לילה טוב

[מיכל ט]

לילה טוב

חשבתי לשתף במשהו שמטריד אותי. השבוע ההורים שלי בחו"ל ואני ואחותי אחראיות להיות בקשר עם סבתא שלי שהיא מאוד מבוגרת וחולה. הענין הוא שכולם במשפחה פנו לאחותי ולא אליי. אפילו דודה שלי התקשרה אלי (בטעות היא בעצם התכוונה להתקשר לאחותי) ובקשה למסור שאם אחותי צריכה עזרה שתפנה אליה כי זה מלחיץ להיות לבד. כל המצב הזה גרם לי לשאול ומה איתי? אני לא מספיק אחראית? אחותי לא לבד הרי מילה אחת שלה ואני עוזבת הכל ובאה מה הם לא יודעים את זה? אז נכון שאני מתקשרת פחות ולא מרגישה צורך להיות בקשר הדוק וגם אם אני רוצה להתקשר אני לפעמים שוכחת (אני יודעת שיש פטנטים ואני יכולה להזכיר לעצמי אבל זה לא תמיד מצליח) האמת, כל המצב הזה הוא גם באשמתי אבל כשאני מקבלת מסר על זה שאני לא משפחתית ולא אכפת לי ואני חושבת רק על עצמי זה לא ממש מעודד. הדבר היחיד שכן עשיתי הוא להתקשר לאחותי ולהגיד לה שהיא לא לבד ושאני מתכוונת לעזור בדיוק כמוה ושהיא יכולה לסמוך עלי (אני מקווה שהיא יודעת שאני בחיים לא אתן לה להיות לבד) לשאר המשפחה אני לא מרגישה צורך לתת הסברים הם יכולים להמשיך לחשוב שאני אדישה.

 

[דליה.ד]

מיכל! עשית נכון!

זה קורה הרבה פעמים שמקבלים פידבק שלילי מאנשים, למרות שאנחנו כן עושים דברים וכן משתדלים. אני חושבת שנכון עשית שהצעת עזרה לאחותך, ואני הייתי הולכת עוד יותר רחוק ואומרת לה שאני אדאג לה ביום זה וזה ושהיא משוחררת.... ולנסות לעזור לסבתא כמיטב יכולתך. או אז...מה יהיה להם לומר?

 

[arena]

לא כולם אותו הדבר

מה לעשות את כזאת ואחרים שונים. זה לא אומר שאת פחות טובה או רגישה או פחות רוצה לעזור. תעשי כמיטב יכולתך , תקבעי ימים לעזרה וסגרי לך אותם ביומן כך שלא תשכחי ואולי תשתפי את אחותך בתחושותייך וגם תאמרי לה שבחיים לא תעזבי אותה לבד ותראי שהרגשתך תשתפר פלאים.

 

[חנה גונן]

למיכלי-אני חיה עם זה כבר שנים..

אבל תכלס מי שהחליף לסבתא שלי חיתולים והאכיל אותה הייתי אני ולא האחים שלי,בשלב מסוים פשוט למדתי לא להתייחס, שיחשבו מה שהם רוצים בעיה שלהם,את הרי יודעת בידיוק מי את וכמה את שווה(הרבה אני בטוחה). שלך חנה גונן

 

[מיכל ט]

תודה..../images/Emo39.gif

בכלל לא אמרתי לכם שהשבוע אני בחופש. בדרך כלל יש לי חיים מאוד מאוד אינטנסיביים וחשבתי בחופש הזה לנסות להרגע ולנוח. בהתחלה זה היה קשה כי חשבתי שאם לא תהיה לי תכנית לכל דקה ביממה אני נורא אשתעמם. בסוף החלטתי ליסוע לבית של ההורים (שכידוע נמצאים בחו"ל) ככה יש לי שקט, כנראה שאני צריכה קצת ניתוק מהכל. תודה לכלכן על ההתיחסות זה באמת מעודד מיכל

 

[zivadina]

מיכל, אני מכירה את זה, לצערי.

כנראה שמשהו באופן התקשורת שלך מעורר פחות אמון מאשר התקשורת של אחותך. לדעתי, את צריכה לחשוב על זה שאת רוצה לעזור לסבתא, ולא משנה אם הפניה אליך תגיע דרך אחותך או ישירות אליך. אמרו לך פה נכון, שאת צריכה להתחייב לימים מסוימים, עם סימון ביומן, ולא לעזרה ערטילאית. כשההתחייבות היא קונקרטית, היא יותר מחייבת אותך, וגם מקלה על אחותך. ואולי זה לא יפה להגיד, אבל יכול להיות שזה שלא פונים אליך נובע מזה שאחותך אוהבת לקחת את כל האחריות לעצמה, ולא משאירה לך אפשרות להשתתפות? בכל אופן, אם את רוצה לקחת אחריות, תיקחי אותה בלי קשר למה שאת חושבת שחושבים עלייך. אולי תגלי שבכלל לא קראת נכון את המחשבות של בני המשפחה?

