לילה קר..ומפחיד..
היי חברים...היום שלי התחיל ברגל שמאל ב8.30 בבוקר עת קיבלתי ידיעה שהסבתא של בעלי שגרה בבית שאן הלכה לעולמה..ואו..סבתא מדהימה במלוא מובן המילה הבוקר הרגשתי שוב איך הכל שוב חוזר אליי בבום ענק כי היא היתה ממש כמו סבתא שלי.למרות גילה המופלג היא היתה ממש חברה טובה והאהבה והמסירות לילדיה נכדיה נינה וצאצאיה היתה ממש יוצאת מגדר הרגיל..וכך מצאתי את עצמי בדרך לבית שאן הרחוקה שמאחור אני משאירה 2 מילדי חשופים לאזעקה שתיתכן.. תוך כדיי התארגנות אני מקבלת הודעת אס אם אס שאבא של ידיד טוב טוב שלי נפטר באשקלון ושם הבעיה היא כשלעצמה כל ההתארגנות של לוויה תחת אש...אכן מצב לא נעים..יצאנו לדרך וההרגשה שלי לא טובה ביקשתי התחננתי ממש לבת שתקח את אחיה ותסע לחולון לפחות עד שאחזור.והיא בשום אופן די נמאס לה לברוח ואני איפה שהוא מבינה אותה בשנתיים האחרונות מאז אושפז אביה ז"ל כל הזמן אנחנו בתזוזה לא קל אבל מה לעשות..וכך תוך כדיי נסיעה נופל טיל באשדוד ומברור קצר מסתבר שהוא נוחת 2 בנינים מהבית של גיסתי..ושוב לחץ וטלפונים וקריסת הקווים עד שמדברים עם בעלה והכל בסדר.. הלוויה בבית שאן היתה עצובה מאוד ולא קלה אבל גם זה נגמר.ואז שהינו בבית של גיסתי שגם גרה בבית שאן אני מקבלת טלפון מהבת שלי יש אזעקה ביבנה והם ירדו לחדר המדרגות..ואני נכנסתי לפניקה הם לבד מה עושים עכשיו???לא פשוט היה לי קשה מאוד וכל הדרך התפללתי כבר להגיע הביתה בלי הפתעות בדרך.וזהו עכשיו הגעתי הביתה כרגע הכל רגוע ושקט.מקווה שימשיך כך..נכנסת למקלחת ומקווה לא להרדם מהיום העמוס הזה ואוכל לדבר איתכם.. בייי בנתיים ~לי
היי חברים...היום שלי התחיל ברגל שמאל ב8.30 בבוקר עת קיבלתי ידיעה שהסבתא של בעלי שגרה בבית שאן הלכה לעולמה..ואו..סבתא מדהימה במלוא מובן המילה הבוקר הרגשתי שוב איך הכל שוב חוזר אליי בבום ענק כי היא היתה ממש כמו סבתא שלי.למרות גילה המופלג היא היתה ממש חברה טובה והאהבה והמסירות לילדיה נכדיה נינה וצאצאיה היתה ממש יוצאת מגדר הרגיל..וכך מצאתי את עצמי בדרך לבית שאן הרחוקה שמאחור אני משאירה 2 מילדי חשופים לאזעקה שתיתכן.. תוך כדיי התארגנות אני מקבלת הודעת אס אם אס שאבא של ידיד טוב טוב שלי נפטר באשקלון ושם הבעיה היא כשלעצמה כל ההתארגנות של לוויה תחת אש...אכן מצב לא נעים..יצאנו לדרך וההרגשה שלי לא טובה ביקשתי התחננתי ממש לבת שתקח את אחיה ותסע לחולון לפחות עד שאחזור.והיא בשום אופן די נמאס לה לברוח ואני איפה שהוא מבינה אותה בשנתיים האחרונות מאז אושפז אביה ז"ל כל הזמן אנחנו בתזוזה לא קל אבל מה לעשות..וכך תוך כדיי נסיעה נופל טיל באשדוד ומברור קצר מסתבר שהוא נוחת 2 בנינים מהבית של גיסתי..ושוב לחץ וטלפונים וקריסת הקווים עד שמדברים עם בעלה והכל בסדר.. הלוויה בבית שאן היתה עצובה מאוד ולא קלה אבל גם זה נגמר.ואז שהינו בבית של גיסתי שגם גרה בבית שאן אני מקבלת טלפון מהבת שלי יש אזעקה ביבנה והם ירדו לחדר המדרגות..ואני נכנסתי לפניקה הם לבד מה עושים עכשיו???לא פשוט היה לי קשה מאוד וכל הדרך התפללתי כבר להגיע הביתה בלי הפתעות בדרך.וזהו עכשיו הגעתי הביתה כרגע הכל רגוע ושקט.מקווה שימשיך כך..נכנסת למקלחת ומקווה לא להרדם מהיום העמוס הזה ואוכל לדבר איתכם.. בייי בנתיים ~לי
