ליטופים
הכל מתחיל מהטוסיק. שתי גבעות, בדיוק בגודל של כף ידי, שאני התאהבתי בהן ממבט ראשון. כל אחת זוכה לליטוף עם כל כף היד. עור לבן. רך כשל תינוק. היד שלי כאילו נספגת בתוכו. טועמת את המתיקות שלו. וממשיכים. כף היד עולה לאט לעצם הזנב. כרית האצבע מובילה את כל היד אחריה. רגע. עוצרים בנקודה הזו. בה אני מרגישה את הגוף שלך. אני מניחה את כל כף היד לאורך עמוד השדרה שלך. האצבעות פונות בערגה לטוסיק, שהן רק עזבו, ואני מרגישה את פעימות גופך. מצמידה את היד להרגיש אותך, למשך מספר שניות, והמסע נמשך. את שוכבת על הצד. בלי חולצה. עם הגב מופנה אלי. היד ממשיכה מעלה לאורך גופך. מלטפת עם קצות אצבעותיי. הן עולות קצת באגן ויורדות לשקע האהוב. שקע המפריד בין אגן לצלעות. אז לפעמים אני עוברת את השקע הזה כשכל כף היד נוגעת בעור. לפעמים רק הכריות של האצבעות. היד יורדת במורד השקע, ומיד עולות חזרה. אני כל כך אוהבת את השקע הזה, שלרוב אני שבה על עקבותיי, יורדת ועולה שוב... חזרה קצת לטוסיק... ושוב השקע האהוב. הפעם אני עוצרת בין הירידה לעליה, מניחה את מלוא כף ידי בנקודה האהובה. מתאים בדיוק. כאילו השקע הזה נוצר במיוחד לכף ידי הקטנה. נושמת אותך לרגע, וממשיכה לבלוע את גבך. אני עולה לאט. נוגעת לא נוגעת בכל צלע. מתעכבת במיוחד על השקע שנוצר בין כל שתיים. שואפת אויר אל מלוא ריאותיי, ונושפת. מרגישה אותך. רואה את האור והצל רוצים, גם הם, לשהות על עורך. אני מסתכלת על כף ידי ומרגישה איך היא אוספת את עורך לתוכה. מכאן ישנן שתי דרכים להמשיך. בדרך אחת אמשיך לעלות אל השקע שנמצא בשכם שלך. ממש מתחת לקעקוע של השחף. ממש מעל לנקודת חן שיש לך. עושה סיבוב קצר וממשיכה אל הכתף. שם אני משתפת את כל כף היד ועוטפת את הכתף שלך. ממשיכה באיטיות ללטף גם את הזרוע. בדרך השנייה אמשיך בין השכם לעמוד השדרה. ארגיש את השכם, את השריר שתמיד נתפס. אקיף את כולה ואחזור אל נקודת ההתחלה. לעיתים גם אמשיך ואעלה אל העורף. אכניס את ידי מתחת לשערות ראשך וארגיש את חלומותייך. אז אצבעותיי יתהפכו וארד מטה, עד לעצם הזנב. שם שוב אעצור וארגיש אותך. אצמיד את כף ידי לעורך וארגיש את פעימות לבך. אתן לך את פעימות ליבי שלי. ארגיש איך הן, הפעימות שלך ושלי, לאט מתחילות לפעום בקצב אחיד. בקצב שלנו. פעימות ליבנו פועמות בקצב שונה אחת מהשנייה. אני אוהבת שהן כך. פועמות בנפרד אבל רוצות לצעוד יחד. אבל אני גם אוהבת את אותם הרגעים בהם הן משנות את הקצב ויוצרות קצב אחר, משותף, לי ולך. הקצב שלנו. והיד שוב עולה לאורך גבך. נעצרת לנשום איתך בשקע המחבר בין אגן לצלעות. שוב סיבוב מסביב לשכם. לעיתים הליטוף עדין. רק כריות האצבעות, נוגעות לא נוגעות בעורך. לפעמים כל היד מלטפת, רוקמת לך חלומות ושולחת אותן לתוכך. אני עוצמת את עיניי. כף ידי צמודה לעמוד שדרה, ממש איפה שהלב. אני נושמת ומרגישה את פעימות ליבי, פעימות שנכנסות לתוך גופך. אני מתחילה ללחוש לך מילות אהבה, לנשום ולתת לך רוגע, מנוחה. לאחל לך טוב. ואז אני פשוט מרגישה את הלב שלי עם הלב שלך. לא אומרת מילה. רק מרגישה אותנו. אני אוהבת שתמיד היינו מעבר למילים. גם אם לא יכולנו לדבר, אנחנו תמיד הרגשנו. ממשיכה ללטף את גופך. לנשום אותו. להריח. להרגיש. לאחר שאני לוחשת לך שאני אוהבת אותך, כדי שייכנס לך לחלום, אני נותנת נשיקה קטנה על השקע של השכם ועוצרת. מורידה לאט לאט את ידי מגבך, ורק מסתכלת עליך ישנה. מכניסה לתוכי את הגוף היפה הזה, את הנפש הכל כך אהובה, ששוכבת מולי. לפעמים, שזה לרוב, אני חוזרת ללטף אותך. פשוט כל כך קשה לי להפסיק. לפעמים אני פשוט שוכבת ומסתכלת עליך ישנה. כל כך שלווה. לוחשת לך שוב את אהבתי, מבט אחרון, ואני נפרדת. רק עד שנתעורר יחד מחובקות. מחייכת לעצמי. איזה חיים יפים יש לי.
והמחושים שלי במקום