לייקרס-היט גיים 3
- פותח הנושא FrecCo
- פורסם בתאריך
-באטלר שכמעט לא נח במשחק ענק וזה עוד כשהוא השאיר משהו כמו 8-10 נקודות על הרצפה כשעשה את מה שטל הזכיר במשחק הקודם- חדירות שמשאירות אותו עם ליי-אפ קל והוא מחליט ברגע האחרון על מסירה מיותרת. בסופו של דבר לקח את כל המשחק על הכתפיים במה שהוא כנראה המשחק הגדול שלו בקריירה, בעיקר אם מתחשבים במעמד.
-הירו במשחק חלש (לפחות ביחס לציפיות) ביום שהכי זקוקים לו, ברור שקצת נסחפנו עם ההתלהבות ממנו אחרי תצוגה גדולה אחת או שתיים, הוא פוטנציאל ענק אבל עדיין לא כוכב. ברבע הרביעי קצת תיקן עם כמה נקודות גדולות בקלאץ'.
-ללברון נשרקו צעדים פעמיים ברבע 4, בפעם השניה הוא ממש התווכח בצעקות ואז ההילוך החוזר הראה שהוא עשה בערך 8 צעדים בלי הגזמה.
-אוליניק באחד ממשחקי הקריירה שלו אם לא ה, קלע הרבה זריקות גדולות ואז חטיפה שלו מהיד של לברון אין טרנזישן 2 וחצי דקות לסיום סימלה מעולה את היום שלו.
אני חושב שלדראגיץ' איכשהו יש תחליף, אבל לאדאביו לחלוטין אין, מקווה מאוד שהוא לא סיים את הסדרה ונראה אותו במשחק 4.
-הירו במשחק חלש (לפחות ביחס לציפיות) ביום שהכי זקוקים לו, ברור שקצת נסחפנו עם ההתלהבות ממנו אחרי תצוגה גדולה אחת או שתיים, הוא פוטנציאל ענק אבל עדיין לא כוכב. ברבע הרביעי קצת תיקן עם כמה נקודות גדולות בקלאץ'.
-ללברון נשרקו צעדים פעמיים ברבע 4, בפעם השניה הוא ממש התווכח בצעקות ואז ההילוך החוזר הראה שהוא עשה בערך 8 צעדים בלי הגזמה.
-אוליניק באחד ממשחקי הקריירה שלו אם לא ה, קלע הרבה זריקות גדולות ואז חטיפה שלו מהיד של לברון אין טרנזישן 2 וחצי דקות לסיום סימלה מעולה את היום שלו.
אני חושב שלדראגיץ' איכשהו יש תחליף, אבל לאדאביו לחלוטין אין, מקווה מאוד שהוא לא סיים את הסדרה ונראה אותו במשחק 4.
Deep Knowledge
Member
משחק מאוד מאכזב של הלייקרס, אין לי מושג איך הם בכלל השוו את המשחק בשלב מסוים. איפה דיוויס מתחבא? עד מתי פספוס זריקות פנויות מהשלוש? למה לעזעזל לברון עוד מעשיים פעמיים ברציפות? הלייקרס לא הגיעו לשחק היום.
אליקו בן לולו
Active member
ג'ימי באטלר הוכיח את עצמו היום כמנהיג, ואנחנו בכלל לא חושבים על אותו הדבר . . . שולח אתכם לפוזישן האחרון של המשחק. מה שהוא עשה שם, בפוזישן האחרון, זה מה שהופך אותו למנהיג הקבוצה. שילמדו שחקנים אחרים מה זו מקצוענות מדרגה ראשונה. ארחיב על כך בהמשך היום.
ניצחון גדול של מיאמי
אנחנו בתור אוהדים של המשחק היינו צריכים את הניצחון הזה. אין משהו מבאס יותר מסוויפ בסדרת הגמר על רקע פציעות. עכשיו זה רק 2-1, אולי אדבאיו חוזר, אפשר לפנטז על עוד ניצחון של מיאמי וזה כבר 2-2 עם המומנטום בצד שלה. פנטזיות כמובן, כי הלייקרס ינצחו את הסדרה.
למשחק עצמו-
כדורסל מאוד sloppy של הלייקרס בפתיחה, 10 איבודים בפחות מ-10 דקות, מיאמי נהנית ומשיגה נקודות במעבר. לברון היה דומיננטי מהפתיחה, בין אם לטובה עם כניסות לסל ובין אם לרעה, 8 איבודים במשחק היו לו.
מי שלא ממש הופיע זה דיוויס שהסתבך מוקדם בבעיית עבירות. שרקו לו שתי עבירות תוקף רכות במחצית הראשונה, השנייה מביניהן (והשלישית סה"כ) פלופ מוחלט של אוליניק, למעט דקות בודדות במחצית השנייה AD במשחק חלש לא מצא את הרית'ם שלו.
הלייקרס מזוהים עם ביג בול והרכבים של שני גבוהים, בפועל הם משחקים רק 15 דקות במשחק עם סנטר קלאסי כאשר רוב הדקות בעמדה הולכות לדיוויס ולמרקיף מוריס, ההרכב של לברון עם מוריס ב-C הוא שהחזיר את הלייקרס למשחק בסוף הרבע הראשון שצמצם את הפיגור מ-13 לכדי שוויון. שווה לציין שאלה היו הדקות היחידות של מיאמי ללא באטלר, לא היו להם יוצרים מספיק טובים בהתקפה. זה היה משחק התקפי יחסית חלש של הירו בתור יוצר, יחד עם חבר'ה כמו איגודאלה ונאן זה לא מספיק בכדי להגיע למבטים טובים.
