לייקרס-דנבר גיים 3

FrecCo

Active member
וייבים של סוויפ/סוויפ ג'נטלמנים ולא סתם כי נאגטס למעלה 14 ברבע הראשון אלא בגלל איך שהם הגיעו למצב הזה- הלייקרס נותנים להם, אין תחושת דחיפות, יורדים להגנה באיזי כאילו הם אלה שמובילים 2-0, ובכלל, אם לברון לא מסוגל להשתלט על משחק והקבוצה שלו לא מתאבדת על המגרש כמו שקבוצות של שחקנים גדולים אמורות לעשות, למה שללייקרס יהיה סיכוי? אם הם לא לברון'ס טים במהות אז הם בערך ניו אורלינס של דייויס.

צ'אנס אחרון ללברון להשתלט על המשחק, בתכלס לא נראה שהוא יכול לעשות את זה מול קבוצה כזו מוכשרת (גם נגד גולדן לא חושב שהיה משחק שהוא היה הטוב ביותר על המגרש) שגם שולחת עליו דאבלים ודורשת את תשומת ליבו בהגנה אבל זה לברון ואנשים מוזרים כמו יובל חושבים שהוא הגואט אז שיוכיח לנו ברבעים שנותרו.
 
נערך לאחרונה ב:

Rapgamer

Well-known member
אבל זה לברון ואנשים מוזרים כמו יובל חושבים שהוא הגואט אז שיוכיח לנו ברבעים שנותרו.
מתי אמרתי שהוא הגואט? תבדוק באקסל אחי, לא היה.
אני מחזיק את לברון accountable לכישלונות בעונה הרגילה בשנים האחרונות. בדירוגי הפורום האחרונים שמתי אותו נמוך יותר מהרוב. ובפלייאוף הנוכחי לא חסכתי ביקורת על היכולת שלו, עוד מהסדרה מול ממפיס. הוא מעולה ביחס לגיל 38 אבל היכולת שלו רחוקה ממה שהיה בן 35 למשל.
 

OrEl74

Well-known member
מנהל
מתי אמרתי שהוא הגואט? תבדוק באקסל אחי, לא היה.
אני מחזיק את לברון accountable לכישלונות בעונה הרגילה בשנים האחרונות. בדירוגי הפורום האחרונים שמתי אותו נמוך יותר מהרוב. ובפלייאוף הנוכחי לא חסכתי ביקורת על היכולת שלו, עוד מהסדרה מול ממפיס. הוא מעולה ביחס לגיל 38 אבל היכולת שלו רחוקה ממה שהיה בן 35 למשל.
הבעיה העיקרית שלו בעיניי היא שהוא כן חושב שהוא בן 33 ולכן גם ציינתי שיש פה עניין לא טוב של ניהול דקות.
ברגע שהוא יםמים וואלה, הוא צריך לשחק גג 30 דקות אז הכל יראה אחרת.
ינוח יותר במחצית הראשונה ובמחצית השניה ובעיקר בדקו. החשובות היא יהיה יותר רעננה.
בסוף המשחק הלילה הוא לקח זריקה לשלוש שכמעט לא פרעה בטבעת, הוא עד כדי כך סחוט בסוף המשחק.

לעונה הזאת זה כבר לא ישנה אבל בעונה הבאה הם חייבים לשנות גישה בנוגע אליו
 

FrecCo

Active member
מתי אמרתי שהוא הגואט? תבדוק באקסל אחי, לא היה.
אני מחזיק את לברון accountable לכישלונות בעונה הרגילה בשנים האחרונות. בדירוגי הפורום האחרונים שמתי אותו נמוך יותר מהרוב. ובפלייאוף הנוכחי לא חסכתי ביקורת על היכולת שלו, עוד מהסדרה מול ממפיס. הוא מעולה ביחס לגיל 38 אבל היכולת שלו רחוקה ממה שהיה בן 35 למשל.
לא אמרת, התרשמתי שזו התחושה שלך מאיך שדיברת בדיוני מייק VS ברון
 

Rapgamer

Well-known member
אז אל תצטט אותי על דברים שלא אמרתי. אתה רוצה להוציא אותי מוזר אמרתי מספיק שטויות שאפשר לצטט...

באופן גורף אני לא מדרג שחקנים שלא ראיתי בלייב.
 

