון המקורי? למה בכלל לפעול? למה לעשות משהו? לאן מועדות פני וזה..

אתה מציין שהמחפש הרוחני והאדם הרגיל דומים בכך ששניהם שואפים אל האושר הנצחי וכל אחד רק מנסה להשיג את זה בדרך אחרת. זה נכון.
רק מה ששניהם לרוב לא מבינים זה שעצם השאיפה לאושר זה המחסום לאושר.
בשניה שאתה מפסיק לרצות לחפש את האושר באותו רגע אתה ניהיה מאושר באופן מוחלט.
אבל איך מפסיקים לרצות להיות מאושרים? מה מכריח את הרצון הזה? שאלה זו ושאלות בכיוון .. זאת הדרך.
אם מדיטציה למשל הייתה משרתת את העניין הזה, שאדם היה משתמש בה כדי להבין את עצמו יותר טוב, כדי לחקור את התהליכים שבתוכו באופן מכוון מטרה, כדי לפתור בעיה! ולא סתם כדי להיות רוחניק שמאמין שיום אחד המשיח יבוא בדמות הארה. ש"פתאום" זה יקרה לו.
זה כמו הדתיים.. לגמרי..
זה פשוט לא עובד בצורה כזאת.

 

[lightflake]

אהבתי את התשובה, תודה

רק לגבי הסוף, בעזרת מדיטציה אני לומד להיות, בלי שום דבר נוסף, כלומר בלי איזשהו חיפוש אחר משהו כלשהו, אז זה ללמוד להיות גם בלי שאיפות ובאמת אני רואה שמה שיש כאן זה הרבה יותר מכל דמיון אודות "אושר", ועם זאת אני גם רואה שעדיין יש את המחשבות שלוקחות את תשומת הלב וכל פעם אני לומד יותר איך לא להשאב לתוכן, אז אני כן רואה שיש כל הזמן שיפור בעניין הזה, מה שגורם לי עוד יותר להאמין ולרצות שיגיע רגע שבו משהו יקרה ואחריו ... (שוב חזרנו לשאיפה להארה) ויותר מזה, אני רואה שיש כאן עדיין הזדהות עם איזשהו מרכז "אני" וכל פעם אני כאילו מקלף עוד שכבה ומגיע (לפחות זו התחושה) יותר עמוק וחווה יותר משהו אמיתי, מה שאני באמת, אז כל זה מעלה בי את ההבנה/תקווה שכן יש לתהליך הזה מתישהו איזו "נקודת מפנה" שבה פשוט לא יהיה יותר מרכז "אני" או לפחות, שלא תהיה יותר הזדהות, אחרת לכל הדיבורים של בודהה ועשרות המורים שבאו אחריו על "שחרור" אין שום משמעות, אז תקרא לזה הארה או לא תקרא לזה הארה, הדרך הזו מתישהו אמורה להגיע לאיזשהו סוף, לא ?

 

[ינוקא1]

אחרי מאה ועשרים תגיע לסוף , אבל אפשר לקצר.

 

[דניאל גליקר]

אושר, ולא סתם אושר

אלא אושר-עילאי, שאינו תלוי בדבר, הוא לא משהו ששואפים אליו או לא.
זו הזכות שלנו מלידה.
אדם לא נברא כדי לסבול.
הוא נברא בדמות ובצלם, כדי לחיות את המוחלט.
להיות באושר-עילאי 24/7.

 

[ינוקא1]

זו זכותינו

רק אם לפני זה בוצעה עבודה להשיג אותו.

"זכותינו" מלידה היא דווקא הסבל ולא האושר.

זה האמיתה הראשונה של הבודהה - הסבל הוא אוניברסלי והוא טבע החיים.

אך ההתפתחות (לאורך מליארדי שנים , מהדומם ועד ההוויה) מקטינה את הסבל , ומקרבת אותנו אל ההוויה.

וההתפתחות איננה ניתנת בחינם ואיננה מובנת מאליה - היא דורשת התכווננות והליכה בדרכים נכונות.