באטלר במשחק דומיננטי חיפש לתקוף את הסל, לנצל מיס מאצ'ים (שזה בערך כל מי ששמר עליו פרט ללברון ודיוויס), במחצית היו לו 17 נקודות ובדרך לטריפל דאבל, נראה שה-butler game המיוחל בדרך.
את הרבע השלישי מיאמי פתחה ברמת אינטנסיביות הרבה יותר גבוהה מאשר הלייקרס. מכווצים היטב את ההגנה ומהמרים על השלשות של הרול פליירס, היו מהלכים שהביאו 2-3 שומרים על כניסות לסל של לברון. בנוסף הם גם ראשונים לכל כדור, יוצאים מהר לטרנזישן, השלשות נופלות והם עולים ליתרון שיא 68-54. הלייקרס חוזרים מטיימאאוט עם תגובה הולמת של ריצת 8-0, מי אם לא באטלר נמצמא בצד השני כדי לעצור את הדימום.
ככל שהמשחק התקדם ראינו את לברון ובאטלר ב-duel מחפשים למצוא את החוליה החלשה בהגנת היריבה ולפעול באחד על אחד. מיאמי עשתה עבודה קבוצתית הרבה יותר טובה להיאבק בחסימות ולעשות hedge ללברון מאשר מה שראינו במשחקים קודמים. הם הביאו עליו עזרה, לא נתנו לו לרצוח אותם בכניסות לסל. זה אמנם התבטא בשלשות פנויות לרול פליירס, מרקיף קלע 5 כאלה וקוזמה 4, אבל באוברו'ל האחוזים של הלייקרס משלוש בינוניים ומיאמי ניצחה לראשונה בצבע והגבילה את הלייקרס ל-34 נקודות בלבד כך שהטקטיקה הוכיחה את עצמה.
הלייקרס דוקא לא הביאו עזרה על באטלר ושילמו ביוקר, משחק אדיר שלו שככל שהתקרב יותר לקלאץ' היה ברור שזה כבר משחק לגמרי מיוחד, מסכים עם דור שבהתחשב במעמד זה המשחק הגדול בקריירה של ג'ימי. אולי זה אפילו המשחק הכי גדול בואקום, סיים עם 40-point triple double (מניח שזה הראשון שלו בקריירה), ספולסטרה כבר לא עשה את אותה הטעות ולא הוריד אותו לרגע במחצית השנייה.
באטלר לא היה לגמרי לבד, קלי אוליניק שוב שיחק מעל 30 דקות והראה שהוא שייך, גם מספרים יפים וגם winning plays, יש לו כדורסל לבחור הזה.
לטיילר הירו זו סדרה די קשה, רונדו מפריע לו לדריבל ובפתיחה הוא אכל בלוקים מלברון בניסיונות כניסה לסל. כפי שכבר נאמר כאן הוא עדיין לא כוכב וקשה להסתמך עליו באופן עקבי. אבל אין מחלוקת לגבי האופי שלו, למרות משחק קשה הוא הופיע כמו גדול ברבע האחרון, היה הצלע השלישית לצד ג'ימי ו-KO שעשו מהלכים גדולים ברבע האחרון והבטיחו את הניצחון.
בסיום 115-104 למיאמי. נתון המשחק הוא מיאמי +18 נקודות בצצבע בההשוואה ללייקרס, מי היה מאמין שזו אופציה במשחק בלי אדבאיו.
באטלר במשחק הכי טוב בקריירה שלו עם 40-11-13. מבהיר ללייקרס שהם צריכים להביא עליו יותר עזרה, או לכל הפחות להתעקש יותר לשים מולו שומרים מתאימים, כי KCP ודני גרין הם 3&D שקשה לסמוך על ההגנה ו/או על ההקליעה שלהם. אוליניק עם 17-7 מהספסל, הירו עם 17 באחוזים נמוכים, דאנקן רובינסון עם פלוס/מינוס של +27 אז כנראה בכל זאת עשה כמה דברים נכון.
הלייקרס הזכירו את קליבלנד של "לברון והיתר" הרבה יותר מאשר את עצמם. לברון הוביל עם 25-10-8 אבל הפסיד במצ'אפ הישיר לבאטלר, לא היה טוב בדקות הסיום. מוריס וקוזמה עם 19 כל אחד מהספסל. AD עם 15 נקודות ו-5 ריבאונדים בלבד, אפרופו הדיון על FMVP אפילו שהלייקרס הפסידו את זה, המשחק מחזק את הקייס של לברון לתואר, ולא כי הוא הבריק במיוחד. סך הכל תרומה התקפית ממספר מועט מדי של שחקנים מבחינת הלייקרס, כשדיוויס חלש הם צריכים יום קליעה טוב וזה לא קרה.
סך הכל זה משחק שהלייקרס יכלו להרשות לעצמם להפסיד, כמו שאמר ווינדהורסט you can't fake desperation. בכל זאת הם בעמדה מצוינת לקראת ההמשך, אם יעשו את ההתאמות הנחוצות בהגנה מול באטלר הם הקבוצה הטובה יותר, אין למיאמי הרבה יוצרים טובים כשדראגיץ' בחוץ ולכו תדעו האם ובאיזו יכולת יחזור באם.
אנחנו בתור אוהדים של המשחק היינו צריכים את הניצחון הזה. אין משהו מבאס יותר מסוויפ בסדרת הגמר על רקע פציעות. עכשיו זה רק 2-1, אולי אדבאיו חוזר, אפשר לפנטז על עוד ניצחון של מיאמי וזה כבר 2-2 עם המומנטום בצד שלה. פנטזיות כמובן, כי הלייקרס ינצחו את הסדרה.