OrEl74

Well-known member
מנהל
כמו שכולם פה יודעים, אני הייטר והאחרון שאפשר להאשים אותו באהדה ללברון.
אבל אני ממש לא אוהב את מה שעושים לו במשחקים האחרונים.
האיש בן 38 עם קילומטרז פסיכי של משחקים ואי אפשר לצפות ממנו להיות לברון שלמדנו להכיר לאורך השנים.
אני בהחלט חושב שניהול הדקות שלו דפוק ממש וכשמגיעים לסוף הבן אדם כבר בלי חמצן. וכן, גם הוא אשם בזה כי בראש שלו הוא לברון של מיאמי.
הוא צריך לספוג ביקורת, אין ספק.
אבל בעיניי הביקורות שהוא חוטף בסדרה הזאת מוגזמות וקיצוניות.
 

Krit123

Well-known member
הירידה להפסקה בהפרש מינימלי לכאורה הצביעה על שינוי מומנטום חד לטובת הלייקרס. האם הוסיף לתת קרדיט בחמישייה לואנדודילו, הספיק לאמוד את הנזק ולהגיב, ברבע השני שרודר ורוי קידמו אותם בשני צדי המגרש לעבר ניצחון בתוצאה 35-26, מלווה בזינוק רוחבי בקטגוריות ההאסל.
לפני כן צופפנו מצוין ו-blue arrow המשיך בחיקוי הטייטומי שלו בדרך לטריליון נקודות, רק שחצי הדבש היו טבולות במעט רעל. קלע בעיקר ג'אמפרים קשים בשעה שאחרים מיעטו לגעת בכדור, ויוקיץ' (big honey) ישן בעמידה, פשוט מכר אותו למרבה במחיר, השופטים קנו והדביקו לו עבירה שלישית.

...ולכן הכותרת של המחצית השנייה (וכנראה של המשחק) היא בגרות. הבשלות שלהם תפסה את קדמת הבמה, הצעדים שעשו לאורך הקריירה השתלמו וקידמו אותם למרחק נגיעה מהגמר
*יוקיץ': פחד מהצל של עצמו והסתבך בעבירות, לפני 5-6 פתיחה כזאת הייתה מרמזת שאין עם מי לדבר. הלילה הוא נשאר engaged מהספסל ורק חיכה לחזור למגרש.
*ג'מאל: הגחלת סחבה עד להפסקה, לא מנע ממנו לשחק הגנה מצוינת, להילחם ולהשאיר את החבר'ה מחוברים ברבע השלישי, לבד במערכה, כמו מלך.
*פורטר: 6. פאקינג. אסיסטים. שיא קריירה, במשחק בו לא מעט דברים השתבשו ונדרש ממנו להתעלות נקודתית. היה אגרסיבי והרים את הראש לשם שינוי.
*קואץ' מאלון והאחרים: אני מבקר את מאלון חופשי, לכן אתן לו קצת קרדיט באצלטה של אובייקטיביות בשביל שיתאפשר לי ללכלך עליו בהמשך - הכין את הקבוצה בדקדוק יוצא מן הכלל והשאיר אותם דרוכים לאורך ההתמודדות, לאור ההזדמנות שנפתחה לה. הגדיל לעשות ושלף התאמה מכרעת ומתבקשת (שעברנו עליה בפריוויו) שאולי הצילה את המשחק - גורדון סופסל לטובת אנקל ג'ף בתגובה לעזרה העיקשת של איידי, ג'ף אשכרה החזיר לו בשלשה גדולה מהפינה!! אפשר להוסיף שלא חשש לספסל את קייסיפי (בהופעת רול פלייר אדירה) לטובת בראון שסייע להוביל כדור ולכסות מרחק. ברביעי אפשר ליוק לפגוש את לברון בחילוף ובכך צמצם את הנגיעות של דיוויס ו/או את הנעת הכדור.
*5 איבודים קולקטיבית במשחק חוץ, מול קבוצה בלתי מנוצחת באולם הביתי, מול כל הסלבס המעפנים שמופיעים רק לגמר.

