לילה, כולם ישנים
רוצה לספר כמה טוב שהיה לי איתו. בא לאסוף אותי בשתיים בלילה. הספקתי בדיוק להתקלח, לגנוב קצת גלידה וללכת איתו. ישבנו בבית, כל אחד שרוע על ספה אחרת. מדברים בשקט. בית חדש, אין מוזיקה עדיין. גם הטלוויזיה לא מחוברת. חייבים לדבר. בואי, אני אראה לך את הג'קוזי החדש, לקחת את ידי והובלת אותי קדימה. התכופפתי אליו, להרגיש את מימיו החמים. החצאית שלי מעט עולה מאחור, ראיתי שהסתכלת. המים כל כך נעימים לי ביד. עוצמת עיניים. "רוצה?" שאלת. "אין לי בגד ים" עניתי. לקחת שוב את ידי, הכנסת אותי פנימה, מעמיד אותי על השרפרף ומתחיל, בנשיקות, לקלף מעליי את הבגדים. אחרי שקילפת את כולי, עטפת אותי בחלוק מגבת לבן ורך. נוטל את ידי, לא שואל, ומוביל אותי אל האמבט החם בחצר. עומדת על הסף, תוהה מה לעשות. "ואם אחד השכנים יסתכל?" שאלתי. "שלוש וחצי לפנות בוקר, השכנים שלי ישנים", ענית "ואם לא, אז שיהנו". אמרת והורדת מעל כתפיי את החלוק. נטלתי את ידך ונכנסתי פנימה. שקעתי ברוגע לתוך המים החמים. ידעת לכוון את זה בדיוק לטמפרטורה הנכונה. התמכרתי לבועות המכות בגבי. "אני כל-כך צריכה את זה, אחרי חמש שעות נהיגה", אמרתי "אני יודע. חיממתי אותו במיוחד בשבילך" ענית בחיוך. התחלת לעסות לי את כפות הרגליים. לאט לאט מתחיל לטפס במעלה השוק. מעסה וממסז' וממזמז כל שריר וגיד ברגל. רגל ימין ואז רגל שמאל. וקופץ שוב לרגל ימין ולבסוף משתלט על שתיהן. וראשי עוד מונח על אדן האמבט. ואתה כבר עומד ממולי, בין ירכיי ומתחיל ללטף מבפנים. אפילו דרך המים החמים אתה מצליח להרגיש כמה אני רטובה וחמה לקראתך. ולאט לאט אתה מתחיל לעסות את ערוותי וללקק את פטמותי. לאט... לאט... בקצב המים. גורם לי להתמכר אליך. ואני כל-כך רגועה, אחרי נהיגה כזו קשה. ואתה יודע את זה ומלטף אותי ומלקק אותי ומרגיע אותי... ומתקרב אליי עוד וממשיך ללטף וללק. ומתקרב אליי. עוד. ועוד. ועוד. וחודר אליי, אל ארמון הקיסר שלי, אל נשמתי. ומשגע אותי עם הקצב האיטי שלך. אין לי מושג איך אתה יכול כל-כך לאט, הלוא שבוע לא ראית אותי. שבוע שבו אמרת לי שאתה מגעגע אליי, לגופי לריחי, לעור החלק שלי, לרטיבות המטריפה שלי, לטעם שלי. ועכשיו? עכשיו אתה עושה הכל כל-כך לאט... משגע אותי! ואז זרועותייך אוספות אותי קרוב אליך, לליבך. מחבקת אותך חזק ולא יכולה יותר. מאיצה את הקצב. מהר! יותר! יותר! מתחילה להרגיש את הגלים האלה למטה, למטה, בבטן. מתחילה לדבר אליך בעברית. זה משגע אותך. בפעם הקודמת הכרחת אותי ללמד אותך את כל המילים האלו. פוקחת את העיניים, רואה אותך מסתכל עליי במבט עורג, משתגע ממני. עוד שניה... עוד קצת... עוד... מרגישה אותך גומר וגומרת שניה אחריך בטירוף חושים. לא יודעת איפה אני, לא מרגישה כלום חוץ ממך וממני, לא שמה לב אם השכנים מסתכלים או לא... רק אתה ואני בעולם. יוצאים מהמים. אתה עוטף אותי בחלוק, לוקח את ידי ומוביל אותי לספה, לנוח. מכרבל אותי מאחור, כמו כפיות במגרה. מתחילה להרגיש את העייפות. ושינה פושטת בגפיי. ואתה מחבק אותי. עד הבוקר מחבק אותי...