למשחק עצמו-
כדורסל מאוד sloppy של הלייקרס בפתיחה, 10 איבודים בפחות מ-10 דקות, מיאמי נהנית ומשיגה נקודות במעבר. לברון היה דומיננטי מהפתיחה, בין אם לטובה עם כניסות לסל ובין אם לרעה, 8 איבודים במשחק היו לו.
מי שלא ממש הופיע זה דיוויס שהסתבך מוקדם בבעיית עבירות. שרקו לו שתי עבירות תוקף רכות במחצית הראשונה, השנייה מביניהן (והשלישית סה"כ) פלופ מוחלט של אוליניק, למעט דקות בודדות במחצית השנייה AD במשחק חלש לא מצא את הרית'ם שלו.
הלייקרס מזוהים עם ביג בול והרכבים של שני גבוהים, בפועל הם משחקים רק 15 דקות במשחק עם סנטר קלאסי כאשר רוב הדקות בעמדה הולכות לדיוויס ולמרקיף מוריס, ההרכב של לברון עם מוריס ב-C הוא שהחזיר את הלייקרס למשחק בסוף הרבע הראשון שצמצם את הפיגור מ-13 לכדי שוויון. שווה לציין שאלה היו הדקות היחידות של מיאמי ללא באטלר, לא היו להם יוצרים מספיק טובים בהתקפה. זה היה משחק התקפי יחסית חלש של הירו בתור יוצר, יחד עם חבר'ה כמו איגודאלה ונאן זה לא מספיק בכדי להגיע למבטים טובים.
באטלר במשחק דומיננטי חיפש לתקוף את הסל, לנצל מיס מאצ'ים (שזה בערך כל מי ששמר עליו פרט ללברון ודיוויס), במחצית היו לו 17 נקודות ובדרך לטריפל דאבל, נראה שה-butler game המיוחל בדרך.
את הרבע השלישי מיאמי פתחה ברמת אינטנסיביות הרבה יותר גבוהה מאשר הלייקרס. מכווצים היטב את ההגנה ומהמרים על השלשות של הרול פליירס, היו מהלכים שהביאו 2-3 שומרים על כניסות לסל של לברון. בנוסף הם גם ראשונים לכל כדור, יוצאים מהר לטרנזישן, השלשות נופלות והם עולים ליתרון שיא 68-54. הלייקרס חוזרים מטיימאאוט עם תגובה הולמת של ריצת 8-0, מי אם לא באטלר נמצמא בצד השני כדי לעצור את הדימום.
ככל שהמשחק התקדם ראינו את לברון ובאטלר ב-duel מחפשים למצוא את החוליה החלשה בהגנת היריבה ולפעול באחד על אחד. מיאמי עשתה עבודה קבוצתית הרבה יותר טובה להיאבק בחסימות ולעשות hedge ללברון מאשר מה שראינו במשחקים קודמים. הם הביאו עליו עזרה, לא נתנו לו לרצוח אותם בכניסות לסל. זה אמנם התבטא בשלשות פנויות לרול פליירס, מרקיף קלע 5 כאלה וקוזמה 4, אבל באוברו'ל האחוזים של הלייקרס משלוש בינוניים ומיאמי ניצחה לראשונה בצבע והגבילה את הלייקרס ל-34 נקודות בלבד כך שהטקטיקה הוכיחה את עצמה.
הלייקרס דוקא לא הביאו עזרה על באטלר ושילמו ביוקר, משחק אדיר שלו שככל שהתקרב יותר לקלאץ' היה ברור שזה כבר משחק לגמרי מיוחד, מסכים עם דור שבהתחשב במעמד זה המשחק הגדול בקריירה של ג'ימי. אולי זה אפילו המשחק הכי גדול בואקום, סיים עם 40-point triple double (מניח שזה הראשון שלו בקריירה), ספולסטרה כבר לא עשה את אותה הטעות ולא הוריד אותו לרגע במחצית השנייה.
באטלר לא היה לגמרי לבד, קלי אוליניק שוב שיחק מעל 30 דקות והראה שהוא שייך, גם מספרים יפים וגם winning plays, יש לו כדורסל לבחור הזה.
לטיילר הירו זו סדרה די קשה, רונדו מפריע לו לדריבל ובפתיחה הוא אכל בלוקים מלברון בניסיונות כניסה לסל. כפי שכבר נאמר כאן הוא עדיין לא כוכב וקשה להסתמך עליו באופן עקבי. אבל אין מחלוקת לגבי האופי שלו, למרות משחק קשה הוא הופיע כמו גדול ברבע האחרון, היה הצלע השלישית לצד ג'ימי ו-KO שעשו מהלכים גדולים ברבע האחרון והבטיחו את הניצחון.
בסיום 115-104 למיאמי. נתון המשחק הוא מיאמי +18 נקודות בצצבע בההשוואה ללייקרס, מי היה מאמין שזו אופציה במשחק בלי אדבאיו.
באטלר במשחק הכי טוב בקריירה שלו עם 40-11-13. מבהיר ללייקרס שהם צריכים להביא עליו יותר עזרה, או לכל הפחות להתעקש יותר לשים מולו שומרים מתאימים, כי KCP ודני גרין הם 3&D שקשה לסמוך על ההגנה ו/או על ההקליעה שלהם. אוליניק עם 17-7 מהספסל, הירו עם 17 באחוזים נמוכים, דאנקן רובינסון עם פלוס/מינוס של +27 אז כנראה בכל זאת עשה כמה דברים נכון.
