לילה טוב

SMARTCOOKIE

New member
לילה טוב

אני יודעת שיתכן ותחשבו שטעיתי בפורום- אבל לא טעיתי- אני לא גרושה וגם לא בטוחה שאהיה -אבל אני רוצה להתייעץ אתכם בעיקר בגלל שחלקכם כבר היה שם אז הסיפור הוא כזה אנחנו חיים כבר מספר שנים בחו"ל מטעם עבודתו של בעלי בחודשים האחרונים אני נמצאת בארץ עם ילדי לבד מסיבות שקשורות בילדים בתחילת התקופה עשה רושם שהכל מתנהל כשורה- בעלי היה מגיע לארץ כל חודש וחצי חודשיים לפני כחודש הבחנתי שתדירות הטלפונים שלו ירדה וגם כשהוא התקשר הוא לא ביקש לדבר עם הילדים בשום ערוץ תקשורת לא בטלפון ולא במסנג'רים למינהם כמעט כל שיחה שלנו היתה מסתיימת במריבה או בטון אדיש ללא ביטויי אהבה שהיו שגורים ביננו אנחנו יחד למעלה מעשר שנים ולאורך השנים היינו חברים מאד טובים בעלי אדם סגור מאד אבל איתי היה יל הרושם שהוא לחלוטין פתוח לפני כחודש בערך בזמן ששמתי לב לשינוי גם התחלתי לשאול אותו לפשר ההתרחקות שלו ושאלות אלו העלו את השיחות לטונים גבוהים עד שבאחת השיחות הוא אמר לי שהוא לא יכול לחיות איתי יותר שאני מלחיצה ושהוא רוצה להתגרש הרגשתי שהקירות סוגרים עליי מכל הכיוונים אני שוויתרתי על קריירה חברים ומשפחה ולקחתי את הילדים למדינה רחוקה וגם לא כל כך בטוחה עומדת עכשיו עם טלפון ביד ומהעבר השני האדם שאני הכי אוהבת הכי מעריכה אבי ילדיי- זורק לי גט דרך הטלפון בשרירות לב כזו הייתי בהלם אבל התעשתתי די מהר שאלתי למה והוא אמר שמעולם לא אהב אותי שהייתי מעיין פשרה כי אני החברה הכי טובה שלו אבל זה לא מספיק לו אמרתי לו שאם זה מה שהוא רוצה אני לא אעמוד בדרכו- היה לי פרומו של כמה חודשים לבד- אני לא פוחדת להיות לבד ואני גם לא אהיה לבד לאורך זמן ואם זה מה שהוא באמת רוצה -הוא משוחרר השיחה הסתיימה- בכיתי כל אותו לילה אבל הרגשתי חזקה ובאיזשהו מקום הרגשתי הקלה למחרת בבוקר הוא שלח לי מייל שבו כתב שהוא חשב על השיחה שלנו והוא לא רוצה לזרוק את כל מה שיש ביננו והוא היה רוצה שננסה להתגבר על זה- שמחתי מאד לאחר שבועיים נפגשנו-אחרי חודשיים וחצי שלא ראינו אחד את השניה[ במהלך החודשיים האלו ירדתי באופן משמעותי במשקל- אבל בפגישתנו הוא לא ממש שם לב לכך הרגשתי שהפגישה מאד קרה כשדיברנו על העניין הוא אמר שהוא קיווה שהפגישה תחזיר לו משהו בהרגשה אליי אבל זה לא קרה ושוב אמר שרוצה להתגרש אני הצעתי ללכת ליעוץ הפעם והוא אמר שמפריע לו ששמנתי בעקבות ההריונות והוא לא נמשך אליי ושבעצם מעולם בעצם הסקס לא היה מה שחיבר ביננו אלא חברות חזקה אני מאד נפגעתי אבל החלטתי לשדר חוזק- הוא גם אמר שהוא לא מאושר כבר הרבה מאד זמן ועם זה אני ממש לא יכולה להתמודד-אני אוהבת אותו ורוצה שיהיה מאושר- אבל ברגע שהילדים יצאו ושיחקו לידנו הוא נשבר-בכה ושוב חזר בו מרצונו להתגרש הוא הסכים ללכת ליעוץ ואכן הלך-ה מטפל אמר לו שכנראה שעבר עליו איזשהו משבר שקשור בו ובעברו שצף ועלה ואז יצאו כלפי הזוגיות כל הנקודות החלשות- לדברי המטפל ניתן לשקם את הקשר אם יש רצון הוא נפגש עם חברים ומכל שיחה חזר יותר ויותר מאושש לפני מספר ימים הוא חזר לחו"ל שיחות הטלפון הראשונות היו נעימות והסתיימו באני אוהב אותך- היום היו לנו שיחות נחמדות אבל השיחה האחרונה הסתיימה בנימה קרירה והוא לא ביטא רגשות כששאלתי אותו מה הוא מרגיש-כי בימים שנפגשנו היתה תחושה נעימה שהאינטימיות חוזרת והסקס טוב שוב הוא אמר לי שזה יקח זמן ושלא אאיץ בו האם אני מדמיינת בתחושתי שהוא נשאר בגלל הילדים האם כשנגמרת האהבה/התשוקה/הכמיהה/המשיכה אפשר לשחזר זוגיות טובה-נישואין תקינים האם כשהגבר שאיתך עשר שנים אומר שמעולם לא נמשך אלייך- ואת הרגשת אחרת לפחות בשני שליש מהזמן משהו לא ממש בסדר אצלו או שפשוט היית עיוורת אנא עזרה מצטערת שכתבתי כל כך הרבה-פשוט התחלתי וזה לא הפסיק תודה
 

