"לילה אדום" / גל אמיר

"לילה אדום" / גל אמיר

"לילה אדום - מותחן ערפדים ישראלי" מאת גל אמיר (לא היה מקום לכותרת המשנה). -------------- וידוי מקדים - אני חובבת מושבעת של סיפורי ערפדים. בלעתי כל אן רייס שנפל לידי וביקשתי עוד, קראתי את ספרי "רייבנלופט" ונהנתי, אפילו קראתי סיפרי עיון ערפדיים בשביל הכיף. בהתחלה התכוונתי להוסיף את הוידוי על-מנת להצדיק את השלילה של הספר, אבל עכשיו אני חושבת שהוא נשאר כדי לתת פרופורציות לביקורת וכדי לספר למה "לילה אדום" בהחלט ראוי למאכל אדם למרות שהוא לא לגמרי ספר ערפדים. -------------- בלילה פנוי שהיה לי בין מבחנים תפסתי את "לילה אדום" ששאלתי מחברה תחת ההמלצה "ספר ערפדים ישראלי, ואפילו טוב". היותר והתוודעתם לחולשתי לנושא - תבינו למה עבר עלי אותו לילה בכורסא כשהספר בחיקי. המחשבות שלי על הספר עדיין מעט מבולבלות, אבל אנסה לשים בהן סדר ליצירת ביקורת מובנת. ראשית - כותרת המשנה של הספר מיטיבה לתאר אותו. הוא מותחן, ולא סיפור-ערפדים, אימה או פנטסיה אחרת (או אירוטיקה, כמו בחלק מהאן-רייסים
). הוא כתוב כסיפור מתח, ואותי הוא אכן הצליח למתוח. הוא מותחן שיש בו ערפדים, והוא מאוד ישראלי. איני בקיאה בז'אנר ספרי המתח, אבל במקרה של "לילה אדום" חלק מהמתח נגרם ע"י יצירת הזדהות עם שני הצדדים (או שזו רק אני?). לכל צד יש את הסיבות שמניעות אותו - ואני הצלחתי להזדהות עם מניעי שני הצדדים. אני מעדיפה לחשוף מעט ככל הניתן מהעלילה גם משום שגילויה הוא חלק ניכר מההנאה שבספר (אני לא מצאתי בו עומק רב) וגם משום שכספר מתח, כמעט כל פרט הוא ספויילר). אם כך, העלילה מתחילה בשוטר, האקסית הממורמרת והשתיינית שלו- רחל הורוביץ, אישתו הבלונדינית החוקרת ושוטר דרוזי. החבורה העליזה נתקלת ברצח לא מפוענח ומסתורי עם סממנים פולחניים שחקירתו גוררת אותם לעולמם האפל של ערפדי ארצנו (גם הם שלושה), לקללה עתיקה (עם פיתרון מוזר וסיבה קצת טיפשית) ולמרדף של כולם אחרי כולם כמעט. כשבכל פעם אתה מוצא עצמך מעודד צד אחר. יש לספר כמה רעיונות נחמדים, והיו רגעים שהצטערתי על כך שלא היה מדובר בספר ערפדים ממש (על ספרי ערפדים "ממש" אני מוכנה להרחיב בפעם אחרת, ההודעה הזו מתארכת בלאו הכי). אם כי אני לא משוכנעת שהרעיונות היו מספיקים לאחד כזה, או שהסופר היה מתאים לכתיבה כזו. בנוסף, כמו שהכותרת מכריזה - הספר ישראלי מאוד. לא בשום מובן רע. הוא פשוט מכיל אוירה ישראלית, דמויות ישראליות (רובן לא אמינות במיוחד, אבל בשביל "מותחן ערפדים" קיבלתי אמינות מספקת אצל רוב הדמויות) ומיתולוגיה תואמת ישראל, כולל מקובלים, גולה ואפילו חברת היי-טק. תרצה טחינה עם הדם שלך? אולי בעבור רוב הקוראים אין בכך משום החידוש, אבל אני רגילה לקרא ספרות ז'אנר, שמעט-מעט ממנה (3 ספרים "מודרניים", נכון?) ישראלי (הבא בתור, אחרי מורקוק, הוא "לפעמים זה אחרת"). סיום הספר אכזב אותי מאוד. לא אגלה אותו, כמובן, מחמת ספוילרים, אבל אציין שציפיתי מסופר שהפגין מידה של דמיון ויצירתיות במהך הספר ליותר מזה. הסוף מקלקל את הטעם הטוב שהספר היה יכול להשאיר אילו היה לו סיום הולם, ופחות דביק! לסיכון - הספר מומלץ אם יש לכם ערב פנוי והוא בסביבה. הוא קולח ומותח למדי, מעט צפוי לפעמים אך מעניין וגם מצליח להפתיע פה ושם ומעביר בכיף את זמן הקריאה - לא יותר, אבל גם לא פחות.
 