יוקיץ' חזר לרבע האחרון, ניהל כדור ממש כמו רכז והשתין עליהם בקשת. הוא אמן בלבזבז זמן אגב, נותן לשעון לרדת עד שהוא מוציא כדור חוץ מתחת לסל כדרך קבע. ג'מאל פשוט ניצח לנו את המשחק עם מחצית שלא הייתה אמורה להשאיר להם סיכוי. במהלך הסדרה הפער בקליעה כמעט תמיד קיבל ביטוי בשלבים מתקדמים, כך גם הפעם. 17-41 מחוץ לקשת, רובן בעיצומה של ריצה נגדית. הלייקרס מתקשים למצוא הרכב מאוזן שמספק ריווח על הדרך. בהתחשב בכושר הקליעה של לברון, יש להם לפחות 2 נון שוטרס על הפרקט בכל עת. (עריכה) בהתחשב בכך שיוק היה בלתי נראה ומורי קלע 0 עגול ברבע השלישי, yet הם ירדו ממנו בפיגור, פשוט בעטו בדלי, אין דרך אחרת להסביר את זה.
 
נערך לאחרונה ב:

OrEl74

Well-known member
מנהל
הירידה להפסקה בהפרש מינימלי לכאורה הצביעה על שינוי מומנטום חד לטובת הלייקרס. האם הוסיף לתת קרדיט בחמישייה לואנדודילו, הספיק לאמוד את הנזק ולהגיב, ברבע השני שרודר ורוי קידמו אותם בשני צדי המגרש לעבר ניצחון בתוצאה 35-26, מלווה בזינוק רוחבי בקטגוריות ההאסל.
לפני כן צופפנו מצוין ו-blue arrow המשיך בחיקוי הטייטומי שלו בדרך לטריליון נקודות, רק שחצי הדבש היו טבולות במעט רעל. קלע בעיקר ג'אמפרים קשים בשעה שאחרים מיעטו לגעת בכדור, ויוקיץ' (big honey) ישן בעמידה, פשוט מכר אותו למרבה במחיר, השופטים קנו והדביקו לו עבירה שלישית.

...ולכן הכותרת של המחצית השנייה (וכנראה של המשחק) היא בגרות. הבשלות שלהם תפסה את קדמת הבמה, הצעדים שעשו לאורך הקריירה השתלמו וקידמו אותם למרחק נגיעה מהגמר
*יוקיץ': פחד מהצל של עצמו והסתבך בעבירות, לפני 5-6 פתיחה כזאת הייתה מרמזת שאין עם מי לדבר. הלילה הוא נשאר engaged מהספסל ורק חיכה לחזור למגרש.
*ג'מאל: הגחלת סחבה עד להפסקה, לא מנע ממנו לשחק הגנה מצוינת, להילחם ולהשאיר את החבר'ה מחוברים ברבע השלישי, לבד במערכה, כמו מלך.
*פורטר: 6. פאקינג. אסיסטים. שיא קריירה, במשחק בו לא מעט דברים השתבשו ונדרש ממנו להתעלות נקודתית. היה אגרסיבי והרים את הראש לשם שינוי.
*קואץ' מאלון והאחרים: אני מבקר את מאלון חופשי, לכן אתן לו קצת קרדיט באצלטה של אובייקטיביות בשביל שיתאפשר לי ללכלך עליו בהמשך - הכין את הקבוצה בדקדוק יוצא מן הכלל והשאיר אותם דרוכים לאורך ההתמודדות, לאור ההזדמנות שנפתחה לה. הגדיל לעשות ושלף התאמה מכרעת ומתבקשת (שעברנו עליה בפריוויו) שאולי הצילה את המשחק - גורדון סופסל לטובת אנקל ג'ף בתגובה לעזרה העיקשת של איידי, ג'ף אשכרה החזיר לו בשלשה גדולה מהפינה!! אפשר להוסיף שלא חשש לספסל את קייסיפי (בהופעת רול פלייר אדירה) לטובת בראון שסייע להוביל כדור ולכסות מרחק. ברביעי אפשר ליוק לפגוש את לברון בחילוף ובכך צמצם את הנגיעות של דיוויס ו/או את הנעת הכדור.
*5 איבודים קולקטיבית במשחק חוץ, מול קבוצה בלתי מנוצחת באולם הביתי, מול כל הסלבס המעפנים שמופיעים רק לגמר.

