לילה (ט)

sanest

New member
לילה (ט)

הלילה מתחיל להגיע, אני לא יודעת מה יהיה איתו..
בעיות השינה שלי חזרו, רציתי לבקש כדורי שינה.
מפחדת לבקש, פעם אחרונה שהיו לי כדורים זה נגמר בניסיון התאבדות.
מצד שני, אני לא מחזיקה את עצמי כבר. מכריחה את עצמי להישאר במיטה עד 5 בבוקר גם כשאני לא נרדמת. אם אני יהיה במחשב או משו אמא תשאל שאלות..
נזכרת בימים ההם מהאשפוז. אז לפחות הייתה מדריכה לדבר איתה.. עכשיו? אני לבד.
לפסיכולוגית שלי נמאס ממני והחוסר שיתוף פעולה שלי, בטיפול האחרון היא סיימה לפני הזמן ובעצבים כי אין טעם לטענתה בטיפול אם אני לא משתפת פעולה.. אז אפילו אליה אני לא יכולה לפנות בנושא.
ו.. מי עוד? זהו. אין לי פסיכיאטרית עכשיו, אמרתי שאני לא רוצה, בזמנו לא ראיתי בזה צורך. אני שונאת פסיכיאטרים.
אז זהו. בינתיים אני כאן. עד שזה כבר יחשב מאוחר מדי בשביל להיראות כשעה נורמלית להישאר ערה ואז אני יצטרך ללכת ולעשות את עצמי ישנה.. ולהשתמש בתירוץ של הדלקת בעיניים כדי להסביר למה אני נראית ככה כל היום..
ושוב חזרנו להעמדות פנים האלה..
 

hory0

New member
יקרה..

מרגישה את חוסר האונים שלך זועק ממילותייך, אך לא מצליחה למצוא בתוכי מילים..מצטערת..

דעי לך שאני מרגישה את הכאב והקושי שלך, ואני כאן איתך, שולחת חיבוק חזק, חזק.
 
למעלה