לילה שכזה - חלק שני
...אנחה שקטה נמלטת מגרוני, נעים לי, אני מגורה מעט, קצת מרחפת.
כמעט שכחתי שגם הוא כאן איתי, קרוב, מביט מי משתאה.
צווארו חם, בוער, מבטו שבוי בי, נתון לחסדי, ואני רואה איך אגנו מתחיל לזוע בחוסר נוחות על מקומו, מבינה שהתזוזה בחלציו מקשה עליו, והוא נבוך מעט, מופתע ממבוכתו.
אני מתנתקת מחלון הזכוכית, פוסעת כלפיו פסיעה קטנה, רוכנת, שתי ידי על השולחן משני צדדיו, שדי נתלים להם מגופי ברפיון, פנינו קרובים כמרחק השערה. הוא לא זע, שפתינו כמעט נוגעות, אך לא.
׳אל תזוז׳ אני לוחשת לעברו, והוא נטוע במקומו, ידיו משני צידי גופו, מהופנט.
אני משרבבת את לשוני לעברו,
ונוגעת איתה בשפתיו,
מטיילת עם לשוני על פיו,
מלקקת בעדינות את השפה התחתונה, לאט,
אחריה מגיע תור השפה העליונה.
פיו נפתח בהדרגה והוא מוציא את לשונו, אך אני מסמנת לו עם ראשי כי ישיב אותה פנימה, והוא ממושמע, מחזיר את לשונו לתוך פיו.
אני ממשיכה לשרטט את שפתיו עם לשוני, משהה אותה ברווח ביניהן,
מכניסה מעט פנימה, לתוך פיו ושוב נסוגה. נשימותיו נעשות כבדות,
עיניו נעצמות,
אני ממשיכה ומטיילת עם לשוני מעט מסביב לפה המתנשף,
ושולחת אותה לעבר סנתרו, משם לאורך קו הלסת, לעבר האוזן, מלקקת את תנוך אוזנו, עוטפת את התנוך בעדינות עם שפתי, ונושכת פתאום בעוצמה.
אנחה בוקעת מפיו, ורטט קל עובר בגבו.
הוא נאבק לא לזוז, אגרופיו קמוצים, גופו נוקשה, דרוך, ופניו נעים לעבר לשוני, מחפש את מגעה וככל שאני משיגה אותה יותר, כך הוא מגשש אחריה.
כל הזמן הזה אנחנו נטועים במקומותינו, הוא ישוב על קצה השולחן שלי, ואני עומדת בפישוק קל מולו, מעליו, רוכנת כלפיו עם פלג גופי העליון.
אני מזדקפת, מושיטה לו יד, ומוליכה אותו לפינת הישיבה הקטנה הסמוכה.
יש בה שתי כורסאות קטנות, לא נוחות במיוחד, ושולחן קפה ביניהן. אני מוליכה אותו לעבר הכורסא, שניה לפני שהוא מתיישב אני אוחזת במכנסיו, בזריזות משחררת את הרוכסן והכפתור, והם גולשים במורד גופו, עדיין אוחזים את שוקיו, הוא נהדף אל תוך הכורסא, מתיישב וגופו שוקע בה מעט.
אני מטפסת עליו, מרימה מעט את החצאית שעדיין חובקת את גופי, מתיישבת כך שפני מול פניו, רגלי מכופפות, כל רגל נדחקת ברווח הקטן שבין ירכיו לבין המשענת, ואגני מתמקם באוויר, סמוך מאד אל גופו, מעל אגנו המתוח.
זרועותי נשענות שתיהן על כתפיו, וידי מלטפת את פניו.
כמה נעריים תווי פניו.
לסתות מסותתות בקווים ישרים כמעט, עיני שקד כהות מביטות בי, מעט מזוגגות, עצמות לחיים גבוהות, בולטות, סימני זיפים עדינים, גבות סבוכות אך מסודרות, שרשרת זהב דקה לצווארו, גוונה הזהוב בולט על רקע עורו השחום.