Nescaffe9

New member
בוקר אור!

אני כל כך מבינה אותך! זה מאוד קשה אבל תיהיה חזקה אל תוותרי על אהבה שלך בקלות. יש ים משברים בעולם חשוב שיהיה הבנה בינכם אם זה אין חבל זמן. זמן עושה את
 

ב ד ר ך

New member
בוקר טוב ../images/Emo39.gif

וואהו . לא קל לקרוא. אני באמת ובתמים מאמינה שאפשר לשחזר זוגיות טובה, בעזרת טיפול, בעזרת רצון טוב של שני בני הזוג . נראה לי שבעלך ממש ממש מבולבל ולא יודע מה הוא רוצה, וגורר אותך לתוך הבילבול שלו כן רוצה, לא רוצה וכן הלאה. אולי הוא רוצה להיפרד אבל מפחד מכל ההשלכות. אני חושבת שהייתי מסתדרת עם כל מה שהועלה, ועובדת על הקשר ומשתדלת אבל..... אם בן הזוג שלי היה אומר לי (בדיעבד) שהוא מעולם לא נמשך אלי..... אני לא בטוחה שהייתי רוצה בהמשך הקשר הזה. מגיע לי יותר. מגיע לי מישהו שיהיה כנה איתי ולא יספר לי סיפורים בדיעבד. בהצלחה לך
 
הייתי רוצה לעודד אותך ../images/Emo141.gif

אבל אני לא יכול לעשות את זה בלי למרוח אותך. בתשובה לשאלתך בסיום, נראה לי ששני הדברים נכונים: גם משהו לא ממש בסדר אצלו, וגם את היית פשוט עיוורת.
 