הלייקרס הזכירו את קליבלנד של "לברון והיתר" הרבה יותר מאשר את עצמם. לברון הוביל עם 25-10-8 אבל הפסיד במצ'אפ הישיר לבאטלר, לא היה טוב בדקות הסיום. מוריס וקוזמה עם 19 כל אחד מהספסל. AD עם 15 נקודות ו-5 ריבאונדים בלבד, אפרופו הדיון על FMVP אפילו שהלייקרס הפסידו את זה, המשחק מחזק את הקייס של לברון לתואר, ולא כי הוא הבריק במיוחד. סך הכל תרומה התקפית ממספר מועט מדי של שחקנים מבחינת הלייקרס, כשדיוויס חלש הם צריכים יום קליעה טוב וזה לא קרה.
סך הכל זה משחק שהלייקרס יכלו להרשות לעצמם להפסיד, כמו שאמר ווינדהורסט you can't fake desperation. בכל זאת הם בעמדה מצוינת לקראת ההמשך, אם יעשו את ההתאמות הנחוצות בהגנה מול באטלר הם הקבוצה הטובה יותר, אין למיאמי הרבה יוצרים טובים כשדראגיץ' בחוץ ולכו תדעו האם ובאיזו יכולת יחזור באם.
אני רואה את המשחקים תוך כדי שאני משגיח על טרוריסט בן שנה ומריץ קדימה בעצירות, אז קצת קשה לי לחוות דעה של ממש - אני רק חייב לכתוב שהיה ממש כיף לראות את המשחק. הלייקרס אולי שיחקו יחסית חלש אבל בסך הכל ראיתי הנעת כדור טובה בשני הצדדים והרבה מהלכים חכמים. גם העובדה שההפרש נשמר צמוד עד הסוף עשתה טוב.
אני מתרשם בגדול ששתי הקבוצות מאומנות היטב.
דבר אחרון - אני היחיד שכל פעם שאיגי מקבל את הכדור מתבלבל לרגע וחושב שזה לברון ב 2014? לא הכדורסל אבל הם ממש נראים דומים...
אני מתרשם בגדול ששתי הקבוצות מאומנות היטב.
דבר אחרון - אני היחיד שכל פעם שאיגי מקבל את הכדור מתבלבל לרגע וחושב שזה לברון ב 2014? לא הכדורסל אבל הם ממש נראים דומים...
Little Sharky
Active member
וואי וואי
פרנק ווגל והגיים פלאן - לווגל יש חלוקת דקות מאוד ברורה והיא כמו שעון מתבצעת. הפאולים של דיוויס עשו כמה תסבוכות, הם חירבנו לווגל את הגיים פלאן, משמע לברון היה צריך לחזור למשחק, כי ווגל לא משחק אף פעם בלי אחד מהם על המגרש וב' זה פגע ברוטציה ראינו אפילו דקות מוקדמות של סוויש. ברבע השלישי ששרקו לו את הרביעית כבר לא נשאר לווגל ברירה אלה להצמד לתוכנית ולהשאיר את דיוויס על המגרש.
ספולסטרה והגיים פלאן - my oh my ההגנה שההיט הציגו על AD (לא איזורית God almighty) הייתה טוטאלית ורוב המאמץ היה למנוע ממנו לקבל את הכדור ואם כבר קיבל אז טראפ מהיר, בתוספת הפאולים שהשופטים נתנו לספולסטרה מתנה = AD מעולם לא מצא את הרית'ם במשחק כמו שצויין.
איבודים - אחרי 7 דקות משחק היה ללייקרס יותר איבודים מבכל משחק 2, נבואה לבאות.
ההגנה של ההיט - אז בדיוק שחשבנו שהאיזורית זה כל מה שיש להיט להציע, התבדנו, ההגנה מתואמת קיבלנו היום מספולסטרה, ומעט מאוד דקות של האיזורית הקלאסית שהם שיחקו עד עכשיו, רובינסון עשה עבודה מעולה בלחזור לבחור שלו אחרי הפיק אנד רול של לברון ולא לתת לו את התענוג, AD נלחם עד כדי יאוש רק לקבל את הכדור, ומיאמי נעלו את הצבע יפה.
ג'ימי באקטס - אחת מהופעות היחיד היותר טובות שאני ראיתי אי פעם בפיינלס, הוא התחפש ללברון ג'יימס של מיאמי היט נראה לי אפילו פט ריילי שפשף קצת את העניים. לא מובן לי בכלל מה קרה להגנה של הלייקרס היום.
לברון ג'יימס - לדעתי עד אמצע הרבע רביעי לברון היה פנטסטי היום, הוא היה העוגן היציב לאורך כל המשחק ששמר אותם במשחק. הוא פתח את הרביעי אחראי על 11נק' של הלייקרס, היו לו סטרץ' רע לאחר מכן של שני שריקות לצעדים, ממש צעדת ירושליים, אוליניק לקח לו את הכדור מאחורה, והשלשות שלא נכנסות, אבל בגדול אם לא הוא הלייקרס בכלל לא בתמונה. אני לא מצליח להבין לאן נעלם הג'אמפר של לברון, עזבו אותי משלשות הוא אף פעם לא היה קלעי שלשות טוב, אבל חצי מרחק תמיד היה לו, פייד אווי מהפוסט באנק שוט תמיד היה לו, הוא לא לקח אף ג'אמפר מהמיד ריינג' אני באמת לא מצליח להבין למה.
ההגנה של הלייקרס - הלו? מה קרה יא חביבתיז? מאבדים את הראש בפיסטול על הווינג, חוסר תיאום, לא מביאים אף עזרה על באטלר שברביעי פשוט לקח Iso על קארוסו וקוזמה, דני גרין הפיינלס וטרן, השחקן ששנאתי כל דקה שלו על המגרש עם הספרס מול מיאמי, האקס פאקטור הזה שקלע כמעט ב-50% לשלוש וריסק את החלום של הפלאש לטריפיט, לאן הוא נעלם? אפילו בהגנה אייכה??????????