אני נושקת לצווארו, ידי בתוך שערות ראשו, לשות את הקרקפת, סורקות את שערו, מושכות בשערו קלות. אני מקרבת שוב את שפתי אל פיו אך משתהה מולו, והוא אינו ממתין הפעם, מסתער בשפתיו על שפתי, לשונו נדחפת בעוצמה אל פי ואנחנו מתנשקים, בלשונות מתגופפות, בעירבוביית שפתיים ושיניים.
אני לוכדת את לשונו בפי ויונקת אותה בעוצמה, הוא מתמסר לנשיקה כל כולו ושולח ידיו שאוחזות בישבני ומצמידות אותו לאגנו, כנגד זיקפתו הלכודה בתחתוניו נוכח אגני הנתון בתחתון דקיק ועליו מעוכה החצאית שטרם הספקתי לפשוט.
ידיו מגששות, מנסות להידחף מתחת לקיפלי הבד הרך, נכנעות ועוברות חזרה לגופו, הוא מרים את אגנו מעט באוויר, ובדוחק הזה מקלף מעליו את התחתון שלו, מוליך אותו לעבר ברכיו, ובמורד השוקיים, בועט בו ובמכנס ברגליו, מרחיק גם את נעליו עד שמשתחרר מהם כליל.
אני מתיישבת במלא משקל גופי על אגנו בשנית, נהנית להרגיש את איברו המלא והמתוח מתחת לבד הדקיק העוטף את חלצי, נהנית לחוש את החיפזון בו הוא מנסה לנווט את איברו לעברי, בתזזיות בה הוא נתון, כל גופו בתנועה עכשיו, מתפתל תחתי, מנסה להניע את אגנו הנתון בין ירכי הלוחצות, אוחז בלהט בשדיי, לש, מועך, ממולל את הפיטמות, מושך כל שד ביד המתאימה, כאילו להפריד אותו מגופי, מצמיד אותם אחד לשני ושוב מועך, מושך חזק בפטמות הלכודות בין אגודל לאצבע, מנסה לקרב את פניו לשדיי אך הוא לכוד בנשיקה שאיננה נגמרת, פי יונק את לשונו כל הזמן הזה ולשוני נדחפת חליפין לגרונו.
לבסוף הוא מנתק את פיו ולוכד באחת את השד בין שפתיו, מלקק ויונק, מוצץ את הפיטמה בחוזקה עד שאני משתוללת עליו, מטה ראשי לאחור, להגביר את עוצמת המתיחה של הפיטמה בפיו, וגרוני משחרר אנקות של הנאה מהולה בכאב, מחככת כל הזמן את שפתי התפוחות כנגד זיקפתו הנמעכת תחתי, ואגני זז קדימה ואחורה בקצב מהיר, אני רטובה, בדגדגן מגורה, החיכוך החזק מזרים דם לבליטה הקטנה, ששולחת זרמים של עונג לכל נקודה בגופי, ידיו תומכות בי בגבי לבל אפול, פיו מטפל בשדיי זה אחר זה, ראשי שמוט לאחור, שערי תלוי ממנו, לח מהזיעה הניגרת ממני, הוא אוחז בו מעורפי ומושך בשערי ביד אחת, מותח כך את ראשי עוד אחורה, גבי מקושת כנגדו, ושדי הזקורים מונחים בדיוק מול פיו הרוכן, וכל גופי רוטט מעונג.
אני שולחת יד אחת לעבר חלצי, מפלסת דרכי בסבך החצאית, ומסיטה את התחתון הצידה, אוחזת באיברו החם והלח מהנוזלים שניגרו מתוך גופי דרך בד התחתון הרטוב. איברו מקשיח למגע ידי ובוער, אוחזת את איברו בקצה, כמעט רק בכיפה, ממקמת אותו ברווח בין התחתון הדק המוסט לגופי, מרגישה איך הוא נחבט לרגע באחת משפתי התחתונות שהתקפלה מעט פנימה, עוזרת לו לנתב את דרכו עם אצבעותי, וברגע שהוא חש כי הוא ניצב בפתח שפתי הפשוקות, הוא נדחף פנימה בעוצמה שמפתיעה אותי, הולם בי בחוזקה, מתחכך בדפנות הנרתיק ומבקיע את דרכו בנחישות עד שנכנס במלואו לחיקי החמים, העוטף.
