לילה לבן

לילה לבן

יש כאלו שיגידו שהרעש הנורא ביותר זה דווקא זה שלא ממהרים לשים אליו לב. זה שנמצא ברקע, שהוא חלק מהחדר כמו המזגנים שבו או המחשבים או קולות אנשים מדברים בסלולורי אף שהם במרחק ניכר או מוזגים קפה או אותה דמות חוזרת שמופיעה אצלי במיטה, לצידי ואנחנו שוכבות כאילו לא עבר כל הזמן שבעולם וכל המים הנוזלים והמוצקים שהרכיבו את הקשר שהיה באמת. אני שוכבת במיטה מאזינה לשקט שבחושך, מחכה ל L . לא קבענו כלום והיא יכולה להופיע בכל רגע ואכן, היא מופיעה, רגע אחרי שהלכת.לא קרה בעצם דבר, אבל האשמה שם כמו רגע לפני כן בקונצרט שלכולנו כרטיס בצורת חוט. רק שזה שלי אומר שיכולה להתקרב לבמה. מעדיפה שלא ומבלבלת בהחלטה הזו את כל הרקע לבסוף, עוברת קדימה ועוד דמות שאמורה להיות דמות חוזרת, אבל היא לא, יושבת על כיסא, מרעישה את הרקע הזה בפעם הראשונה שאני זוכרת, כמו תמיד המציאות מתערבבת ואני מנסה ליישב איתה איזה סכסוך ישן, היא כמעט נושכת לי את האף. לכאורה בצחוק, אבל הרבה אמת יש שם, מצידה. שוב מבטים מL, שוב התחושה שהצד השני חושב שהייתי לא בסדר על אף שלא היו שום סיכומים לכאן או לכאן. בדרך חזרה לשד יודע איפה שוב, יוצאת לרחוב בחולצה לא מכופתרת ומכנסיים לא סגורים. לא ברור לי למה. הכל קורה כפי שאמור לקרות ויחד עם זאת, ללא שום סיבה נראית לעין. הבוקר בא.
 
...

אין לי מושג למה, אבל הקטע נגע בי. למרות שלא ממש הבנתי את הפואנטה... אבל התחברו לי כמה משפטים באופן אישי. יפה..
 
על רעשים

לפעמים החוש שלנו קהה מול רעשים, הם לא נוגעים בו, ואולי זה מה שאמור להפריע לנו. וכמו כן האשמה, במצבים כאלה היא דועכת אט אט ואולי טוב לפני שהיא תעלם לנקוט במעשה, בשבילך ובשביל כל הנוגעים בדבר. אינני בטוחה שהבנתי אותך נכונה אני מאמינה שנקודת הקריאה הופכת חלק מהכתיבה שלך למשהו ממני על כל פנים, כיף לראות כתיבה חדשה בפורום
 

princhipeta

New member
../images/Emo24.gif ברוכה הבאה

נכון? אולי פספסתי..? מקווה שלא.. כך או כך- ברוכה הבאה. בנוגע לקטע, קצת מבולבל כזה, קשה לי להגיד שהבנתי את הכל, או את הפואנטה כמו שהגדירה אהבתיה, יש בזה מין היופי, ברצף כלשהו תלוש, שבוודאי מובן יותר לכותב מאשר לקוראים ויש תחושה של הצצה לתוך עולם מאוד מסויים.. הייתי משנה את ה- L, לי אישית זה קצת מעצבן בעין וברצף הקריאה, את תמיד יכולה להשתמש באיזה שם או אפילו "הבלונדינית", בעיניי עדיף. שמחתי לקרוא, אחכה לעוד קטעים בהמשך
 
הבאת פרי ביכורים מעורר מחשבה...

רק את משפט הפתיחה קראתי אולי 20 פעמים "יש כאלו שיגידו שהרעש הנורא ביותר זה דווקא זה שלא ממהרים לשים אליו לב" - כה חכם, מסתורי, וכאילו מגיע מעומק אינסופי. אולי "מסע לילי" זה שם שהיה מחייב לעוף איתך אל כל השדונים והמחשבות שעפות בו..."לילה לבן" מזכיר לי את חצרות יפו באוגוסט
מוטיב המסתוריות נשמר לאורך כל החיבור; ברור שמישהו/י עזב/ה ו L המסתורית מגיעה, האם היא דמיון ? האם היא זכרון ? זה לא ממש חשוב כי היא לא באה להשאר....והבדידות, זרות והניכור שנרמז עליהם כמעט בעדינות היו יכולים לספק מילים כנהר "בדרך חזרה לשד יודע איפה שוב, יוצאת לרחוב בחולצה לא מכופתרת ומכנסיים לא סגורים. לא ברור לי למה". הבוקר בא עם קרוסון ?
תכתבי עוד מלא !
 
הבוקר בא עם קרואסון על גסטון

תודה רבה על התגובות. מוצדקות כל טענותיכם אך, מכיוון שמבחינתי, לא מדובר בספרות פרופר אלא, בסוג מסוים של אנקדוטה. מתכוונת בינתיים להשאיר את זה ככה.
 
למעלה