יוקיץ' חזר לרבע האחרון, ניהל כדור ממש כמו רכז והשתין עליהם בקשת. הוא אמן בלבזבז זמן אגב, נותן לשעון לרדת עד שהוא מוציא כדור חוץ מתחת לסל כדרך קבע. ג'מאל פשוט ניצח לנו את המשחק עם מחצית שלא הייתה אמורה להשאיר להם סיכוי. במהלך הסדרה הפער בקליעה כמעט תמיד קיבל ביטוי בשלבים מתקדמים, כך גם הפעם. 17-41 מחוץ לקשת, רובן בעיצומה של ריצה נגדית. הלייקרס מתקשים למצוא הרכב מאוזן שמספק ריווח על הדרך. בהתחשב בכושר הקליעה של לברון, יש להם לפחות 2 נון שוטרס על הפרקט בכל עת.
תתחיל בהכנות, דנוור בדרך לאליפות.
אמרתי לך את זה עוד לפני שהעונה התחילה.
יוקיץ ומורי בכושר ושום דבר לא יכול לעצור אותם
 

Krit123

Well-known member
תתחיל בהכנות, דנוור בדרך לאליפות.
אמרתי לך את זה עוד לפני שהעונה התחילה.
יוקיץ ומורי בכושר ושום דבר לא יכול לעצור אותם
לכולכם יש פתאום קבלות? לא שאני לא מאמין, פשוט לא זוכר.

לגמר נגיע. משם אי אפשר לדעת. אני שונא את המצ'אפ מול בוסטון (אם כי הוא משתפר מיום ליום) ויש להם ביתיות, פוקס של החיים אם מיאמי תדיח את כל מי שעקף אותנו בטבלה רק בשביל להעניק לנו ביתיות בגמר עם 50 ומשהו ניצחונות, רק שזה כרוך בפגישה איתם.. והם קבוצה ממש טובה ומחוברת, עם ערך מוסף, יגנבו לנו את עמדת האנדרדוג החביבה עלינו, ישחקו בלי לחץ כלל, והירו אמור לחזור כמדומני
 

Rapgamer

Well-known member
כן אה? אני מציע שכל אחד ישים בראקט בתחילת הפלייאוף, מקבל דממה וצרצרים. מסתבר שבעצם כולם צדקו במדויק בכל התחזיות שלהם...
 

OrEl74

Well-known member
מנהל
לכולכם יש פתאום קבלות? לא שאני לא מאמין, פשוט לא זוכר.

לגמר נגיע. משם אי אפשר לדעת. אני שונא את המצ'אפ מול בוסטון (אם כי הוא משתפר מיום ליום) ויש להם ביתיות, פוקס של החיים אם מיאמי תדיח את כל מי שעקף אותנו בטבלה רק בשביל להעניק לנו ביתיות בגמר עם 50 ומשהו ניצחונות, רק שזה כרוך בפגישה איתם.. והם קבוצה ממש טובה ומחוברת, עם ערך מוסף, יגנבו לנו את עמדת האנדרדוג החביבה עלינו, ישחקו בלי לחץ כלל, והירו אמור לחזור כמדומני
Thread 'מחר מתחילים, כמה שאלות שעולות לי לפני שהעונה מתחילה' https://www.tapuz.co.il/threads/מחר-מתחילים-כמה-שאלות-שעולות-לי-לפני-שהעונה-מתחילה.15581789/

סעיף 9...
בשביל הבונוס אתה מוזמן גם לקרוא את התגובה של יובל
 

Rapgamer

Well-known member
נערך לאחרונה ב:

Rapgamer

Well-known member
סיכום המשחק וקצת הסדרה
1. ניצחון ענק של דנבר. באחד המשחקים הכי חלשים של יוקיץ' בפלייאוף, למעשה הכי חלש שלו בפער ב3 הרבעים הראשונים, דנבר הובילה wire to wire. במחצית הראשונה ג'מאל בלתי עציר, ברבע השלישי יוקיץ' יורד בבעיית עבירות וכל היתר מתעלים. KCP בפלייאוף פנטסטי מתחת לרדאר. MPJ היה נהדר בריבאונד, ידע לתת את האקסטרה פאס, משחק אול אראונד מפתיע לטובה. ברוס בראון סנסציוני מתחילת הפלייאוף והפעם ג'ף גרין סגר את המשחק במקום גורדון וקלע את אחת הזריקות הגדולות במשחק.
דיברנו בסיבוב הקודם על הרוטציה היחסית קצרה של מייק מאלון, כשדנבר הייתה בעמדה הכי קשה שלה עד כה בפלייאוף הנוכחי, במצב של 2-2 מול הסאנס. 5 ניצחונות רצופים לאחר מכן הדברים נראים אחרת. הרוטציה הזאת של core 7 ועם בראון הלבן אופציונלי בתור שמיני פשוט עובדת. מייק מאלון סומך עליהם והם מוכיחים לו בחזרה שיש על מי לסמוך. ניצחון של הצוות המסייע, במשחק שהכריע מעשית את הסדרה.