מזל חי

New member
אוהבת אותו ורוצה שיהיה מאושר כתבת

והזכרת לי שהאושר של האחר לא תמיד האושר שלנו! כל כך מבינה את התחושה שלך מהמקום הטוב שלך. מתוך האהבה שלך לבעלך את מוכנה לבלוע צפרדעים ולהעניק למען הזכרון הזה של האהבה שאת ראית מתוך עיניך. מסתבר שכמו בשיר "האהבה שלך היא לא האהבה שלו" כל כך ברורה בהודעה הזו. בקשר להיותו אדם סגור. זה אינו אומר שהוא לא בן אדם. אף הוספת שאיתך היה פתוח. מסתבר שאין קשר בין סגור לבין אטום או שקרן. כי הוא שיקר לך שנים בתחושותיו. גרם לך לרצות בו לעטוף אותו. ובסוף הוא קר. הוא בעצם לא מרגיש. לקחו לו שנים להבין שהוא חייב לנצל את ההזדמנות הראשונה שאת רחוקה ולהתרחק להעדפותיו. את בהחלט נשמעת (נקראת) לי אדם שקול חכם וברור. ואת החוזק שיש בך תופתעי עוד להרגיש בהמשך. לא אוכל להגיד לך מעבר למה שכתבתי מה לעשות. את דרכך את ורק את תוכלי לבחור אל המחר. רק כשאת בוחרת את האושר שלך לעצמך תבחרי מתוך המקום הזה שלך ולא בהקשר לילדים ואליו.
 

t o t a l

New member
מקרים כאלו הכי עצובים לי

לא. אין לי מילים מעודדות עבורך. לפעמים שומעים סיפורים על מערכות נישואים רקובות וקשות. ברור אז שכדאי להתגרש. אין ספקות וההחלטה קלה יחסים [הביצוע עדיין קשה מאוד]. במקרה שאת מתארת, פשוט נגמרה האהבה. ישנם המון זוגות כאלו שמחליטים להמשיך לחיות יחד [מתפשרים על החיים למען העתיד הבטוח]. לא יודע מה אני הייתי בוחר. מצד אחד נשמע לי נורא לחיות ככה בלי להט ותשוקה ואהבה. מצד שני...... מפחיד. והילדים. והכסף. והארגונציה. אישית לא מאמין גדול בטיפולים זוגיים ורואה אותם יותר כקרדום לחפור בו את הבור, בו מבקשים לקבור את הראש. אבל אולי אני טועה [לא מומחה]. יש לכם החלטה לעשות. להתגרש, או להשלים עם המצב ולחיות כמו שותפים בניהול המשפחה. משפט אחד צרם לי בסוף דברייך כששאלת אם יש לו בעיה. אולי יש לו, אבל הבעיה הזאת היא של שניכם. אם נגמר לו, גם לך יש בכך חלק.
 
גם אני לא מאמינה גדולה

בטיפולי זוגיות. אחרי שנים של טיפולים... ועשרות אלפי דולרים.... שרק דחו את הקץ. קראתי לאחרונה את הספר של ד"ר הנדריקס, והוא טוען שכן אפשר להצליח. לא ניסיתי את השיטה שלו, זה נשמע טוב. מצד שני יש לו אינטרס כלכלי, לא? כאילו מה הוא יגיד? שגם השיטה שלו לא עובדת? אז באמת אין דרך להחזיר את האהבה לנישואים? אתה יודע, ההורים שלי חגגו בשבת ארבעים שנות נישואים. ארבעים - אתה קולט? וההורים שלי עדיין מאוהבים בלהט! אבא שלי מסנוור מאמא שלי. באמת. זה כמעט מגעיל... הוא הולך אחריה בבית עם עיניים "מפלבלות" ואומר שהיא האישה הכי יפה בעולם. מחכה לה מחוץ לשירותים... והיא מתעצבנת שיפסיק כבר ללכת אחריה... כילדים תמיד גילגלנו עיניים למעלה וצחקנו עליהם.... היום אני שואלת איך מגיעים לכזאת אהבה? ולא חסרות מריבות בשיא הלהט בבית שלהם. אמא שלי לא חסר לה אש והיא יורה... המצחיק הוא, שתמיד לקחתי את זה כמובן מאליו, כברור פשוטו כמשמעו, שגם לי יהיו נישואים שכאלו. שגם אני אוהב וכך יאהבו אותי לנצח, בלהט, בתשוקה. והנה התגרשתי כבר פעמיים וזה לא קרה. אז איך הם הצליחו? אז למה אני נכשלתי ואף פעם לא הצלחתי להקים בית כמו שלהם? הרי היה לי מודל בנוי שגדלתי איתו, שספגתי אותו עם החלב שינקתי כמו שאומרים.
 

t o t a l

New member
מסקרן

מעניין אם הם היו נולדים בדור שלנו, אם גם אז היה מצליח להם ככה.
 

