חחחחח אחותי לפחות יש
לך כלב. לי גם את זה אין אם לא נחשיב את החתול של השכנה שהוא יפיוף אך אנטיפט. נכנס לי לבית הופך את מגירות התחתונים והגרביים, יש לו פטיש כזה לתחתונים שלי, מלכלכך את הקירות, ובסוף אפילו לא נשאר איתי דקה. ונעלם בורח לי. מזכיר לי גם מישהיא שהייתי איתה אך לא חשוב.
לא נראה לי שרק לסביות סובלות והכי הרבה. מכיוון שכפי שציינתי כאן כבר חברותיי הסטרייטיות שהן ב"ה נשים חרדיות שלא הצליחו להתחתן נתונות בצער נוראי וקשה להן מאד מאד. ברמות שלא ניתן לתאר. מה עוד שהן שומרות נגיעה אז אפילו האופציה של סטוץ שקיימת עבורנו אין להן.
בכל מקרה החלטה נחושה להכיר לרוב עוזרת לדעתי אם היא באה ממקום עוצמתי ולא רק מהייאוש. כי היא עוזרת לך לעושת את כל הדברים שעשויים לתמוך ולהגדיל את סיכוייך לקשר, ואשר לפני כן לא עשית. למשל, סתם דוגמא: דיאטה, או להפסיק לעשן, או למצוא משרה טובה, טיפול, או לצאת יותר וכו'. בהצלחה בכל אופן. לך לי לכולנה.
בעצם עכישו נזכרתי בסיפור על מישהיא חרדית שאמרה:" לא מעניין אותי השנה אני מתחתנת", ונסעה בכל בתי חב"ד ברחבי בארץ והתארחה, והפעילה את כולם ללא שמץ של בושה שיכירו לה מישהוא, ובאמת התחתנה באותה שנה. בגדול לא מאמינה כלכך בללחוץ על האהבה להגיע אך כפי שאמרתי כן מאמינה בנחישות עוצמתית זה טוב.