Boojie

New member
או, יפה. חיכיתי לחוות דעת ממישהו

שקרא את הספר הזה. עדיין לא יצא לי להניח עליו את ידי.
 
ערפדים? במזג האויר הזה?

איכשהו קשה לי לדמיין דברים כמו רוחות רפאים וערפדים בנוף ארצנו. יש לי תיאוריה שלמה שרוחות הרפאים הישראליות נודדות לבריטניה...
 
ערפדים. במזג האויר הזה!

קודם כל, הספר מתרחש בצפון, כך שלפחות לא לח להם כ"כ :)... חוץ מזה, שלערפדים יש יתרון ניכר במזג האויר הגועלי בארץ - הם לא מרגישים אותו! וסוף-סוף ברצינות - בארץ יש נקודת מפגש של דתות ומסורות רבות מאוד (למרות שהספר לא מנצל אותן ליותר מרקע) ורבות מהן גם מיחסות לה חשיבות או אף קדושה. כך שלמרות ההזדהות שלי עם "חוסר האוירה" שמשרים החום והלחות (והמחסור באפקטים דרמטיים בסגנון סופת ברקים או חשרת עננים שחורה), אני בהחלט יכולה להבין את השילוב של ערפדים בפרט, ודמויות מיסטיות בכלל בארץ ואפילו את שילוב הארץ עצמה בסיפורים מיסטיים.
 

Arana

Well-known member
מנהל
../images/Emo45.gif

ספר ערפדים ישראלי? מה את סחה! עכשיו הסתקרנתי... זה נשמע טוב מאוד. אני גם כן אוהבת ערפדים למיניהם, [אולי לא בטירוף כמוך - קראתי את "ראיון עם הערפד" (את האחרים של אן רייס לא קראתי - מי מהם מומלץ?), ויש לי בבית את "Salem's Lot" ואת "צל הירח"]. אני שמחה לשמוע שהערפדים עשו עלייה, ואכן צריך לזכור את שם הספר הזה, ולו בשביל החידוש, אם הסוף באמת כל כך מאכזב. נראה אם הספרייה העירונית תטרח להביא אותו מתישהו (או ששווה לקנות?) יש לי ספר עיון שנקרא Mysterious Monsters, שמדבר על יצירת מיתוסי-מפלצות שונים - איש השלג, אנשי זאב, וכמובן - ערפדים. עשיתי על זה את אחד ה-oral speeches הכי מוצלחים שלי בשיעורי האנגלית בתיכון (מכירה את הקטע עם האנשים שלקו בנרקולפסיה ונקברו בחיים?) וקראתי לו Excuse Me, You're Biting My Neck. אגב, התחפשתי לערפדית באחד הפורימים בנערותי, כולל מייק-אפ חיוור ופסי דם מזוויות הפה. השוס היה הניבים: היתה לי פלטה באותו זמן, אז לקחתי שתי ציפורניים מלאכותיות ותקעתי אותן מתחת לפס המתכת של הפלטה, וזה היה מושלם - אם הפה לא פתוח לגמרי, לא ראו את הפס, אלא רק את ה"ניבים". היה לזה אפקט די מהמם, שלצערי איני יכולה לשחזר כיום...
 
נעים לפגוש עוד חובבי-ערפדים :)