KCP - כל הפלייאוף שיבחתי אותו על היציבות וההגנה שלו, בהגנה KCP עוד שם רוב הזמן, אבל היציבות ההתקפית נעלמה כליל, מחטיא זריקות פנויות, איטי ומהוסס בקבלת החלטות, זריקות בק-בורד סטייל פול ג'ורג', חבל.
קלי אוליניק - מי אתה ומה עשית לאוליניק.
בגדול שני הגארדים הבכירים של הלייקרס MIA, רונדו וקארוסו עשו מה שהם יכולים, מוריס וקוזמה היו טובים, אבל הלייקרס צריכה את שאר החמיישיה שלה, שלמעט לברון ג'יימס נעלמה כליל, ווגל אפילו לא נתן לגרין דקות יותר בהמשך המשחק, נתן לו ממש את ההווארד טריטמנט.
קשה לי לראות את AD נעצר שוב על 15נק' בהמשך הסדרה.
אבל זה תמונת המשחק, החמישייה Take a look:
פרנק ווגל והגיים פלאן - לווגל יש חלוקת דקות מאוד ברורה והיא כמו שעון מתבצעת. הפאולים של דיוויס עשו כמה תסבוכות, הם חירבנו לווגל את הגיים פלאן, משמע לברון היה צריך לחזור למשחק, כי ווגל לא משחק אף פעם בלי אחד מהם על המגרש וב' זה פגע ברוטציה ראינו אפילו דקות מוקדמות של סוויש. ברבע השלישי ששרקו לו את הרביעית כבר לא נשאר לווגל ברירה אלה להצמד לתוכנית ולהשאיר את דיוויס על המגרש.
ספולסטרה והגיים פלאן - my oh my ההגנה שההיט הציגו על AD (לא איזורית God almighty) הייתה טוטאלית ורוב המאמץ היה למנוע ממנו לקבל את הכדור ואם כבר קיבל אז טראפ מהיר, בתוספת הפאולים שהשופטים נתנו לספולסטרה מתנה = AD מעולם לא מצא את הרית'ם במשחק כמו שצויין.
איבודים - אחרי 7 דקות משחק היה ללייקרס יותר איבודים מבכל משחק 2, נבואה לבאות.
ההגנה של ההיט - אז בדיוק שחשבנו שהאיזורית זה כל מה שיש להיט להציע, התבדנו, ההגנה מתואמת קיבלנו היום מספולסטרה, ומעט מאוד דקות של האיזורית הקלאסית שהם שיחקו עד עכשיו, רובינסון עשה עבודה מעולה בלחזור לבחור שלו אחרי הפיק אנד רול של לברון ולא לתת לו את התענוג, AD נלחם עד כדי יאוש רק לקבל את הכדור, ומיאמי נעלו את הצבע יפה.
ג'ימי באקטס - אחת מהופעות היחיד היותר טובות שאני ראיתי אי פעם בפיינלס, הוא התחפש ללברון ג'יימס של מיאמי היט נראה לי אפילו פט ריילי שפשף קצת את העניים. לא מובן לי בכלל מה קרה להגנה של הלייקרס היום.
לברון ג'יימס - לדעתי עד אמצע הרבע רביעי לברון היה פנטסטי היום, הוא היה העוגן היציב לאורך כל המשחק ששמר אותם במשחק. הוא פתח את הרביעי אחראי על 11נק' של הלייקרס, היו לו סטרץ' רע לאחר מכן של שני שריקות לצעדים, ממש צעדת ירושליים, אוליניק לקח לו את הכדור מאחורה, והשלשות שלא נכנסות, אבל בגדול אם לא הוא הלייקרס בכלל לא בתמונה. אני לא מצליח להבין לאן נעלם הג'אמפר של לברון, עזבו אותי משלשות הוא אף פעם לא היה קלעי שלשות טוב, אבל חצי מרחק תמיד היה לו, פייד אווי מהפוסט באנק שוט תמיד היה לו, הוא לא לקח אף ג'אמפר מהמיד ריינג' אני באמת לא מצליח להבין למה.
ההגנה של הלייקרס - הלו? מה קרה יא חביבתיז? מאבדים את הראש בפיסטול על הווינג, חוסר תיאום, לא מביאים אף עזרה על באטלר שברביעי פשוט לקח Iso על קארוסו וקוזמה, דני גרין הפיינלס וטרן, השחקן ששנאתי כל דקה שלו על המגרש עם הספרס מול מיאמי, האקס פאקטור הזה שקלע כמעט ב-50% לשלוש וריסק את החלום של הפלאש לטריפיט, לאן הוא נעלם? אפילו בהגנה אייכה??????????
KCP - כל הפלייאוף שיבחתי אותו על היציבות וההגנה שלו, בהגנה KCP עוד שם רוב הזמן, אבל היציבות ההתקפית נעלמה כליל, מחטיא זריקות פנויות, איטי ומהוסס בקבלת החלטות, זריקות בק-בורד סטייל פול ג'ורג', חבל.
קלי אוליניק - מי אתה ומה עשית לאוליניק.
בגדול שני הגארדים הבכירים של הלייקרס MIA, רונדו וקארוסו עשו מה שהם יכולים, מוריס וקוזמה היו טובים, אבל הלייקרס צריכה את שאר החמיישיה שלה, שלמעט לברון ג'יימס נעלמה כליל, ווגל אפילו לא נתן לגרין דקות יותר בהמשך המשחק, נתן לו ממש את ההווארד טריטמנט.
