לילה עצוב

Star_Dust

New member
לילה עצוב

אז היה ערב עצוב. עד הערב בכלל לא ידעתי אם אני שייכת...או לא שייכת... רק לפני שבוע גיליתי שהיום הזה מוקדש גם לנפגעי פעולות איבה. אבל עד היום המדינה עוד לא החליטה אם להכיר בו או לא להכיר בו כחלל פעולות איבה. אז אני די תלויה באויר...מרגישה שייכת אבל לא רוצה להידחף. הישוב שלו, בכל אופן, החליט לא להמתין להחלטת המדינה, אז הוסיפו את תמונתו לחדר הזיכרון ואת שמו לאנדרטה וכשהדלקתי הערב את המשואה לזיכרו הרגשתי סוף סוף שייכת. ל. וכמו תמיד, עצב מהול בשמחה. לצד דמעות על אובדנו היה גם רגע של תדהמה... הבת שלנו בחדר הזיכרון, מול תמונתו, אמרה בפעם הראשונה "א-בא".
 

sad

New member
שייכת, בטח שייכת..

היום, חשבתי על כך שצירפו את נפגעי פעולות האיבה, אבל תהיתי איך עוזרים לכם להשתיך כשיש טקסים מופרדים ומה שמקל בכך שטקסי יום הזיכרון מתקיימים בבתי הקברות הצבאיים ותורמים ל"ביחד" לשייכות ולהשתייכות וכמה קשה ליישם זאת כשנפגעי פעולות איבה אינם באותו מקום אני שמחה שבישוב מגוריו היו מספיק רגישים לצורך הזה אני
 
אהבתי את הכמו תמיד..

עצב מהול בשמחה.. וזה.. עשה עכשיו אצלי סוף סוף את החיוך.. האמיתי ואחר כך..בקטן כזה.. אמרת את אחד הדברים הכי גדולים (לדעתי). רק תראי איך הקטנים האלה הם החמצן האמיתי.
 
../images/Emo20.gif../images/Emo141.gif../images/Emo142.gif../images/Emo20.gif../images/Emo20.gif../images/Emo39.gif

התרגשתי כל כך...... בא לי לבכות; לא עצב..התרגשות...
 
למעלה