...אנחה שקטה נמלטת מגרוני, נעים לי, אני מגורה מעט, קצת מרחפת.
כמעט שכחתי שגם הוא כאן איתי, קרוב, מביט מי משתאה.
צווארו חם, בוער, מבטו שבוי בי, נתון לחסדי, ואני רואה איך אגנו מתחיל לזוע בחוסר נוחות על מקומו, מבינה שהתזוזה בחלציו מקשה עליו, והוא נבוך מעט, מופתע ממבוכתו.
אני מתנתקת מחלון הזכוכית, פוסעת כלפיו פסיעה קטנה, רוכנת, שתי ידי על השולחן משני צדדיו, שדי נתלים להם מגופי ברפיון, פנינו קרובים כמרחק השערה. הוא לא זע, שפתינו כמעט נוגעות, אך לא.
׳אל תזוז׳ אני לוחשת לעברו, והוא נטוע במקומו, ידיו משני צידי גופו, מהופנט.
אני משרבבת את לשוני לעברו,
ונוגעת איתה בשפתיו,
מטיילת עם לשוני על פיו,
מלקקת בעדינות את השפה התחתונה, לאט,
אחריה מגיע תור השפה העליונה.
פיו נפתח בהדרגה והוא מוציא את לשונו, אך אני מסמנת לו עם ראשי כי ישיב אותה פנימה, והוא ממושמע, מחזיר את לשונו לתוך פיו.
אני ממשיכה לשרטט את שפתיו עם לשוני, משהה אותה ברווח ביניהן,
מכניסה מעט פנימה, לתוך פיו ושוב נסוגה. נשימותיו נעשות כבדות,
עיניו נעצמות,
אני ממשיכה ומטיילת עם לשוני מעט מסביב לפה המתנשף,
ושולחת אותה לעבר סנתרו, משם לאורך קו הלסת, לעבר האוזן, מלקקת את תנוך אוזנו, עוטפת את התנוך בעדינות עם שפתי, ונושכת פתאום בעוצמה.
אנחה בוקעת מפיו, ורטט קל עובר בגבו.
הוא נאבק לא לזוז, אגרופיו קמוצים, גופו נוקשה, דרוך, ופניו נעים לעבר לשוני, מחפש את מגעה וככל שאני משיגה אותה יותר, כך הוא מגשש אחריה.
כל הזמן הזה אנחנו נטועים במקומותינו, הוא ישוב על קצה השולחן שלי, ואני עומדת בפישוק קל מולו, מעליו, רוכנת כלפיו עם פלג גופי העליון.
אני מזדקפת, מושיטה לו יד, ומוליכה אותו לפינת הישיבה הקטנה הסמוכה.
יש בה שתי כורסאות קטנות, לא נוחות במיוחד, ושולחן קפה ביניהן. אני מוליכה אותו לעבר הכורסא, שניה לפני שהוא מתיישב אני אוחזת במכנסיו, בזריזות משחררת את הרוכסן והכפתור, והם גולשים במורד גופו, עדיין אוחזים את שוקיו, הוא נהדף אל תוך הכורסא, מתיישב וגופו שוקע בה מעט.
אני מטפסת עליו, מרימה מעט את החצאית שעדיין חובקת את גופי, מתיישבת כך שפני מול פניו, רגלי מכופפות, כל רגל נדחקת ברווח הקטן שבין ירכיו לבין המשענת, ואגני מתמקם באוויר, סמוך מאד אל גופו, מעל אגנו המתוח.
זרועותי נשענות שתיהן על כתפיו, וידי מלטפת את פניו.
כמה נעריים תווי פניו.
לסתות מסותתות בקווים ישרים כמעט, עיני שקד כהות מביטות בי, מעט מזוגגות, עצמות לחיים גבוהות, בולטות, סימני זיפים עדינים, גבות סבוכות אך מסודרות, שרשרת זהב דקה לצווארו, גוונה הזהוב בולט על רקע עורו השחום.