2. שוט מייקינג. הלייקרס היו הקבוצה העדיפה לאורך רוב המשחק אבל פשוט החטיאו יותר מדי. זו אמנם פרשנות יבשה אבל זו האמת, הרבה משחקים מוכרעים על היכולת לקלוע מבטים פנויים וזה היה אחד מהם.

3. בכל זאת האם עשה מספר טעויות- יותר מדי דקות של ואנדרבליט, שהלייקרס מפסידים אותן כבר הרבה מאוד משחקים ברצף. לא מספיק שמורות כפולות על מורי שרצח אותם בחצי הראשון כשהיתר בדנבר לא ממש פגעו. הלייקרס יפסידו את הסדרה כי הם הקבוצה הפחות טובה אבל 3-0 לא לחלוטין משקף את הפרשי הרמות.

4. בראייה רחבה על העונה של הלייקרס- סיפור ממש יפה. turnaround מדהים מהדדליין. דיוויס ביכולת הכי טובה שלו מזה שנים, ריבס קפץ מדרגה, שרודר הביא את הגרסה הטובה שלו, הצ'ימורה הרבה יותר טוב ממה שנתתי לו קרדיט. זה לא יסתיים באליפות כי נדירות הקבוצות שלוקחות אליפות בלי שחקן התקפה מהלבל הראשון בליגה, וללייקרס אין כזה. אבל עונה מגניבה לאללה ואחד הstorylines הכי טובים של העונה.
 
נערך לאחרונה ב:

Krit123

Well-known member
סיכום המשחק וקצת הסדרה
1. ניצחון ענק של דנבר. באחד המשחקים הכי חלשים של יוקיץ' בפלייאוף, למעשה הכי חלש שלו בפער ב3 הרבעים הראשונים, דנבר הובילה wire to wire. במחצית הראשונה ג'מאל בלתי עציר, ברבע השלישי יוקיץ' יורד בבעיית עבירות וכל היתר מתעלים. KCP בפלייאוף פנטסטי מתחת לרדאר. MPJ היה נהדר בריבאונד, ידע לתת את האקסטרה פאס, משחק אול אראונד מפתיע לטובה. ברוס בראון סנסציוני מתחילת הפלייאוף והפעם ג'ף גרין סגר את המשחק במקום גורדון וקלע את אחת הזריקות הגדולות במשחק.
דיברנו בסיבוב הקודם על הרוטציה היחסית קצרה של מייק מאלון, כשדנבר הייתה בעמדה הכי קשה שלה עד כה בפלייאוף הנוכחי, במצב של 2-2 מול הסאנס. 5 ניצחונות רצופים לאחר מכן הדברים נראים אחרת. הרוטציה הזאת של core 7 ועם בראון הלבן אופציונלי בתור שמיני פשוט עובדת. מייק מאלון סומך עליהם והם מוכיחים לו בחזרה שיש על מי לסמוך. ניצחון של הצוות המסייע, במשחק שהכריע מעשית את הסדרה.
שתי דברים בקטנה
1. חלשים ביחס אליו. לדעתי הוא נקי ממשחקים חלשים בריצה הנוכחית.

2. לא ירדתי לסוף דעתך לגבי הרוטציה הקצרה. כמה קרדיט מגיע למאמן בנושא? בטח לא המון. קצת כמו שניתן קרדיט למאמנים על כך שמשחקים את הכוכבים יותר דקות בפלייאוף, זה הdefault. למעשה אני לא יודע איך פונקציונאלית ניתן לצמצם אותה יותר, בהנחה שאתה מעוניין בזמן מנוחה אחיד והמנעות מעבירות, במקום לטרטר את ההוא שהרגע ישב לנוח. רוטציה קצרה היא הפתרון שפונים אליו ברגע ששאר התכניות כשלו, לרוב החכמה היא להרחיב, לא לקצר, זה כל אחד יכל ברגע שלא הולך.
אם נזכה באליפות עם הרוטציה הזו, זה יהיה למרות ששניים מהשחקנים הקבועים בה גבוליים ותורמים רק בצד אחד של המגרש, ולא בגלל. מה שעובד זה השישייה הראשונה, מעבר לכך הרוטציה שבורה לגמרי. אם יקצר אותה שחקן נוסף ויעלה רק בראון, נאמר "וואלה מאלון יצא תותח, אמר חלאס עם השטויות, אני מעלה רק את השחקנים הטובים שלי"?
אני לא חושב שהוא משדר בהם אמון, כמו שהוא משדר אי אמון מוחלט בכל השאר. הסדרה הנוכחית היא לא סדרה של בראון הלבן למשל. אין גארד כוכב שצריך להאט (בוקר/אדוארדס), או שחקן שיותר נוח לו לשים עליו גוף (דוראנט/סלואו-מו). הוא מאבד ביטחון בהגנה ומתחיל לעשות טעויות (הוריד אותו מיד אחרי אחת) כי הקושי בהתקפה משפיע עליו. הזדמנות קלאסית לתת לאחד הפורוורדים את הדקות המעטות שלו ולראות אם הם מציעים משהו שונה, רק שהם כרגע מרגישים כמו חבורה של מצורעים שאין לדעת מה תקבל מהם, כי לא היה להם ראן בפלייאוף.
 

