"לילה שגרתי" / גיוס
"אה, אם לא תגביר את הקצב, נראה לי שלא נצא מכאן בחיים" פיז לא נראה כאילו הוא הקשיב לי, העפעפיים שלו ריצדו במהירות גבוהה ומפיו נמלטה אנחה חרישית שהפכה לצווחת כאב ואז לנהמת זעם. "שיט" מילמלתי לעצמי כשנטשתי את פיז והלכתי לבדוק איך רורק מתמודד מחוץ לחדרון הבקרה, בפינת המסדרון. כשהגעתי בריצה אל מפתן הדלת שמעתי את רורק צועק משהו ואינסטינקטיבית השתטחתי. מזל. צרור הכדורים שהיה אמור להוריד לי את הראש רק הצליח להעיף רסיס מתכת ענקי שננעץ לי בארובת העין. מזל שעין ימין הלכה לי כבר לפני שני מחזורים, אחרת בטוח הייתי נכנס לפניקה מכל הדם. "אתה רוצה למות?" חקר רורק בשעשוע. נשמתי עמוק והבטתי אל מחוץ לדלת – רורק שכב מאחורי כמה ארגזי מתכת, מדי פעם הוא התכופף לכיוון כלשהו, שחרר צרור יריות, וחזר למחסה. "יש לנו בעיה" אמרתי. "ספר לי משהו שאני לא יודע" נחר רורק בבוז, שתל הכסף על הניב הימני שלו שיחק משחקים מוזרים עם תאורת החירום האדומה שלא הפסיקה להבהב, "יש בצד השני של המסדרון ארבעה אנשי אבטחה, ושמעתי אותם צועקים שהם הולכים להביא את הנחשן המקומי, אז או שתעשה משהו, או שתשתוק" הנהנתי בשקט והתרכזתי לשנייה. מחקתי את הכול – רעש, יריות, אורות, והתרכזתי בצורה ערטילאית אשר החלה להתממש באמצע המסדרון. כאשר פקחתי את עיני, רורק הצליח לזחול לכיווני, ותפס מקום לידי בדלת. בצד השני של המסדרון שמענו צווחות ומטח יריות ממספר כלי נשק. רורק טפח לי על השכם וכמעט הוציא לי את היד מהמקום "עבודה טובה ווקס!" "היסודון יצליח רק לעכב אותם, במיוחד אם הם מביאים קוסם" אמרתי בעצבים "חוצמזה, זוכר שאמרתי שיש לנו בעיה?" "איפה פיז?" שאל רורק. "זו הבעיה!" אמרתי "נראה לי שהוא נתקע בפנים". הסתכלנו אחד על השני לשנייה – אלף ואורק שנראו כאילו נלקחו היישר מתוך איזה ספר של טולקין. מי היה מאמין... צרחת הכאב של פיז הזיזה את שנינו מהמקום. היינו צריכים למצוא דרך לעזור לו, אם כי במטריקס הוא היה לגמרי לבד... אם הפתיח הסיפורי לא צלצל מוכר למישהו, אז זהו קטע קלאסי ממשחק מירוצללים. זהו למעשה פתיל גיוס – אנחנו מתחילים במשחק עוד שבועיים שלושה, וכרגע יש לנו מנחה ושלושה שחקנים (אנוכי, אשתו של המנחה ועוד חבר). אנחנו מתכננים מערכה לטווח ארוך כאשר הפגישות ייקחו מקום פעם בשבועיים ברמת-גן בימי חמישי בערב (לפחות בהתחלה). אנחנו מחפשים עוד שחקן/שחקנית אחת עם ניסיון במ"ת – לא חובה בshadowrun!!! למעשה, אנחנו מתכננים לקחת את התוואי הכללי של המשחק, יחד עם החוקים הבסיסיים של המהד' הרביעית ולהפטר/להוסיף כל מה שבא לנו. הדגש יהיה על משחק תפקידים טוב בו הדמויות מתפתחות ממשימה למשימה כאשר האירועים האישיים בין המשימות הן חלק אינטגראלי מהמערכה עצמה. בקיצור, הרבה אקשן, תככים, התפתחות ובעיקר מ"ת טוב. אנחנו מחפשים עוד שחקן או שחקנית שיהיה בראש שלנו (זהו האלמנט הכי חשוב במפגש חברתי) – כולנו אנשי משפחה (לכן המפגשים בימי חמישי) לכולם יש ילד (חוץ ממני ומזוגתי – אבל לנו יש חתול, אז זה בטוח נחשב למשהו!), כולם שיחקו בעבר (כך שעבר לנו הדחף של מעשים מטופשים, רדיפת הון, משחק של "הדמות הרעה מיסודה" וכו'). אנחנו מחפשים אדם חברותי, שרוצה להפגש ולשחק באופן קבוע, שחושב שיכול להשתלב עם חבורת "תרחים" כמונו. שוב – אנחנו לא מחפשים מישהו שמצטט חוקים בע"פ, יש לו "סופר-דמות" מוכנה במגירה עם כל מיני אמצעים שרק הוא חשב עליהם כדי לרמות את כל החוקים – אנחנו מחפשים שחקן/ית מבית טוב
