לילות לבנים.עדכון
תודה על התשובות והשאלות אבל פשוט לא הייתי פה. מיום רביעי בלילה עד עכשיו כמעט ללא שינה. וכשזה התווסף לשבועיים ללא שינה מספקת מצאתי את עצמי בקאנטים. דרך אגב מאוד לא נעים לי ל"קטר" לחברות או משפחה שכל הזמן אני עייפה, אז כששואלים אותי אני אומרת הכל בסדר. מי רוצה להשמע כזו "קוטרית" כל הזמן?! זהו בקיצור, בליל רביעי ללא השינה ניסיתי הכל אבל עילי היה בוכה בכל מצב, ולא רוצה לישון.הוא ניגמל מציצי זה אומר שהוא הסכים עד לפני שבועיים לחזור לישון אם הרגענו אותו באמצעות חיבוק ונשיקה, מוצץ, נענוע בידיים או סתם ליטוף קטן. ביום רביעי החלטתי להיות יותר קשוחה כי אני חייבת להתחיל לישון. אני עובדת ועצמאית ולא יכולה לתפקד יותר. אז הייתי ערה כל הלילה, מחבקת, מנסה להרגיע, (קצת בוכה בעצמי) אבל לא הצעתי ציצי ולא הרדמתי אותו בידיים. בבוקר ראיתי שהתחילה לו פריחה . וחום. רציתי למות. נקיפות המצפון קשות לתיאור. לקחתי אותו לרופאה. היא אמרה מחלה וירלית כנראה אדמדמת. אבל אמרה שלא ייתכן שהוא לא ישן שבועיים בלילות בגלל זה. לא שאני חושבת שרופאים יודגים הכל, אבל כנראה שהיא צודקת. עם בעיית השינה אצטרך להתמודד בקרוב באופן ניפרד. אבל בימי המחלה הוא התחבר לציצי כל הזמן, עד שהופיעו לו פצעים גם בפה ואז הפסיק לאכול בכלל. איזה מסכן. היום כבר יותר טוב.
תודה על התשובות והשאלות אבל פשוט לא הייתי פה. מיום רביעי בלילה עד עכשיו כמעט ללא שינה. וכשזה התווסף לשבועיים ללא שינה מספקת מצאתי את עצמי בקאנטים. דרך אגב מאוד לא נעים לי ל"קטר" לחברות או משפחה שכל הזמן אני עייפה, אז כששואלים אותי אני אומרת הכל בסדר. מי רוצה להשמע כזו "קוטרית" כל הזמן?! זהו בקיצור, בליל רביעי ללא השינה ניסיתי הכל אבל עילי היה בוכה בכל מצב, ולא רוצה לישון.הוא ניגמל מציצי זה אומר שהוא הסכים עד לפני שבועיים לחזור לישון אם הרגענו אותו באמצעות חיבוק ונשיקה, מוצץ, נענוע בידיים או סתם ליטוף קטן. ביום רביעי החלטתי להיות יותר קשוחה כי אני חייבת להתחיל לישון. אני עובדת ועצמאית ולא יכולה לתפקד יותר. אז הייתי ערה כל הלילה, מחבקת, מנסה להרגיע, (קצת בוכה בעצמי) אבל לא הצעתי ציצי ולא הרדמתי אותו בידיים. בבוקר ראיתי שהתחילה לו פריחה . וחום. רציתי למות. נקיפות המצפון קשות לתיאור. לקחתי אותו לרופאה. היא אמרה מחלה וירלית כנראה אדמדמת. אבל אמרה שלא ייתכן שהוא לא ישן שבועיים בלילות בגלל זה. לא שאני חושבת שרופאים יודגים הכל, אבל כנראה שהיא צודקת. עם בעיית השינה אצטרך להתמודד בקרוב באופן ניפרד. אבל בימי המחלה הוא התחבר לציצי כל הזמן, עד שהופיעו לו פצעים גם בפה ואז הפסיק לאכול בכלל. איזה מסכן. היום כבר יותר טוב.