קשה לי לראות את AD נעצר שוב על 15נק' בהמשך הסדרה.
אבל זה תמונת המשחק, החמישייה Take a look:
Little Sharky
Active member
בעונה הראשונה שהתחלתי לראות NBA, מיאמי חזרה מ 2-0.
ב2006, מי שזוכר אותי מתפוז הישן יודע שאני הייתי אוהד של שחקן יותר מהכל, הפלאש שהכניס אותי לתוך המחלה הזו, כמובן שהסימפטיה למיאמי נשארה אבל אני די מרחף בנטרליות היום, אבל כשדאלאס היו ב2-0 וייד אמר משפט שנכנס לפנתייאון של מיאמי, משפט שפט ריילי כתב על הקיר באמריקן איירליינס ארינה "I'm not going down like that" אין ספק שהרוח של אותו משפט של וייד ליוותה את ריילי וההיט גם היום, באותו משחק ווייד קלע 42נק' וקטף את ההלייהופ הנואש של דאלאס בסוף המשחק.
אני בספק אם נראה קאמבק דומה אבל רגע של סיפוק ללא ספק.
ב2006, מי שזוכר אותי מתפוז הישן יודע שאני הייתי אוהד של שחקן יותר מהכל, הפלאש שהכניס אותי לתוך המחלה הזו, כמובן שהסימפטיה למיאמי נשארה אבל אני די מרחף בנטרליות היום, אבל כשדאלאס היו ב2-0 וייד אמר משפט שנכנס לפנתייאון של מיאמי, משפט שפט ריילי כתב על הקיר באמריקן איירליינס ארינה "I'm not going down like that" אין ספק שהרוח של אותו משפט של וייד ליוותה את ריילי וההיט גם היום, באותו משחק ווייד קלע 42נק' וקטף את ההלייהופ הנואש של דאלאס בסוף המשחק.
אני בספק אם נראה קאמבק דומה אבל רגע של סיפוק ללא ספק.
אני עם טרוריסטית בת חודש, גם מקשה על הצפייה. וגם על הקלדת ההודעה הזו למעשה, אל תתפלאו אם היא תישלח קטועה באמצע.
ג׳ימי הופך לשחקן הראשון אי פעם שמנצח את לברון בנקודות-ריבאונדים-אסיסטים במשחק פיינלס. גם בסדרת הנפל שלו מול דאלאס זה לא קרה, וגם היום, לברון היה די טוב, גם במונחים שלו, ופשוט ג׳ימי היה פנומן (כפי שלברון אמר בעצמו במסיבת עיתונאים).
סיפור המשחק הוא הפאול טראבל של דייויס, שהוציא אותו לגמרי מהמשחק. איידי הוגבל בדקות, כששיחק פחד לחדור ולהתאבד על ריבאונד ההתקפה. ההיט הבינו שהוא לא יחדור אז יכלו לכסות את הג׳אמפר שלו בלי פחד. מילה טובה לאיגודלה שישב לדייויס על הוריד וגם על לברון חלק מהזמן. דווקא קראודר שנראה יותר טוב ממנו בשני צידי המגרש לאורך הפלייאוםס די אוכל אותה מול הביג טו, למרות שסחט אופנס חשוב מדייויס שכאמור עזר לשנות את המשחק.
גם בדקות עם מאיירס לנארד (נראה פתרון טוב להווארד) ההיט נראו לא רע, כל עוד ג׳ימי היה על המגרש ליצור עבורם. באם ודראגיץ׳ הם שני היוצרים הכי גדולים של ההיט וכששניהם בחוץ טוב שבאטלר לוקח על עצמו ומצליח.
אני מצפה שבמשחק הבא השיפוט יהיה יותר לייקר פרינדלי ושמיאמי לא יחזיקו שוב מול הקאמבקים.
הלייקרס אגב יכולים להיות מרוצים מהמשחק הזה. חוץ ממרקיף, כולם שיחקו ברמתם ומטה, הם היו סופר מפוזרים וסופר רכים, ועדיין היו במשחק עד הסוף, מה שאומר שגם ביום רע ההיט הנוכחית והפצועה לא פייבוריטית מולם. האליפות מתקרבת.
ג׳ימי הופך לשחקן הראשון אי פעם שמנצח את לברון בנקודות-ריבאונדים-אסיסטים במשחק פיינלס. גם בסדרת הנפל שלו מול דאלאס זה לא קרה, וגם היום, לברון היה די טוב, גם במונחים שלו, ופשוט ג׳ימי היה פנומן (כפי שלברון אמר בעצמו במסיבת עיתונאים).
סיפור המשחק הוא הפאול טראבל של דייויס, שהוציא אותו לגמרי מהמשחק. איידי הוגבל בדקות, כששיחק פחד לחדור ולהתאבד על ריבאונד ההתקפה. ההיט הבינו שהוא לא יחדור אז יכלו לכסות את הג׳אמפר שלו בלי פחד. מילה טובה לאיגודלה שישב לדייויס על הוריד וגם על לברון חלק מהזמן. דווקא קראודר שנראה יותר טוב ממנו בשני צידי המגרש לאורך הפלייאוםס די אוכל אותה מול הביג טו, למרות שסחט אופנס חשוב מדייויס שכאמור עזר לשנות את המשחק.
גם בדקות עם מאיירס לנארד (נראה פתרון טוב להווארד) ההיט נראו לא רע, כל עוד ג׳ימי היה על המגרש ליצור עבורם. באם ודראגיץ׳ הם שני היוצרים הכי גדולים של ההיט וכששניהם בחוץ טוב שבאטלר לוקח על עצמו ומצליח.