שירלי6

New member
הייתי נלחמת.

נשמע שבעלך מאד מבולבל. קשה מאד לשמר אינטימיות ותשוקה לאורך זמן. אני מניחה שגם המרחק עשה את שלו ותרם חלקו בריחוק בינכם. אני הייתי נלחמת על מנת להחיות את התשוקה ביננו ולהציל את הביחד. יתכן ומדובר במשבר חולף (משבר נפוץ בגיל המעבר). אל תוותרי! האם אינך יכולה לשוב להתגורר עמו? אם את אוהבת אותו, תלחמי עבורו.
 

d a n i e l s 5

New member
אני מאמינה במשפט הזה .

"אם את אוהבת אותו , תלחמי עבורו ". ובהחלט לא לוותר, לא מייד . לא משחקים , שוברים את הכלים.........לא במשחק הזה . בהצלחה לך.
 

Snarc

New member
נניח לרגע שהית עיוורת

מה גורם לך לחשוב שרואה נכון עכשיו? אנשים אומרים הרבה דברים,ומשקרים לסביבתם ולעצמם כל יום. מה שלא משנה הרבה,מתאורך עולה שהוא מחפש דלת,ומי שמחפש דרך כלל גם מוצא.
 

יערית

New member
בוקר אור לך../images/Emo141.gif

במשפט אחד פתיחה אומר ששניכם צודקים בהרגשתכם,שניכם "קורבנות" השיגרה הלחץ הזמן והמרחק מהיום שהכרתם לראשונה. הצעה שעלתה לי בזמן שקראתי אותך,הצעה שאולי תקרב בינכם או שתגיעו למסקנה שאתם לא נשארים כזוג למען הילדים,אלא ממשיכים להיות הורים טובים למען הילדים. כשיש משבר כזה,ממליצה לא להכניס את הילדים "כמגשרים",ז"א כפי שהרוב חושב שילד מחבר בין גבר לאישה עוד כשרק התחתנו ,חושבת שהפעם אסור לכם להישען על החוויות המשותפות עם הילדים, על עצם היותכם אחראים על שלושה ילדים,פשוט לשים ילדים הצידה ולחשוב אחד על השני. הוא מתנהל מול ילדיו ללא תיווכך,את מתנהלת מול ילדייך כפי שעשית עד כה,וכששניכם יחד,היחד הזה מוקדש לחיזוק היסודות עליהם נשענתם בעבר,עליהם נשענים בהווה ובעתיד. חיזורים חוק ראשון !!!להתחיל לחזר אחריו,לא להתעלק,לא להתלות לו על הצואר,לשמור על גבולות נעימים כך שלא ירגיש מאויים מידי,אל תצפי שיחזר אחרייך,תשמשי לו דוגמא ואולי אם הזמן זה יעשה את שלו כבומרנג מכיוונו. חוק שני,שיחות קצרות על הילדים,יותר לטפח את האישה שבך,לא האישה של,לא האמא של.. אלא את האישה שבתוכך,זו שתעניין אותו,זו שתרגש אותו,זו שרוצה לצמוח לצידו (וזה לא קל) חוק שלישי-מודעות עצמית,שמחה לקרוא שרזית,זה מאד מאד חשוב למען האינטימיות שלכם, אם הוא פיתח קושי מסויים מאז שעלית במשקל,זה הזמן לחזור לעצמך,ילדים זו לא סיבה להשמין!! את תמיד צריכה לשמור על עצמך קודם בשביל לרצות עת עצמך יום יום ושנית מאד חשוב שבן הזוג שלנו לא הופך להיות מובן מאליו ,תמיד,אבל תמיד חשוב לגברים איך נראית האישה שלצידו,כפי שלנו הנשים חשוב ההפך,זה איכשהו כרטיס הביקור הראשון. חוק הטבע-לשחרר מעט,יכול להיות שהוא "פתח עיניים" אחרי 10 שנים,אבל מי מכירה אותו הכי טוב? מי תהייה שם לצידו בטוב וברע?מי רוצה להיות ה-חברה שלו?את!!!ללמוד להיות חברה ולא אישה=בעלות, ללמוד לדבר בשפת הידידות- יכולת לגעת לו בבפנוכנו מבלי להשמע חטטנית. עבודה לפניכם מהרגע שצץ לו המשבר,או שזורקים את הכל לעזעאזל,או שנלחמים על הגבר שלך, אבל כמו שרק אישה יודעת ולא היסטרית מה יקרה עם הילדים כסך רכוש וכ'. להתחיל לצאת לנופשים לבד,לעבור חוויות מיניות חדשות בינכם,לאוורר את נושאי השיחה בינכם, לא לתת לשיגרה ולזמן לעשוות את שלו,לנסות לחזור לגור יחד,משהו בריחוק הזה יוצר פנטזיות שהדשא של השכן ירוק יותר. מבחינתי מאחר ואת כתבת כאן-קחי אחריות אישית על מה שקרה בינכם,קחי אחריות אישית ותבדקי איך בכל זאת מחזירים גבר הביתה באלגנטיות והרבה אהבה . מכל הלב-בהצלחה.
 

