בוקר טוב נעמה.
קיבלת תשובות טובות - וזו התוספת שלי. הקושי הראשוני עבורי היה האכזבה, הכעס והעצב על גופי, על גורלי שמונעים ממני להרות בעצמי. וגם לאחר שנות טיפולים, לו רופא הנשים לא היה אומר לי לעצור לא הייתי עוצרת. הקושי הזה למעשה לא לחלוטין נגמר. ולא, עוד לא הגעתי להשלמה מלאה. ועד הרגע האחרון עוד הייתי מתקשרת לרופא ושואלת - אולי בכ"ז, אולי נמצא הפיתרון עבורי ע"מ שלא אצטרך את ההליך הזה. התהליך הזה אינו בחירה מרצון - אלא מאילוץ. אח"כ היה קושי בארגון הכסף. את ההליך עצמו ניתן לעשות עצמאית וניתן דרך מרכז. דרך מרכז- יותר מהיר ויותר יקר. ולבד עשוי להתארך ויותר זול. זה באופן פשטני.קונקרטית - דרך מרכז עשוי להגיע למספר חודשים למציאת הזיווג, ואח"כ במסלול הוועדה לעיתים זה מתעכב בעוד חודשיים שלושה. מציאת פונדקאית לבד זה אפשרי, אבל שוב , צריך מזל ולפעמים למזל צריך לחכות. הבחירה איך תעשי זאת לא תשנה את חייך מהותית אולם עשויה לשפר את איכותם. קיימים מספר מרכזים. אם תבקשי לבחור - פני במסרים אישיים לבנות. תקבלי המלצות ברורות שעשויות להקל עלייך. הפונדקאות זה שיעור בחלוקת סמכויות. אם בתהליך הפוריות עוד היתה לך שליטה מסוימת - כאן עליך להשית אחריות מלאה על אישה אחרת. שתדאג, שתשמור. אני מוצאת את זה כדבר מלמד עבורי. קשר ממושך בתוך תהליך לא צפוי. לעמים עם אכזבות, חרדות. והלוואי שלבסוף עם שמחה. במימדים רבים הקשר דומה לנישואים ולפחות עבורי זה בשום אופן לא רק חוזה עסקי. בדומה לטיפולי הפוריות - צריך המון מזל. ואפילו יותר ממה שהיית צריכה פעם. אין הבטחות כי בסוף התקופה נחבוק תינוקות. אין הבטחות לכלום. אבל אותם כוחות שאפשרו לך לשלב את חייך בתוך שנות טיפולי הפוריות - יאפשרו לך לשלב את הפונדקאות בתוך חייך. ולגבי המזל - ובכן לאחר מספר שנים כבר כולנו יודעות להתפלל. אצלנו לפחות לקחו מספר חודשים עד שבעלי הצליח לעכל כי האפשרות בפונדקאות קיימת. והיה חשוב שחיכיתי לו עד שרצה זאת באופן מלא. אני לפחות, לולאי התמיכה הענפה של הבנות כאן (מירב, קורל, אירית) ושל משפחתי הייתי עוצרת עוד בשלב שלפני הוועדה. שאיבת הכוחות מהסביבה עוזרת לי - ואולי תעזור גם לך, וככל שבזוגיות שלכם תהיו בטוחים בתהליך - זה גם יקל. שאלת לגבי סיכונים. ובכן לגבי סיכונים רפואיים - את עוברת שאיבות כפי שעברת בעבר והפונדקאית עוברת החזרות כפי שעברת בעבר. ואין סיכונים יותר מאשר בטיפולי פוריות רגילים. אם התכוונת לסיכונים כדוגמאת "הפונדקאית לא רוצה לתת את הילד" - כמו שלפעמים מקרינים בטלוויזיה סרטים מפחידים - ובכן בארץ זה לא קיים. התהליך מעוגן בחוק, החוזה מבוקר ע"י משרד הבריאות - וגם ההורים וגם הפונדקאית יודעים בדיוק למה הם הולכים. לי היה מזל. שהתחברתי לטל (שגם היא כותבת פה). וביחד אנחנו "זורמות" מיום ליום ומקוות לטוב. וזה גם האיחול שלי בשבילך. שלאחר דשדוש במים - תנשאי על גל - ובקלות יחסית יתמלאו שאיפותיך .