מכיוון שיש לי תגובות על נושאים שונים ולא קשורים (חוץ מהקשר הברור), החלטתי למען הנוחות לכתוב אותן כסעיפים. 1. אני מכירה את התיאוריות בנוגע להווצרות מיתוסי ערפדים (חולי נרקולפסיה שהתעוררו, אנשים שהיו במצב קשה ונחשבו למתים שקמו, התארכות הצפורניים והשיער לאחר המוות או עויתות שגרמו לשריטות בחלק הפנימי של ארונות מתים, חולי אנמיה, חולים בעלי פגמים במערכת תיקון DNA שגורמים להם להיות רגישים לשמש עד כדי שחשיפה של כמה שעות יכולה להיות קטלנית להם). למעשה היה לא מזמן מייל עם מקורם של כל מיני ביטויים באנגלית שחלק גדול ממנו התייחס לקבורה בימים עברו ומקורם של הביטויים "saved by the bell", "graveyard shift" ומקורו של טקס ה"הערה" שנבעו מ"טעויות" כאלו. 2. הספר נשמע מגניב, למרות שאני לרוב מעדיפה לקרוא ספרים עלילתיים. קנית אותו בארץ? 3. או, זה כ"כ כיף לעשות "עבודות" לשיעור אנגלית - אפשר לעשות על כל מה שמעניין אותך באמת. אני עשיתי book report על ספר הרחבה של D&D פעם, שבעקבותיו למדתי כל מיני מילים שרוב הילדים בגיל ההוא לא ממש מכירים (זה היה ספר ההרחבה על "מקצוע" הנוכל). 4. למען האמת, מעולם לא התחפשתי לערפד... אבל היה לך יתרון לא הוגן ;) 5. ונגיע לספרים - אני לא יכולה להמליץ לך על עוד ספרים של אן רייס. קראתי עוד 2 מלבד ראיון עם הערפד - "משרת העצמות" שהיה משעמם פחד ולא נוגע לערפדים (בלי קשר) ואת "הערפד ארמנד" שחלק גדול ממנו תפס הרומן של ארמנד כאדם עם אדונו. הספר נחמד, אבל לפעמים נראה כמו ארוטיקה רכה. לשיקולך. אמורים להיות עוד ספר נחמד או שניים על לסטט/ד - אבל לא מצאתי אף אחד מהם בנתיים. 6. אני הייתי מנסה להשיג את "לילה אדום" ממישהו אחר קודם, הוא לא נראה לי כמו ספר לאינספור קריאות חוזרות. האפקט של ההפתעה לא עובד יותר והסוף באמת אכזב אותי. 7. ולא קשור לכלום- מה דעתך/כם על החתימה החדשה? ניסיתי לתרגם את המשפט בעצמי.
 

Arana

Well-known member
מנהל
../images/Emo29.gif../images/Emo121.gif

עברנו לשיטת הסעיפים? די נוח, למעשה. הבה נאמץ: 1. עדיין יש לך את המייל עם מקורם של הביטויים? אשמח לקרוא. 2. פינות המציאות של סטימצקי מכילות לפעמים מציאות של ממש. הספר על המפלצות היה שם, בין ספרי אמנות לספרי "רקום מפיות צלבלבים במו ידיך". האמת שמזמן לא עיינתי בו. יש בו התייחסות די נרחבת לכל סוג מיתוס, אבל רק את פרק הערפדים קראתי ממש בעיון
3. את Servent of the Bones יש לי (שוב פינת המציאות של סטימצקי), והוא עומד על המדף כבר למעלה משנה וחצי בלי שהגעתי אליו. לפני יומיים שוחחתי עם בחור מהעבודה שאשתו היא מעריצה שרופה של רייס (הגברת הכינה דיאגרמה בגודל של פוסטר שאמורה לעשות סדר בסדרת המכשפות של רייס - זה נשמע ממש מייאש...
) כדי להתייעץ האם יש בכלל טעם לקרוא את הספר, מכיוון שאם הוא תקוע אי-שם באמצע סדרה אני לא רואה טעם לכך. היא אמרה שהספר לא קשור לשום דבר. עם זאת, לפי הדעה שלך נראה לי שהוא יצטרך להמשיך ולחכות עד שבאמת לא יהיה לי שום דבר אחר לעשות... 4. גם אני למדתי המון אנגלית מ-D&D...
(משם זה עבר לספרי פנטזיה באנגלית). ומעניין לעניין באותו עניין: אני חושבת שאת אמורה להכיר את זה
ואם לא - קלייב קלדוול, Midnight Snack. אגב, הציור קצת חתוך, מה שהורס את הפואנטה - על המצבה כתוב שמו של הצייר, שנת לידה (שנות ה-40', אאל"ט) ושנת פטירה מוסתרת ע"י צמחיה. (ולא, התחפושת שלי ממש לא נראתה ככה...)
 

Boojie

New member
אני דווקא מאד אהבתי את "משרת העצמות

". עניין של טעם. מצד שני, "הערפד ארמאן" שעמם אותי עד אימה, וכל הזמן התחשק לי לצרוח, "נו, אולי תגיעי לשם כבר?" אין לי מושג מה ה"שם" הזה או איפה הוא נמצא, אבל בספר הזה, אן רייס בפירוש לא מגיעה אליו. בזבוז זמן אטומי.
 
למעלה