שרוצה להנות פעם בשבועיים עם עוד חבר'ה בוגרים שאוהבים מ"ת. מי שרוצה, מוזמן לשלוח קצת על עצמו (גיל, ניסיון משחק, מה הוא מצפה וכו') למייל שלי [email protected] תודה מראש וסופ"ש טוב לכולם ניר
"אה, אם לא תגביר את הקצב, נראה לי שלא נצא מכאן בחיים" פיז לא נראה כאילו הוא הקשיב לי, העפעפיים שלו ריצדו במהירות גבוהה ומפיו נמלטה אנחה חרישית שהפכה לצווחת כאב ואז לנהמת זעם. "שיט" מילמלתי לעצמי כשנטשתי את פיז והלכתי לבדוק איך רורק מתמודד מחוץ לחדרון הבקרה, בפינת המסדרון. כשהגעתי בריצה אל מפתן הדלת שמעתי את רורק צועק משהו ואינסטינקטיבית השתטחתי. מזל. צרור הכדורים שהיה אמור להוריד לי את הראש רק הצליח להעיף רסיס מתכת ענקי שננעץ לי בארובת העין. מזל שעין ימין הלכה לי כבר לפני שני מחזורים, אחרת בטוח הייתי נכנס לפניקה מכל הדם. "אתה רוצה למות?" חקר רורק בשעשוע. נשמתי עמוק והבטתי אל מחוץ לדלת – רורק שכב מאחורי כמה ארגזי מתכת, מדי פעם הוא התכופף לכיוון כלשהו, שחרר צרור יריות, וחזר למחסה. "יש לנו בעיה" אמרתי. "ספר לי משהו שאני לא יודע" נחר רורק בבוז, שתל הכסף על הניב הימני שלו שיחק משחקים מוזרים עם תאורת החירום האדומה שלא הפסיקה להבהב, "יש בצד השני של המסדרון ארבעה אנשי אבטחה, ושמעתי אותם צועקים שהם הולכים להביא את הנחשן המקומי, אז או שתעשה משהו, או שתשתוק" הנהנתי בשקט והתרכזתי לשנייה. מחקתי את הכול – רעש, יריות, אורות, והתרכזתי בצורה ערטילאית אשר החלה להתממש באמצע המסדרון. כאשר פקחתי את עיני, רורק הצליח לזחול לכיווני, ותפס מקום לידי בדלת. בצד השני של המסדרון שמענו צווחות ומטח יריות ממספר כלי נשק. רורק טפח לי על השכם וכמעט הוציא לי את היד מהמקום "עבודה טובה ווקס!" "היסודון יצליח רק לעכב אותם, במיוחד אם הם מביאים קוסם" אמרתי בעצבים "חוצמזה, זוכר שאמרתי שיש לנו בעיה?" "איפה פיז?" שאל רורק. "זו הבעיה!" אמרתי "נראה לי שהוא נתקע בפנים". הסתכלנו אחד על השני לשנייה – אלף ואורק שנראו כאילו נלקחו היישר מתוך איזה ספר של טולקין. מי היה מאמין... צרחת הכאב של פיז הזיזה את שנינו מהמקום. היינו צריכים למצוא דרך לעזור לו, אם כי במטריקס הוא היה לגמרי לבד... אם הפתיח הסיפורי לא צלצל מוכר למישהו, אז זהו קטע קלאסי ממשחק מירוצללים. זהו למעשה פתיל גיוס – אנחנו מתחילים במשחק עוד שבועיים שלושה, וכרגע יש לנו מנחה ושלושה שחקנים (אנוכי, אשתו של המנחה ועוד חבר). אנחנו מתכננים מערכה לטווח ארוך כאשר הפגישות ייקחו מקום פעם בשבועיים ברמת-גן בימי חמישי בערב (לפחות בהתחלה). אנחנו מחפשים עוד שחקן/שחקנית אחת עם ניסיון במ"ת – לא חובה בshadowrun!!! למעשה, אנחנו מתכננים לקחת את התוואי הכללי של המשחק, יחד עם החוקים הבסיסיים של המהד' הרביעית ולהפטר/להוסיף כל מה שבא לנו. הדגש יהיה על משחק תפקידים טוב בו הדמויות מתפתחות ממשימה למשימה כאשר האירועים האישיים בין המשימות הן חלק אינטגראלי מהמערכה עצמה. בקיצור, הרבה אקשן, תככים, התפתחות ובעיקר מ"ת טוב. אנחנו מחפשים עוד שחקן או שחקנית שיהיה בראש שלנו (זהו האלמנט הכי חשוב במפגש חברתי) – כולנו אנשי משפחה (לכן המפגשים בימי חמישי) לכולם יש ילד (חוץ ממני ומזוגתי – אבל לנו יש חתול, אז זה בטוח נחשב למשהו!), כולם שיחקו בעבר (כך שעבר לנו הדחף של מעשים מטופשים, רדיפת הון, משחק של "הדמות הרעה מיסודה" וכו'). אנחנו מחפשים אדם חברותי, שרוצה להפגש ולשחק באופן קבוע, שחושב שיכול להשתלב עם חבורת "תרחים" כמונו. שוב – אנחנו לא מחפשים מישהו שמצטט חוקים בע"פ, יש לו "סופר-דמות" מוכנה במגירה עם כל מיני אמצעים שרק הוא חשב עליהם כדי לרמות את כל החוקים – אנחנו מחפשים שחקן/ית מבית טוב
. מת כבר להתחיל...