אני מצפה שבמשחק הבא השיפוט יהיה יותר לייקר פרינדלי ושמיאמי לא יחזיקו שוב מול הקאמבקים.
הלייקרס אגב יכולים להיות מרוצים מהמשחק הזה. חוץ ממרקיף, כולם שיחקו ברמתם ומטה, הם היו סופר מפוזרים וסופר רכים, ועדיין היו במשחק עד הסוף, מה שאומר שגם ביום רע ההיט הנוכחית והפצועה לא פייבוריטית מולם. האליפות מתקרבת.
אגב שרקי נגע בנקודה של ההגנה, גם ואם גאנדי ניסה לפענח באמצע המשחק את זה, האם זה 1-2-2 או 3-2 אבל לא באמת הסתדר לו. למעשה ההיט שמרו די דומה למאצ׳אפ זון המפורסם של דייויד ופיני, הם התחילו בסוג של איזורית וכשנדרשו לרוטציות פשוט עברו לאישית רגילה עם דאבל אפים על איידי ולברון כשנדרש. ההגנה הזו בלבלה את הלייקרס וגם את הפרשנים, אבל אני לא חושב שהיא מה שגרמה ללייקרס לאבד כל כך הרבה, הם פשוט היו רשלנים. ההגנה כן עזרה למנוע את האינסוף ריבאונדים בהתקפה של דווייט ואיידי.
בסופו של יום הלייקרס זרקו המון שלשות והחטיאו המון מבטים טובים (בעיקר גרין וקייסיפי), וההיט היו שם כדי למנף ניצחון.
בסופו של יום הלייקרס זרקו המון שלשות והחטיאו המון מבטים טובים (בעיקר גרין וקייסיפי), וההיט היו שם כדי למנף ניצחון.
אחד הניצחונות המספקים העונה. אני אצטרף ולואן גנדי, זה לא רק המשחק הכי גדול של באטלר בקריירה, זו גם אחת ההופעות הכי מרשימות שראיתי נקודה, בטח בהתחשב לנסיבות.
העובדה ששני הכוכבים של מיאמי נטולי קליעה והם הגיעו עד הלום – אחד הדברים הכי טובים שקרו העונה בהסתכלות קדימה. הליגה העלתה משחקים ישנים לצפייה בפגרה, למרות שהצפיפות מטמטמת את המוח בדיעבד, אנשים הלכו פנימה וידעו לעבוד in tight spaces, מה שבאטלר עושה מבחינת עבודת רגליים וארסנל של מהלכים זה נטו הקלישאה של lost art. נכון שמיאמי ממצה את הריווח עד טום, ותכלס לא מפריע לבאטלר שגם אוליניק התחמם אז מדובר בקלעי נוסף שתורם למגמה, עדיין מה שהוא עושה מרשים לאאלה ונורא כיף לצפייה. יש מצב שהוא מעלה את המנייה של דרוזן עצמאית אפילו על הדרך (ומוריד את זו של ווסטברוק, בהנחה שמה ש"למדנו" זה שאתה לא חייב 4 קלעים על המגרש בשביל להיות אפקטיבי, אבל זה דיון אחר)
דני גרין.. מה יהיה איתך...? חשבתי שהוא תפור למצ'אפ מול באטלר. הרי הוא כבר לא זז טוב latterly, אבל העובדה שהוא יכול לתת לו מטר מכניסה את הידיים הטובות שלו לתמונה, ככה שהוא יכול לחכות לו בצבע ולתזמן את הכניסה בגדול. יש להם גם מבנה גוף דומה אז הוא אמור להיות מסוגל להתמודד איתו פיזית, בניגוד למצ'אפ מול קוואי או יאניס למשל. בקיצור סוף סוף אתה אמור להיות שימושי ואתה עדיין מגיח רק פעם בירח כחול. 1-12 האחרונים לשלוש (או 4-20 אם נוח לכם), במצטבר היה לו יותר daylight מלדאנקן רובינסון עונה שלמה.
רק אמרתי שלדיוויס לא היו משחקי נפילה... הפסיד את הפיינלס mvp ברבע הראשון. הכניס את מיאמי למשחק ואת עצמו לבעיית עבירות, נראה אבוד מול הדאבל טים. ווגל אכן היה צריך לעשות צ'אלנג' על הפאול השלישי.
איפשהו במחצית השנייה קרואדר קיבל את הרביעית, ולא הלכו עליו, טעות ענקית לדעתי.
היה פוזישן אחד במחצית הראשונה שלברון לקח את הכדור לפוסט, זרק המון הטעיות מסירה, כאילו מנסה ללמוד את התגובה של ההגנה להמשך. לרגע חשבתי שהמהלך מחושב, and that they're in trouble. אותו פוזשן הסתיים בשלשה של רונדו מטר מאחורי הקו (שאגב, סוף סוף התיישר עם 0-3), ואני לא זוכר הצלחה יתרה שלו מאותו אזור.
ההיט אמנם לא שמרו המון אזורית (וכאמור 'עברתו' אותה), אך העיקרון של 'לתת לאחרים לנצח אותנו' נשמר, למרות שקוזמה ומוריס קלעו 38 נקודות במשותף האסטרטגיה הוכיחה את עצמה. חבל שאנחנו לא עשינו את זה יותר, הם לקחו כמעט 90 שלשות בשתיים האחרונים, זה לא המשחק שלהם.
