מתפוררת בעולם המראה
New member
לילה קר וכואב
לא מסוגלת יותר רוצה רק לישון לקבל מעט שקט נפשי אבל הראש עובד לו שעות נוספות אלפי מחשבות שעוברות בשניות על כמה אני צריכה לוותר מתי הסיוט הזה יגמר שונאת את האוכל ולא יכולה להתקיים בלעידיו עכשיו אחרי ששבוע שלא נכנס שום דבר לקיבה וסוף סוף הרגשתי טיפה יותר נקיה אתמול נכנעתי לצורך האנושי למזון והיום בגלל זה אני מרגישה כמו בלון והבטן צורחת ואומרת, מה עשית, למה קילקלת עכשיו בתור עונש תסבלי מכאב, לא רק הכאב שבלב, גם הכאב האחר ואז פתאום אני נזכרת שקיים עוד כאב ואני לא מדברת על החולשה הסחרחורות והעייפות או האובדן, הפחד הלכלוך השנאה כלפי עצמך אלא הכאב שאומר לך, המוות מתקרב, אתה אשם, אתה בלבלת אותי אז גזר דינך לסבול עד שתמות אבל לא, כי אני לא מוותרת בקלות יש בידי פיתרון לכל הבעיות, לכל הכאבים והראש שלי, עוד מעט יצליח לשלוט על הגוף וברגע שהגוף שאיתו הצורך האנושי למזון בסיסי יחליט להיכנע, הכל יהפוך לורוד ואהיה שוב כמו ילדה קטנה שהכל אצלה בשליטה. לפחות אומר שכך אני מקווה שיהיה, תאחלו לי בהצלחה, כי לפני דרך ארוכה, אבל ברגע שאני יראה את השביל ויתחיל ללכת עליו, אני אמנם יודעת שיהיו לי בדרך מכשפות רעות, שינסו לבלבל אותי, להרדים אותי, לנסות שלא אגיע אל הקוסם מארץ עוץ. אבל בעזרת החברים שאכיר בדרך אל הקוסם והתקווה והנכונות, אגיע אליו, במעט שרוטה, עם זכרונות רעים וטובים. ואתם יודעים מה הקוסם שעשיתי את הדרך הארוכה המפותלת והקשה יגלה לי??? שלאורך כל הדרך מפתח ההצלחה היה איתי, רק לא ידעתי להשתמש בו, ובכלל לא ידעתי שמפתח זה נמצא איתי.אבל אני יודעת שלפחות אני אזכר שהכרתי חברים אמיתיים, לא כאלה שכשקשה מיד בורחים ומתחבאים. אני תמיד יזכור ולא ישכח. ברגע זה אני בתחילת דרכי הארוכה, וכבר תפסה אותי כמה פעמים המכשפה, אבל אני לא יכנע לה כל כך בקלות, קמה על הרגליים וממשיכה לצעוד..................... עד מתי???????????????????????????
לא מסוגלת יותר רוצה רק לישון לקבל מעט שקט נפשי אבל הראש עובד לו שעות נוספות אלפי מחשבות שעוברות בשניות על כמה אני צריכה לוותר מתי הסיוט הזה יגמר שונאת את האוכל ולא יכולה להתקיים בלעידיו עכשיו אחרי ששבוע שלא נכנס שום דבר לקיבה וסוף סוף הרגשתי טיפה יותר נקיה אתמול נכנעתי לצורך האנושי למזון והיום בגלל זה אני מרגישה כמו בלון והבטן צורחת ואומרת, מה עשית, למה קילקלת עכשיו בתור עונש תסבלי מכאב, לא רק הכאב שבלב, גם הכאב האחר ואז פתאום אני נזכרת שקיים עוד כאב ואני לא מדברת על החולשה הסחרחורות והעייפות או האובדן, הפחד הלכלוך השנאה כלפי עצמך אלא הכאב שאומר לך, המוות מתקרב, אתה אשם, אתה בלבלת אותי אז גזר דינך לסבול עד שתמות אבל לא, כי אני לא מוותרת בקלות יש בידי פיתרון לכל הבעיות, לכל הכאבים והראש שלי, עוד מעט יצליח לשלוט על הגוף וברגע שהגוף שאיתו הצורך האנושי למזון בסיסי יחליט להיכנע, הכל יהפוך לורוד ואהיה שוב כמו ילדה קטנה שהכל אצלה בשליטה. לפחות אומר שכך אני מקווה שיהיה, תאחלו לי בהצלחה, כי לפני דרך ארוכה, אבל ברגע שאני יראה את השביל ויתחיל ללכת עליו, אני אמנם יודעת שיהיו לי בדרך מכשפות רעות, שינסו לבלבל אותי, להרדים אותי, לנסות שלא אגיע אל הקוסם מארץ עוץ. אבל בעזרת החברים שאכיר בדרך אל הקוסם והתקווה והנכונות, אגיע אליו, במעט שרוטה, עם זכרונות רעים וטובים. ואתם יודעים מה הקוסם שעשיתי את הדרך הארוכה המפותלת והקשה יגלה לי??? שלאורך כל הדרך מפתח ההצלחה היה איתי, רק לא ידעתי להשתמש בו, ובכלל לא ידעתי שמפתח זה נמצא איתי.אבל אני יודעת שלפחות אני אזכר שהכרתי חברים אמיתיים, לא כאלה שכשקשה מיד בורחים ומתחבאים. אני תמיד יזכור ולא ישכח. ברגע זה אני בתחילת דרכי הארוכה, וכבר תפסה אותי כמה פעמים המכשפה, אבל אני לא יכנע לה כל כך בקלות, קמה על הרגליים וממשיכה לצעוד..................... עד מתי???????????????????????????
( שני ברוכה הבאה!