מקיאטה מוקה
New member
לילה לבן
יש כאלו שיגידו שהרעש הנורא ביותר זה דווקא זה שלא ממהרים לשים אליו לב. זה שנמצא ברקע, שהוא חלק מהחדר כמו המזגנים שבו או המחשבים או קולות אנשים מדברים בסלולורי אף שהם במרחק ניכר או מוזגים קפה או אותה דמות חוזרת שמופיעה אצלי במיטה, לצידי ואנחנו שוכבות כאילו לא עבר כל הזמן שבעולם וכל המים הנוזלים והמוצקים שהרכיבו את הקשר שהיה באמת. אני שוכבת במיטה מאזינה לשקט שבחושך, מחכה ל L . לא קבענו כלום והיא יכולה להופיע בכל רגע ואכן, היא מופיעה, רגע אחרי שהלכת.לא קרה בעצם דבר, אבל האשמה שם כמו רגע לפני כן בקונצרט שלכולנו כרטיס בצורת חוט. רק שזה שלי אומר שיכולה להתקרב לבמה. מעדיפה שלא ומבלבלת בהחלטה הזו את כל הרקע לבסוף, עוברת קדימה ועוד דמות שאמורה להיות דמות חוזרת, אבל היא לא, יושבת על כיסא, מרעישה את הרקע הזה בפעם הראשונה שאני זוכרת, כמו תמיד המציאות מתערבבת ואני מנסה ליישב איתה איזה סכסוך ישן, היא כמעט נושכת לי את האף. לכאורה בצחוק, אבל הרבה אמת יש שם, מצידה. שוב מבטים מL, שוב התחושה שהצד השני חושב שהייתי לא בסדר על אף שלא היו שום סיכומים לכאן או לכאן. בדרך חזרה לשד יודע איפה שוב, יוצאת לרחוב בחולצה לא מכופתרת ומכנסיים לא סגורים. לא ברור לי למה. הכל קורה כפי שאמור לקרות ויחד עם זאת, ללא שום סיבה נראית לעין. הבוקר בא.
יש כאלו שיגידו שהרעש הנורא ביותר זה דווקא זה שלא ממהרים לשים אליו לב. זה שנמצא ברקע, שהוא חלק מהחדר כמו המזגנים שבו או המחשבים או קולות אנשים מדברים בסלולורי אף שהם במרחק ניכר או מוזגים קפה או אותה דמות חוזרת שמופיעה אצלי במיטה, לצידי ואנחנו שוכבות כאילו לא עבר כל הזמן שבעולם וכל המים הנוזלים והמוצקים שהרכיבו את הקשר שהיה באמת. אני שוכבת במיטה מאזינה לשקט שבחושך, מחכה ל L . לא קבענו כלום והיא יכולה להופיע בכל רגע ואכן, היא מופיעה, רגע אחרי שהלכת.לא קרה בעצם דבר, אבל האשמה שם כמו רגע לפני כן בקונצרט שלכולנו כרטיס בצורת חוט. רק שזה שלי אומר שיכולה להתקרב לבמה. מעדיפה שלא ומבלבלת בהחלטה הזו את כל הרקע לבסוף, עוברת קדימה ועוד דמות שאמורה להיות דמות חוזרת, אבל היא לא, יושבת על כיסא, מרעישה את הרקע הזה בפעם הראשונה שאני זוכרת, כמו תמיד המציאות מתערבבת ואני מנסה ליישב איתה איזה סכסוך ישן, היא כמעט נושכת לי את האף. לכאורה בצחוק, אבל הרבה אמת יש שם, מצידה. שוב מבטים מL, שוב התחושה שהצד השני חושב שהייתי לא בסדר על אף שלא היו שום סיכומים לכאן או לכאן. בדרך חזרה לשד יודע איפה שוב, יוצאת לרחוב בחולצה לא מכופתרת ומכנסיים לא סגורים. לא ברור לי למה. הכל קורה כפי שאמור לקרות ויחד עם זאת, ללא שום סיבה נראית לעין. הבוקר בא.