רוצה לספר כמה טוב שהיה לי איתו. בא לאסוף אותי בשתיים בלילה. הספקתי בדיוק להתקלח, לגנוב קצת גלידה וללכת איתו. ישבנו בבית, כל אחד שרוע על ספה אחרת. מדברים בשקט. בית חדש, אין מוזיקה עדיין. גם הטלוויזיה לא מחוברת. חייבים לדבר. בואי, אני אראה לך את הג'קוזי החדש, לקחת את ידי והובלת אותי קדימה. התכופפתי אליו, להרגיש את מימיו החמים. החצאית שלי מעט עולה מאחור, ראיתי שהסתכלת. המים כל כך נעימים לי ביד. עוצמת עיניים. "רוצה?" שאלת. "אין לי בגד ים" עניתי. לקחת שוב את ידי, הכנסת אותי פנימה, מעמיד אותי על השרפרף ומתחיל, בנשיקות, לקלף מעליי את הבגדים. אחרי שקילפת את כולי, עטפת אותי בחלוק מגבת לבן ורך. נוטל את ידי, לא שואל, ומוביל אותי אל האמבט החם בחצר. עומדת על הסף, תוהה מה לעשות. "ואם אחד השכנים יסתכל?" שאלתי. "שלוש וחצי לפנות בוקר, השכנים שלי ישנים", ענית "ואם לא, אז שיהנו". אמרת והורדת מעל כתפיי את החלוק. נטלתי את ידך ונכנסתי פנימה. שקעתי ברוגע לתוך המים החמים. ידעת לכוון את זה בדיוק לטמפרטורה הנכונה. התמכרתי לבועות המכות בגבי. "אני כל-כך צריכה את זה, אחרי חמש שעות נהיגה", אמרתי "אני יודע. חיממתי אותו במיוחד בשבילך" ענית בחיוך. התחלת לעסות לי את כפות הרגליים. לאט לאט מתחיל לטפס במעלה השוק. מעסה וממסז' וממזמז כל שריר וגיד ברגל. רגל ימין ואז רגל שמאל. וקופץ שוב לרגל ימין ולבסוף משתלט על שתיהן. וראשי עוד מונח על אדן האמבט. ואתה כבר עומד ממולי, בין ירכיי ומתחיל ללטף מבפנים. אפילו דרך המים החמים אתה מצליח להרגיש כמה אני רטובה וחמה לקראתך. ולאט לאט אתה מתחיל לעסות את ערוותי וללקק את פטמותי. לאט... לאט... בקצב המים. גורם לי להתמכר אליך. ואני כל-כך רגועה, אחרי נהיגה כזו קשה. ואתה יודע את זה ומלטף אותי ומלקק אותי ומרגיע אותי... ומתקרב אליי עוד וממשיך ללטף וללק. ומתקרב אליי. עוד. ועוד. ועוד. וחודר אליי, אל ארמון הקיסר שלי, אל נשמתי. ומשגע אותי עם הקצב האיטי שלך. אין לי מושג איך אתה יכול כל-כך לאט, הלוא שבוע לא ראית אותי. שבוע שבו אמרת לי שאתה מגעגע אליי, לגופי לריחי, לעור החלק שלי, לרטיבות המטריפה שלי, לטעם שלי. ועכשיו? עכשיו אתה עושה הכל כל-כך לאט... משגע אותי! ואז זרועותייך אוספות אותי קרוב אליך, לליבך. מחבקת אותך חזק ולא יכולה יותר. מאיצה את הקצב. מהר! יותר! יותר! מתחילה להרגיש את הגלים האלה למטה, למטה, בבטן. מתחילה לדבר אליך בעברית. זה משגע אותך. בפעם הקודמת הכרחת אותי ללמד אותך את כל המילים האלו. פוקחת את העיניים, רואה אותך מסתכל עליי במבט עורג, משתגע ממני. עוד שניה... עוד קצת... עוד... מרגישה אותך גומר וגומרת שניה אחריך בטירוף חושים. לא יודעת איפה אני, לא מרגישה כלום חוץ ממך וממני, לא שמה לב אם השכנים מסתכלים או לא... רק אתה ואני בעולם. יוצאים מהמים. אתה עוטף אותי בחלוק, לוקח את ידי ומוביל אותי לספה, לנוח. מכרבל אותי מאחור, כמו כפיות במגרה. מתחילה להרגיש את העייפות. ושינה פושטת בגפיי. ואתה מחבק אותי. עד הבוקר מחבק אותי...