אני נושקת לצווארו, ידי בתוך שערות ראשו, לשות את הקרקפת, סורקות את שערו, מושכות בשערו קלות. אני מקרבת שוב את שפתי אל פיו אך משתהה מולו, והוא אינו ממתין הפעם, מסתער בשפתיו על שפתי, לשונו נדחפת בעוצמה אל פי ואנחנו מתנשקים, בלשונות מתגופפות, בעירבוביית שפתיים ושיניים.
אני לוכדת את לשונו בפי ויונקת אותה בעוצמה, הוא מתמסר לנשיקה כל כולו ושולח ידיו שאוחזות בישבני ומצמידות אותו לאגנו, כנגד זיקפתו הלכודה בתחתוניו נוכח אגני הנתון בתחתון דקיק ועליו מעוכה החצאית שטרם הספקתי לפשוט.
ידיו מגששות, מנסות להידחף מתחת לקיפלי הבד הרך, נכנעות ועוברות חזרה לגופו, הוא מרים את אגנו מעט באוויר, ובדוחק הזה מקלף מעליו את התחתון שלו, מוליך אותו לעבר ברכיו, ובמורד השוקיים, בועט בו ובמכנס ברגליו, מרחיק גם את נעליו עד שמשתחרר מהם כליל.
אני מתיישבת במלא משקל גופי על אגנו בשנית, נהנית להרגיש את איברו המלא והמתוח מתחת לבד הדקיק העוטף את חלצי, נהנית לחוש את החיפזון בו הוא מנסה לנווט את איברו לעברי, בתזזיות בה הוא נתון, כל גופו בתנועה עכשיו, מתפתל תחתי, מנסה להניע את אגנו הנתון בין ירכי הלוחצות, אוחז בלהט בשדיי, לש, מועך, ממולל את הפיטמות, מושך כל שד ביד המתאימה, כאילו להפריד אותו מגופי, מצמיד אותם אחד לשני ושוב מועך, מושך חזק בפטמות הלכודות בין אגודל לאצבע, מנסה לקרב את פניו לשדיי אך הוא לכוד בנשיקה שאיננה נגמרת, פי יונק את לשונו כל הזמן הזה ולשוני נדחפת חליפין לגרונו.
לבסוף הוא מנתק את פיו ולוכד באחת את השד בין שפתיו, מלקק ויונק, מוצץ את הפיטמה בחוזקה עד שאני משתוללת עליו, מטה ראשי לאחור, להגביר את עוצמת המתיחה של הפיטמה בפיו, וגרוני משחרר אנקות של הנאה מהולה בכאב, מחככת כל הזמן את שפתי התפוחות כנגד זיקפתו הנמעכת תחתי, ואגני זז קדימה ואחורה בקצב מהיר, אני רטובה, בדגדגן מגורה, החיכוך החזק מזרים דם לבליטה הקטנה, ששולחת זרמים של עונג לכל נקודה בגופי, ידיו תומכות בי בגבי לבל אפול, פיו מטפל בשדיי זה אחר זה, ראשי שמוט לאחור, שערי תלוי ממנו, לח מהזיעה הניגרת ממני, הוא אוחז בו מעורפי ומושך בשערי ביד אחת, מותח כך את ראשי עוד אחורה, גבי מקושת כנגדו, ושדי הזקורים מונחים בדיוק מול פיו הרוכן, וכל גופי רוטט מעונג.
אני שולחת יד אחת לעבר חלצי, מפלסת דרכי בסבך החצאית, ומסיטה את התחתון הצידה, אוחזת באיברו החם והלח מהנוזלים שניגרו מתוך גופי דרך בד התחתון הרטוב. איברו מקשיח למגע ידי ובוער, אוחזת את איברו בקצה, כמעט רק בכיפה, ממקמת אותו ברווח בין התחתון הדק המוסט לגופי, מרגישה איך הוא נחבט לרגע באחת משפתי התחתונות שהתקפלה מעט פנימה, עוזרת לו לנתב את דרכו עם אצבעותי, וברגע שהוא חש כי הוא ניצב בפתח שפתי הפשוקות, הוא נדחף פנימה בעוצמה שמפתיעה אותי, הולם בי בחוזקה, מתחכך בדפנות הנרתיק ומבקיע את דרכו בנחישות עד שנכנס במלואו לחיקי החמים, העוטף.
