לייד והעיר הקטנה...
אני זוכר איך חנן אח שלי אסף אותו מהרחוב הוא היה כזה חמוד וקטן שכל מי שראה אותו אמר שהוא ממש מקסים, אני כשה הייתי ילד קטן מאוד חיבבתי חיות (במיוחד כלבים) כמו כל בן ישראלי ממוצע אני רציתי חיית מחמד שיהיה לנו בבית, אז כל הזמן הייתי הולך לדירה של אח שלי לשחק אם הכלב, בהתחלה זה היה כלבה קראו לה ליידי, ואחריי שבועיים שלוש שהיא הייתה אצל חנן הרעילו אותה והיא מתה, אז חנן הביא את האח שלה חנן קרא לו "לידל" ואנכנו אהבנו את "לידל" ככה עברו להם חודש ימים עד שחנן חזר הביתה והביא איתו את הכלב הנחמד, אבל אבא שלי לא אהב חיות כי זה היה אסור בדת ואני תמיד אמרתי "כוס אמק הדת הזאת אני רוצה כלב" בסופו של דבר יום אחד לידל רדף אחריי אבא שלי ברחוב וקפץ עליו כל הזמן. ויום אחד באתי ראיתי את "לידל" המתוק אצלי בחדר יושב על המיטה וכמה שאני שמחתי אתם לא יודעים מאותו יום אני הפכתי להיות ילד יותר שמח. ואז חלפו להם שש וחצי שנים אם אותו הכלב, ומי לידל... זה הפך ללייד... והיום ליי מת ליד הכביש הגדול שבונים לנו ליד הרחוב שכל הזמן לייד היה משחק... lide-1997 -2003 יהיא זיכרו ברוך.
אני זוכר איך חנן אח שלי אסף אותו מהרחוב הוא היה כזה חמוד וקטן שכל מי שראה אותו אמר שהוא ממש מקסים, אני כשה הייתי ילד קטן מאוד חיבבתי חיות (במיוחד כלבים) כמו כל בן ישראלי ממוצע אני רציתי חיית מחמד שיהיה לנו בבית, אז כל הזמן הייתי הולך לדירה של אח שלי לשחק אם הכלב, בהתחלה זה היה כלבה קראו לה ליידי, ואחריי שבועיים שלוש שהיא הייתה אצל חנן הרעילו אותה והיא מתה, אז חנן הביא את האח שלה חנן קרא לו "לידל" ואנכנו אהבנו את "לידל" ככה עברו להם חודש ימים עד שחנן חזר הביתה והביא איתו את הכלב הנחמד, אבל אבא שלי לא אהב חיות כי זה היה אסור בדת ואני תמיד אמרתי "כוס אמק הדת הזאת אני רוצה כלב" בסופו של דבר יום אחד לידל רדף אחריי אבא שלי ברחוב וקפץ עליו כל הזמן. ויום אחד באתי ראיתי את "לידל" המתוק אצלי בחדר יושב על המיטה וכמה שאני שמחתי אתם לא יודעים מאותו יום אני הפכתי להיות ילד יותר שמח. ואז חלפו להם שש וחצי שנים אם אותו הכלב, ומי לידל... זה הפך ללייד... והיום ליי מת ליד הכביש הגדול שבונים לנו ליד הרחוב שכל הזמן לייד היה משחק... lide-1997 -2003 יהיא זיכרו ברוך.