בין המילים אני לוקח אותך אל מסתור חלומותי ומבקש להתיר אזיקים שאסרו על זרועותי להטמין את ראשך בחייקי. בין המילים אני חומק אל מראות נחשפים של ערגה הנושמת ערגה ואל הלמות לב הניצתת כיקודות מתנפצים. כי הרעפנו את עלי ואני עלייך אלפי קבין של אהבה, והיא מבקשת שלא להתפוגג.
עולם המילים שלי הוא ללא תמרורים מעברי חצייה רחבים לכל התחושות ערסל גדול תלוי לו בחדרי ליבי קורץ אל מסתורי חלומות ומילים המבקשות לחבוק ולצאת במחול ריגושים. בעולם המילים שלי תחושות נושקות לשמים לעיניים המביטות ברוך מבקשות לקטוף רגעי חמדה ונשיקות הפורחות כרקפות מלבלבות ללא אזיקים קורצות בשובבות אל שפתותיך.
אני מוליך עצמי אל עולמך שלך ובאגרטל נשמתך אני מציב פרחים שכותרתם שלהבת, ומתערפל בניחוח גופך. כי אהבה, כשמה כן היא, ירדה על מושב הרהורי בעת לכתי אחרייך בשיר, וזעזוע של מאוויים הדוקים נפער בצלעותי.