 

[מיכל ט]

היי זיוה

את יודעת, חברה אמרה לי היום משהו דומה למה שכתבת לי. היא חושבת שאני רגישה מדי ושהמשפחה לא פנתה אלי כי הם חושבים שאני לא נגישה כי אני גרה רחוק ואין לי אוטו (וזה באמת נכון). הבעיה אצלי זה שכל דבר כזה מייד מתפרש אצלי שלא מעריכים אותי ולא רוצים את העזרה שלי (רגישות שבאה קומפלט כחלק מהשריטה הכוללת) בקיצור בסוף ביקרתי את סבתא וגם דיברתי איתה בטלפון, ביום שבת אימא ואבא חוזרים, לי נגמר החופש ואני חוזרת לירושלים ובא לציון גואל! לילה טוב מיכל

 

[Me Happy]

העיקר שאת שלמה עם עצמך

ואם כן, אז יהיה לך קל יותר להתעלם ממה שאחרים חושבים. אני טיפלתי וביליתי המון זמן איכות עם סבא שלי ז"ל שהיה נכה במשך 20 וכמה שנים. אף פעם לא חיפשתי לקבל פידבק מהמשפחה על כך... עשיתי את זה בשבילי ובשבילו ואני ממש שמח שהספקתי לבלות איתו לפני מותו. סבא שלי היה אדם מאוד מיוחד, שלמרות שהיה נתון בסבל נפשי ופיזי רוב החיים שלו (מרותק למיטה, זקוק לעזרה בפעולות יומיומות ועוד), תמיד שמר על החיוך שלו ועל האופטימיות. הוא היה הבן אדם האמיתי היחיד שהכרתי, תמיד ידע לומר מילים טובות ואף פעם לא התנהג בצורה מזויפת. הנקודה היא שבסוף היום, היחידה שתרוויח מכך היא את. הפרס הוא לא הפידבק מהמשפחה (וגם לא "עונש" בצורת פידבק שלילי), אלא מה שתרווחי כתוצאה מהשהייה במחיצתה. בהצלחה.

 

[חנה גונן]

מיכלי איך את עושה את זה?

זאת אומרת פשוט פוקדת על עצמך לקחת קטעים של חופש כדי למלא מצברים כי גם אני מהחושבים שאם לא יהיה להם מה לעשות בכל דקה של היום אז הם יהיו נורא לא יעילים. שלך חנה גונן

 

[מיכל ט]

היי חנה

את יודעת זה מצחיק בכלל לא חשבתי לקחת חופש אבל ביולי אוגוסט כולם בלי יוצא מהכלל לוקחים חופש אז חשבתי שאין מצב שכולם כן ואני לא. אח"כ חשבתי מה אני הולכת לעשות??? בגלל קשיים תקציביים חו"ל או כל נסיעה אחרת לא באו בחשבון ואז נזכרתי שההורים נוסעים והבית יהיה ריק (לא שההורים שלי מפריעים לי אבל בכל זאת יש לזה אפקט אחר) הבעיה שלי הייתה לא חשש מחוסר יעילות אלא הידיעה שכשאני לא פעילה בטורבו אני משתעממת ומתחילה לחשוב על כל מיני דברים ומכאן הדרך לדיכאון היא מאוד קצרה. בגלל זה תכננתי כל יום לפחות פעילות אחת שיש בה יציאה מהבית ומפגשים עם חברות (פגשתי חברות שכבר לא ראיתי חודשים). בחלק האחר סתם ראיתי טלויזיה או עשיתי דברים שדורשים מינימום מאמץ- ו..גיליתי שזה אפשרי ואפילו כייף. אני מתכוונת להביא ביום ראשון לעבודה שוקולד מהדיוטי פרי של ראשון (זה ליד היקב) בקיצור חנה.. אני ממש ממליצה על חופש שבת שלום

מיכל

 

[חנה גונן]

הבעיה שלי היא ש....

שאני מתלבטת בין לעבוד באוגוסט כי אני צריכה את הכסף וצריכה להרגיש יעילה לבין זה שאני מרגישה שאני באמת זקוקה למנוחה כי בתקופה האחרונה הייתי עייפה(עבודה ולימודים)ועדין קשה לי להחליט למרות שאני לא מתאמצת במיוחד למצוא משהו לחופש. שלך חנה גונן

 

[arena]

כל הזמן חשבתי

שאני היחידה שבלי אקשן לא מתפקדת. כל הזמן אני צריכה לעשות משהו ואם לא אני פשוט חסרת שקט ,(האם יתכן שאני ADHD .....?) ונהיית עצבנית. טוב, אנסה לישם את מה שכתבה חנה.