לילה
(שלום חנוך) מעל הצמרות עדים העננים, כשהירח אל הגן מניד ראשו, נותן סימן אפשר לשבת. שם בפינה אותו ספסל קלט את כל כמות הטל והתרטב. ``תיקח מגבת`` אומר הלילה ושוכב. הלילה הזה שום סימן הוא לא נותן הוא מעוור, הוא מכוון את התנועה בשלל גחליליות. הוא מספר מעשיות והוא חושב שילדים מאמינים לזה מין לילה שכזה, כזה. בחלונות כבו מזמן כל האורות, ושתי עיניים ירוקות שולחות סימפונית אנקות סולם מינורי. בביתני התינוקות מייללים בהפסקות נצבט הלב ``הי אמא, עורי`` אומר הלילה ושוכב. החלה רוח שורקת אלף מנגינות, חצר פניה מליטה, עוצרת את נשימתה כי בא אורח. הסהר מעגל את פיו במין חיוך כל כך חביב ומסתרק ``אתה קרח`` אומר הלילה וצוחק... לילה טוב לכולכם, אביטל.
(שלום חנוך) מעל הצמרות עדים העננים, כשהירח אל הגן מניד ראשו, נותן סימן אפשר לשבת. שם בפינה אותו ספסל קלט את כל כמות הטל והתרטב. ``תיקח מגבת`` אומר הלילה ושוכב. הלילה הזה שום סימן הוא לא נותן הוא מעוור, הוא מכוון את התנועה בשלל גחליליות. הוא מספר מעשיות והוא חושב שילדים מאמינים לזה מין לילה שכזה, כזה. בחלונות כבו מזמן כל האורות, ושתי עיניים ירוקות שולחות סימפונית אנקות סולם מינורי. בביתני התינוקות מייללים בהפסקות נצבט הלב ``הי אמא, עורי`` אומר הלילה ושוכב. החלה רוח שורקת אלף מנגינות, חצר פניה מליטה, עוצרת את נשימתה כי בא אורח. הסהר מעגל את פיו במין חיוך כל כך חביב ומסתרק ``אתה קרח`` אומר הלילה וצוחק... לילה טוב לכולכם, אביטל.