לילה טוב.

[rona107]

לילה טוב.

בעודי בוכה כמו שלא בכיתי בחיים הבנתי למה כל כך כואב לי, כיאלו שהתשובה נחתה עליי משום מקום.

מזה 3 חודשים שאנני מרוצה ממקום העבודה שלי , מאז שמונתה מישהי חדשה לתפקיד שכביכול כל כך רציתי כי חשבתי שאני הכי מתאימה לו ובנוסף לזה שאני ותיקה יותר ממנה. עד עכשיו אמרתי לעצמי שאני לא מרוצה כי זה משהו שנלקח ממני , מעשה מרושע מצד הבוסית שלי לתת את התפקיד לאותה עובדת חדשה. הכל סבב סביב התפקיד עד שהבנתי בפתאומיות שזה כלל לא קשור לרמת האחריות ולתפקיד , זה קשור בסה"כ לתשומת הלב.
תשומת לב שנלקחה ממני , תשומת הלב שלא ניתנת לי יותר מצד הבוסית שלי מכוון שהיא משקיעה את כל כולה בעובדת שהיא מינתה לסגנית.
עכשיו הכל ברור לי, אני בוכה על תשומת לב!
כעת שאני יודעת מה הבעיה , איך אפשר להתגבר על כך ? למה כל כך קשה לי לא לקבל תשומת לב?, למה זה קורה בכלל ומדוע אני כל כך זקוקה לתשומת לב ? מה עליי לתקן בעצמי?
מתנצלת מראש על השאלות המעיקות אבל נורא חשוב לי להבין איפה אני לא בסדר כאן ואיך אוכל לפתור את זה עם עצמי? !

תודה מראש.

 

[עפרה מהודר]

לילה טוב

כולנו זקוקים לתשומת לב. ועובדים רבים נפגעים כאשר מקדמים מישהו אחר על פניהם. זה גם פעמים רבות פוגע בשביעות הרצון מהעבודה, וגורם לאנשים לרצות לעזוב.
רק אולי לא כולם בוכים מזה.

את שואלת למה זה קשה לך כל כל, ואיך אפשר להתגבר על זה.
לדעתי, קודם כדאי לברר האם באמת הצורך שלך בתשומת לב הוא כל כך מוגזם. או שאת פשוט לא נותנת לעצמך לגיטימציה לרגשות טבעיים.

מקווה שהמטפלים כאן בפורום יכתבו תגובות נוספות שיעזרו לך להבין את מה שעובר עלייך.

לילה טוב.

 

[גלית שרייבר]

היי רונה

אני מסכימה עם עפרה- הצורך בתשומת לב והתייחסות הוא צורך שקיים אצל כולם.
זה צורך שקיים מהרגע שאנחנו נולדים (ואולי עוד לפני כן) וקיים לאורך כל החיים. אולי את באמת לא מאפשרת לעצמך את הלגיטימציה לחוש את הרגשות הטבעיים הללו, כפי שכותבת עפרה, ומחפשת "לתקן את עצמך".

אך יחד עם זאת, אם את חשה שהצורך הזה מעיק עליך במקרים שונים, עם אנשים שונים, ואת חשה שזה פוגע באיכות חייך, יש מקום לעבודה רגשית על כך. מבלי להיכנס לתיאוריות הטיפוליות, יש אנשים שהצורך שלהם בתשומת לב והרגישות שלהם גבוהה במיוחד, עקב נסיבות חיים שונות, הדרך בה הם גדלו, הדינאמיקה ביחסים הראשוניים עם ההורים בילדות וכו'. לפעמים הצורך הגדול בתשומת לב הוא צורך שלא התמלא ביחסים הראשוניים ומבקש להתמלא בבגרות.
איני מכירה אותך, כדי לדעת האם משהו מכל זה נוגע לך, ופורום באינטרנט לא יכול להחליף היכרות על פיה ניתן להבין את סיפור החיים הספציפי שלך ואת הרגישות הספציפית שלך בנוגע לצורך בתשומת לב. אולם מקווה שמשהו מתוך מה שנכתב לך כאן, יעורר אותך לחשיבה והתבוננות פנימית נוספת.