מבחינתי המשחק נגמר בדאנק של מורי (20 הפרש). ואז התחלנו למסור לקבוצה השנייה... הם התחילו את הריצה לפני אבל לא השארנו לעצמנו סיכוי לשמור על יתרון ממשי. חוסר האונים במהלכה היה קיצוני, לא האמנתי שזה קורה. כאוהד מילאן בעבר, התחילו לעלות לי פלאשבקים.
ג'מאל חילץ אותנו בסיום ממפח נפש היסטרי שני ברציפות, עם עוד משחק גדול. במידה והיה משיג את הטריפ-דאבל (28-8-12, תכלס אותו דבר), הוא היה משקף את ההשפעה שלו בניגוד לאחד של לברון.
בכלל, רשימת 10-15 המשחקים הגדולים בקריירה שלו עד הפלייאוף הנוכחי הוחלפה לחלוטין, ממש clean sweep. אולי למעט אחד או שניים.
הוא הגיע לצבע וייצר בתדירות גבוהה מהפיקאנדרול, ממש ניהל את המשחק. עשינו את הריצה בדקות שלו עם היחידה השנייה, פרצה שחשבתי שעלינו לנצל לאחר גיים 2.
היכולת שלו לעשות את ה-gather באוויר, אין שני לה, לא ראיתי שחקן שעולה ורק אז מתחיל את התנועה של הזריקה, אני כבר לא בטוח שזה לא מתוכנן.
ג'וקר פתח ממש חזק and set the tone, למעשה היה מעולה 3 רבעים. בוא נתחיל לדבר על מה שקרה ברביעי ומדאיג אותי הלאה:
אזורית - חוסר היכולת שלנו להתמודד איתה היה מביך, למרות שמאלון שרף פסקי זמן במהלך הריצה ואני מתאר לעצמי שמנע ממנו להתייחס לכך בהרחבה, יש לי תחושה שההתנזרות שלו ממנה בצד השני של המגרש קשורה גם לתגובה העלובה שראינו בזמן אמת, והחשש שלי שגם הלאה.
מעבר לכך, הם ביצעו שתי התאמות מול הג'וקר:
1. כשדיוויס שומר עליו, הוא לוקח לו את הימין. ממש נותן לו את כתף שמאל, אבל יוקיץ' לא לוקח. עושה רושם שיש פתח לפייד קצר מקו הבסיס שביצע בהצלחה יתרה מול למרכוס אולדריג' בפלייאוף שעבר. הוא סחט עבירה בניסיון לקחת אחד, בנוסף קיימת אפשרות להטעיית קליעה ואז step-through. יש גם פתח ללכת למעין חדירה על קו הבסיס ולהשתמש בטבעת כמגן על מנת לסיים בצד השני, עושה רושם שג'וקר חושש מהאתלטיות של דיוויס. יש גם את האופציה של פשוט לעלות עם יד שמאל, אבל ג'וקר בדרך כלל הולך אליה מהבלוק השני/אמצע המגרש, אז אולי עדיף להתחיל משם. בקיצור, בעיה שאמנם יש לה פתרון, פשוט העניין נעשה יותר מורכב. הפתרון הכי ברור מאליו מוביל אותי לנקודה השנייה:
2. ללכת על המיד ריינג', שהלייקרס מונעים באמצעות חילוף אוטומטי של שחקן נמוך. בדמדומים של הרבע הרביעי ג'וקר קיבל את רונדו עליו ופשוט הכריח מסירות גרועות החוצה, לא ניסה לזרוק מעליו או לקחת אותו יותר פנימה למעין פלואוטר/running hook. הצפיפות הרתיעה ותקעה את ההתקפה.
אמרתי בסדרה מול הקליפרס שלגרנט יש מה לתת בהתקפה, פשוט קוואי שמר עליו רוב הזמן. התרומה הזו היא מעל ומעבר כמובן. משחק two-way לפנתיאון, תרגם עצירות לנקודות קלות בצד השני.
כמו שצל ענן ציין לא קיבלנו את דוז'ייר למרבה ההפתעה, אבל מונטה פאקינג מוריס עם 14 ביעילות והמון ביטחון. כשהספסל עלה התחלנו להגביר את הקצב, הפעם גם כשג'וקר עלה המשכנו בקצב מהיר יחסית. רים ראנר הוא מרכיב חיוני במשחק ריצה, אבל אפשר שהאחרים יצאו ואז יוקיץ' יהיה הטריילר עם איום הקליעה, אני לא מבין למה לזנוח את הסגנון שמזוהה עם דנבר.
פורטר ג'וניור עם עוד משחק טוב, אהבתי שהוא קלע את השלשה על לברון בין העיניים, היה מהלך בגיים 2 שהאחרון קלע עליו ופורטר J ניסה להחזיר בצד השני, גם את זה אהבתי. תן לו פירוויו למה הולך לקרות מעכשיו. לצד 6 ריבאונד היו לו שתי חטיפות, כולל אחת שלברון ניסה לעשות ספליט לחסימה. קרייג קיבל את רוב הדקות שציפיתי שפי ג'יי יקבל אבל החזיר ב-6 ריבאונד, כמו ששרקי הציין הפער היה מטורף בין שתי הקבוצות, אין לי הסבר לכך.
ניצחנו בקרב העונשין גם הפעם, אם אנחנו מקבלים שיפוט הוגן קשה לנצח אותנו.
רונדו שוב ניסה לעשות קצת יותר מידי (למרות שהנהיג ריצה כמעט לבד) והם פצחו בהופעת קליעה שהזכירה נשכחות מהבועה (6-26 מחוץ לקשת, 14-22 מהקו).