כשדיוויס לא בסינק ולא נותנים ללברון את החילוף (משהו שהם התחילו לזנוח כבר משחק הקודם אאלט) אין נקודת פתיחה להתקפה. לברון לא הצליח להגיע לאזורים שלו ובגדול לא היה אגרסיבי מספיק. היו לו כמה כניסות לסל שהיה צריך לשחזר, בעיקר כשאוליניק נשאר עם מוריס על קו השלוש או מול ההרכב הנמוך של ההיט, שאמנם אין לי את המספרים אבל אני עדיין לא אוהב אותו. אם נניח דריק ג'ונס J היה חלק ממנו על חשבון סולומון היל להוסיף מעט אורך אז מילא. אחרי שנתן כמה צעדים וינטג' לברון סיים עם 8-8 אס'-איב'.
הלייקרס בדרך כלל מאזנים עם חיתוכים לסל וריבאונד התקפה, הפעם לא הלך, התפשרו על זריקות מבחוץ. בחמישייה הפותחת אין מספיק תנועה בפרט, קוז וקארוסו הם החותכים הבכירים, לדעתי ווגל צריך לחשוב על לשנות את הסידור במידה והסיפור חוזר על עצמו בפתיחת גיים 4.
העובדה ששני הכוכבים של מיאמי נטולי קליעה והם הגיעו עד הלום – אחד הדברים הכי טובים שקרו העונה בהסתכלות קדימה. הליגה העלתה משחקים ישנים לצפייה בפגרה, למרות שהצפיפות מטמטמת את המוח בדיעבד, אנשים הלכו פנימה וידעו לעבוד in tight spaces, מה שבאטלר עושה מבחינת עבודת רגליים וארסנל של מהלכים זה נטו הקלישאה של lost art. נכון שמיאמי ממצה את הריווח עד טום, ותכלס לא מפריע לבאטלר שגם אוליניק התחמם אז מדובר בקלעי נוסף שתורם למגמה, עדיין מה שהוא עושה מרשים לאאלה ונורא כיף לצפייה. יש מצב שהוא מעלה את המנייה של דרוזן עצמאית אפילו על הדרך (ומוריד את זו של ווסטברוק, בהנחה שמה ש"למדנו" זה שאתה לא חייב 4 קלעים על המגרש בשביל להיות אפקטיבי, אבל זה דיון אחר)
דני גרין.. מה יהיה איתך...? חשבתי שהוא תפור למצ'אפ מול באטלר. הרי הוא כבר לא זז טוב latterly, אבל העובדה שהוא יכול לתת לו מטר מכניסה את הידיים הטובות שלו לתמונה, ככה שהוא יכול לחכות לו בצבע ולתזמן את הכניסה בגדול. יש להם גם מבנה גוף דומה אז הוא אמור להיות מסוגל להתמודד איתו פיזית, בניגוד למצ'אפ מול קוואי או יאניס למשל. בקיצור סוף סוף אתה אמור להיות שימושי ואתה עדיין מגיח רק פעם בירח כחול. 1-12 האחרונים לשלוש (או 4-20 אם נוח לכם), במצטבר היה לו יותר daylight מלדאנקן רובינסון עונה שלמה.
רק אמרתי שלדיוויס לא היו משחקי נפילה... הפסיד את הפיינלס mvp ברבע הראשון. הכניס את מיאמי למשחק ואת עצמו לבעיית עבירות, נראה אבוד מול הדאבל טים. ווגל אכן היה צריך לעשות צ'אלנג' על הפאול השלישי.
איפשהו במחצית השנייה קרואדר קיבל את הרביעית, ולא הלכו עליו, טעות ענקית לדעתי.
היה פוזישן אחד במחצית הראשונה שלברון לקח את הכדור לפוסט, זרק המון הטעיות מסירה, כאילו מנסה ללמוד את התגובה של ההגנה להמשך. לרגע חשבתי שהמהלך מחושב, and that they're in trouble. אותו פוזשן הסתיים בשלשה של רונדו מטר מאחורי הקו (שאגב, סוף סוף התיישר עם 0-3), ואני לא זוכר הצלחה יתרה שלו מאותו אזור.
ההיט אמנם לא שמרו המון אזורית (וכאמור 'עברתו' אותה), אך העיקרון של 'לתת לאחרים לנצח אותנו' נשמר, למרות שקוזמה ומוריס קלעו 38 נקודות במשותף האסטרטגיה הוכיחה את עצמה. חבל שאנחנו לא עשינו את זה יותר, הם לקחו כמעט 90 שלשות בשתיים האחרונים, זה לא המשחק שלהם.
כשדיוויס לא בסינק ולא נותנים ללברון את החילוף (משהו שהם התחילו לזנוח כבר משחק הקודם אאלט) אין נקודת פתיחה להתקפה. לברון לא הצליח להגיע לאזורים שלו ובגדול לא היה אגרסיבי מספיק. היו לו כמה כניסות לסל שהיה צריך לשחזר, בעיקר כשאוליניק נשאר עם מוריס על קו השלוש או מול ההרכב הנמוך של ההיט, שאמנם אין לי את המספרים אבל אני עדיין לא אוהב אותו. אם נניח דריק ג'ונס J היה חלק ממנו על חשבון סולומון היל להוסיף מעט אורך אז מילא. אחרי שנתן כמה צעדים וינטג' לברון סיים עם 8-8 אס'-איב'.
הלייקרס בדרך כלל מאזנים עם חיתוכים לסל וריבאונד התקפה, הפעם לא הלך, התפשרו על זריקות מבחוץ. בחמישייה הפותחת אין מספיק תנועה בפרט, קוז וקארוסו הם החותכים הבכירים, לדעתי ווגל צריך לחשוב על לשנות את הסידור במידה והסיפור חוזר על עצמו בפתיחת גיים 4.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.