Rapgamer

Well-known member
1. כן, ברור שביחס אליו. לאורך 3 רבעים הדברים ממש לא עבדו לו, ברביעי תיקן אבל עדיין זה היה אחד המשחקים הפחות impactful שלו.

2. לא מגיע קרדיט עבור רוטציה קצרה, מגיע קרדיט עבור דקות ספסל טובות. דרווין האם שיתף הלילה 8 שחקנים, אבל אחד מהם (ואנדרבליט) לא היה מתאים. אז כן, גם לדעת לשתף את ה7 הנכונים ולחתוך את מי שצריך זו החלטה חשובה.
אני ממש לא מסכים איתך שהרוטציה שבורה לגמרי מחוץ לטופ 6. ברוס בראון מדהים בדקות שהוא חולק את המגרש עם ג'ף גרין ובראון הלבן. זה בעיקר בזכות עצמו שהוא תותח וזה גם בזכות מייק מאלון שמצא את התמהיל הנכון באיזה שחקנים להקיף את בראון כדי שיפיק את המקסימום.

ג'ף גרין רחוק מלהיות שחקן מבריק אבל עצם העובדה שאתם מנצחים בפלייאוף הזה את הדקות שלו על המגרש זה אומר שההרכבים שמאלון מעלה מהספסל עובדים ביחד. ברור שמגיע על זה קרדיט. לסטיב קר יש כלים מגוונים על הספסל אבל הוא לא הצליח למצוא את הנוסחה שתעבוד כשסטף יורד לנוח. אז הוא ניסה הרבה דברים שונים אבל כלום לא עבד והווריורס קיבלו בראש בכל פעם מחדש. אי אפשר לקחת את הדקות האלה כמובן מאליו.
 

Krit123

Well-known member
1. כן, ברור שביחס אליו. לאורך 3 רבעים הדברים ממש לא עבדו לו, ברביעי תיקן אבל עדיין זה היה אחד המשחקים הפחות impactful שלו.

2. לא מגיע קרדיט עבור רוטציה קצרה, מגיע קרדיט עבור דקות ספסל טובות. דרווין האם שיתף הלילה 8 שחקנים, אבל אחד מהם (ואנדרבליט) לא היה מתאים. אז כן, גם לדעת לשתף את ה7 הנכונים ולחתוך את מי שצריך זו החלטה חשובה.
אני ממש לא מסכים איתך שהרוטציה שבורה לגמרי מחוץ לטופ 6. ברוס בראון מדהים בדקות שהוא חולק את המגרש עם ג'ף גרין ובראון הלבן. זה בעיקר בזכות עצמו שהוא תותח וזה גם בזכות מייק מאלון שמצא את התמהיל הנכון באיזה שחקנים להקיף את בראון כדי שיפיק את המקסימום.

ג'ף גרין רחוק מלהיות שחקן מבריק אבל עצם העובדה שאתם מנצחים בפלייאוף הזה את הדקות שלו על המגרש זה אומר שההרכבים שמאלון מעלה מהספסל עובדים ביחד. ברור שמגיע על זה קרדיט. לסטיב קר יש כלים מגוונים על הספסל אבל הוא לא הצליח למצוא את הנוסחה שתעבוד כשסטף יורד לנוח. אז הוא ניסה הרבה דברים שונים אבל כלום לא עבד והווריורס קיבלו בראש בכל פעם מחדש. אי אפשר לקחת את הדקות האלה כמובן מאליו.
יש לי תשובה ארוכה לזה, מחר, או בפעם הבאה שג'ף יקלע שלשה :)
 
למעלה