ב ו ע ו ת

New member
זה המרחק

"זה לא הים, הים אשר ביננו, זו לא התהום התהום אשר ביננו, זה לא הזמן, הזמן אשר ביננו, זה אנו שנינו, שנינו אשר ביננו..." (לאה גולדברג) את יודעת, קראתי את דברייך והיתה לי תחושה שבסרט הזה כבר הייתי, רק הפוך. שנים לא מעטות הייתי נשואה לאדם נפלא, חבר קרוב שאהבתי בכל ליבי. חוויתי איתו דברים נהדרים, גדלתי איתו, ראינו עולם יחד ובכל זאת משהו לא היה שם. הבחנתי בזה כשהייתי לבד. אחרי חמש שנות נישואין האיש שלי התחיל להעדר מהבית לתקופות ארוכות בשל עבודתו. את החודשיים הראשונים שהיה בקזאחסטן ביליתי בבכי. אני עוד זוכרת את היום בו התקשר אליי, השאיר הודעה במשיבון ושכח לנתק את הטלפון. ישבתי והקשבתי לרחשי החדר, לנשימותיו, לשיחתו עם השותף, עד שניתקה השיחה. אחר כך באו נסיעות נוספות ואני מצאתי לעצמי חיים. עבדתי, למדתי, פגשתי חברים, הלכתי לחוגים, ציירתי, כתבתי ויצרתי לעצמי עולם בו הוא אורח. כשחזר מאחת הנסיעות הרגשתי שהוא "מפריע" לי, שהיו לי תכנונים אחרים. שלש שנים נאבקנו על הקשר, נסענו למסעות רומנטיים באירופה, חיינו יחד תקופה ארוכה במזרח ובכל זאת אי אפשר היה לתקן את מה שכבר התקלקל. לתחושתי, הזמן והמרחק מכם הבהירו לו שהוא יכול גם אחרת, עם כל געגועיו לילדים. לפעמים הביחד וההרגל נושאים אותנו הלאה ואנחנו חוצים מכוח האנרציה עשרים שנות נישואין, אבל את הרי לא רוצה שהאנרציה היא זו שתחזיק את נישואייך. היו שיעצו לך להלחם. אני חושבת שקשר שצריכים להלחם עליו הוא קשר שחייבים לסיים אותו. קל ליעץ לאחרים והלוואי שאני הייתי משכילה לעשות דברים אחרת, אבל לתחושתי טוב תעשי עם תארגני את חייך ותתכונני לפרידה. מצב של "רגל פה רגל שם" לא עושה טוב לאף אחד, גם לא לילדים. בהצלחה, נעמה
 
למעלה