 

[דניאל גליקר]

תגיד לי אתה

בתור מישהו מקורב לדת.
איך א ת ה מבין את "...וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ:..."
האם צלם אלהים נברא לסבול או להתממש עד כמה שהוא יכול להיות?

ההתפתחות היא, בין אם אדם יודע את זה או לא, בין אם הוא ר ו צ ה את זה או לא, אוטומטית.
טבע החיים הוא לגדול, וזה כל מה שקיים ביקום עושה.
כך שכל גלגול חיים מקדם את האדם יותר ויותר ויותר לעבר הארה מלאה.

 

[ינוקא1]

הסבל וההתפתחות

צלם אלהים אכן נברא כדי להתפתח.
אך מה שדוחף לשם זה הסבל.

ההתפתחות איננה אוטומטית ואיננה מובנת מאליה , אחרת (כפי שכתב מדען חלל) היינו נבראים מפותחים ומושלמים וזהו.

העולם הזה הוא "בית ספר להתפתחות" , והמנוע שמאחורי ההתפתחות זהו הסבל.

הסבל , ברמה העדינה שלו זוהי תחושת החסרון הנובעת מהפרידה מהאחדות.

זה יוצר את החיפוש התמידי והגדילה - ששורשם הוא חיפוש האחדות.

ההתפתחות איננה אוטומטית , רק הסבל הוא אוטומטי.
ההתפתחות תלויה בכוונה שלך כאדם לעבר התפתחות.
בלי כוונה זו , אין התפתחות.

וכאן נבדלים בני האדם הבדלים משמעותיים :
יש אדם "מודע" שיסבול מעט ומייד יתכוונן לכיוון של התפתחות ובכיוון הנכון , ויש אדם שבשביל להתפתח הוא צריך לחטוף ולחטוף ולחטוף , ורק אז יתחיל לשאול את עצמו "למה".

וכדברי שלמה המלך :

"תֵּחַת גְּעָרָה בְמֵבִין מֵהַכּוֹת כְּסִיל מֵאָה".

 

[מדען חלל]

להיפך.

אדם נולד כדי לסבול.
הוא לא נולד כדי להיות המוחלט אלא כדי להיות לא המוחלט.
המוחלט לא צריך את האדם.

 

[lightflake]

נולד כדי לסבול ?

או שהסבל מראה לו את הדרך - אל האושר ?

 

[מדען חלל]

נולד כדי לסבול

אם התכלית היא האושר אז למה שלא יוולד כבר מאושר? בשביל מה כל זה?

 

[ינוקא1]

אז כשאתה סובל , אתה מעדיף להמשיך לסבול

כי לכך נולדת ?

אולי התכלית היא ההתפתחות -
מסבל לחוסר סבל , מחוסר הרמוניה להרמוניה ?

 

[lightflake]

אני לא יודע

 

[lightflake]

האחדות חווה נפרדות

זה מתאפשר באמצעות השכחה, החלום הזה שנקרא "אני"
עד שלאלוהים נמאס לישון

 

[ינוקא1]

וכשלאלהים נמאס לישון

הוא מנסה לגלות את האחדות מתוך הנפרדות.

מה שיוצר תהליך אינסופי של נפרדות - אחדות - נפרדות - אחדות -נפרדות - אחדות . . . בכל פעם מתגלים עומקים חדשים של נפרדות ואחדות.

בהתקדמות התהליך מתגלית הרמוניה גבוהה יותר ויותר.
ההרמוניה היא בעצם האחדות המתגלית לאחר הנפרדות.

ואם יש סיבה לעולם - זו הסיבה.

 

[בן טל-שחר]

ודאי שנולד כדי לסבול - עובדה.

כמובן, הוא נולד גם כדי לא לסבול - עובדה (נדירה יותר, לעדותך).
וכמובן, עוד הרבה הרבה דברים... המציאות והאמת אינן ניתנות לביטוי שלם בכמה מלים, כידוע לנו היטב.

 

[lightflake]

זה בערך כמו להגיד

ילדי כיתה א', נכנסו לבית הספר כדי שלא ידעו לקרוא טוב, עובדה, תכנס לכיתות א' ותגלה שהם לא יודעים לקרוא טוב...

 

[ינוקא1]