ליזום גירושים

[חיפוש ית]

ליזום גירושים

ככה חושבת לעצמי. אם לא היה ברור שכשניפרדים הילדים היו עוברים אלינו. האם גם אז היינו יוזמות את הגירושים?

 

[lilu האחת]

ממש לא בטוחה../images/Emo70.gif

כי הרי לא עולה במחשבתי יום אחד ללא הילד, ואני לא מדברת על נופשים וחופשות, מדברת על חיים יומיומיים ללא הילד. הייתי מוכנה לספוג הרבה מעבר על מנת לחיות לצידו של הפשוש שלי, כמעט בכל מחיר. זה החלק הבלתי נפרד של אם מבנה, זה החלק הקטנטן שיצא מתוך רחמה. נח בתוך אימך היא תתן לך תמיד הכל כשיבוא יומך יש לך תמיד לאן ליפול

 

[a n a t i 3 2]

שאלה טובה../images/Emo70.gif

לדעתי כך היה צריך להיות

חוקי הגרושין במדינת ישראל מפלים לרעה את האבות, אני בטוחה שאם הייתי גבר הייתי נלחמת כדי לשנותם. אני יודעת ומכירה המון אבות שהיו מגדלים את ילדיהם יותר טוב ובנות זוגם לשעבר, ולשאלתך.. לא חושבת שאדם מתגרש כי בא לו, בדרך כלל מתגרשים כי זה המוצא האחרון. אצלי יוזמת הגרושין היתה משותפת, בכל מקרה צעד זה היה הכרחי.. גם במחיר שהאב יגדל את הילדים, המריבות הקשות שחסכנו מהם לראות שוות כל מחיר

 

[romantic38]

../images/Emo45.gif ANATI את צודקת..

אני חושב שחבל שלא בודקים ובאופן אטומטי נותנים את הילדים למשמורת של האישה. לדעתי זה טעות גדולה.. אולי היה כדאי לראות מי זה שראוי יותר לגדל את הילדים, ויודעים שזה לא כך.. האם מוכר לכם היחס לגבר מעובדת סוציאלית? הייתי שמח אם היו בודקים כל מקרה לגופו של העניין. אבל זה רק חלום עבור גבר במדינת ישראל. אין יחס שווה לגבר ולאישה!! אני חושב שאם היו בודקים ברצינות את היכולת.. היו להרבה הפתעות לנשים לא מעטות.

 

[avihuav]

לא בדיוק ענת אבל יש מן הנכון

ממה שכתבת החוק אומר שיש לשאול את הילד ואו איש מיקצוע מה המקום הנכון שבו הילד יהיה בדרך כלל נוטים השופטים להעביר את זכויות האפוטרופוס על הילדים לאמה עד גיל 12 בצורה אוטומטית למעט שני אופציות למיטב ידיעתי האחד במידה והוכחת שהאישה מסוממת או זונה וזכויות הילד יפגעו השני והיום האופציה יותר ויותר הולכת ותופסת מקום וזה ''חזקה משותפת'' הווה אומר חצי זמן אצלו וחצי זמן אצלה עד גיל שבו יחליטו הילדים איפה הם רוצים להיות או לחילופין להמשיך באותה מתקונת עד הבגרות , כמובן גם שהאפוטרופוס על הילדים נשארת או משותפת או בהסכמה או החלטה של השופט מי יהיה למרות החזקה המשותפת

 

[ת י א ה]

שאלה מאוד חכמה חיפושית !

ואני חושבת, שאם לא הייתי בטוחה שהילדים היו נשארים איתי, לא הייתי יוזמת גירושים. וואלה, ואז מה היה קורה ? הייתי ממשיכה לסבול ? כפי הנראה כן. ממש שאלה קשה. לא יודעת. טוב שאני לא צריכה להתמודד עם כאלו דילמות עכשיו.

 

[gn64]

אני מאמין שהרוב לא היו יוזמות

כמו כן יש סיכוי גדול מאד שברגע שישנו את חוסר השיוויון בחוק מהבחינה הזו אחוז הגירושים יקטן גם בגלל הסיבה הזו

 

[Kesem_]

וזה לא בהכרח דבר טוב

אולי אפילו ההפך

הילדים לא צריכים להיות סיבה ל"לא להתגרש" אלא בדיוק להיפך... כשהמצב בין בני הזוג לא טוב, לדעתי עדיף להתגרש, כי זה משפיע על הילדים (ואני אומרת את זה בתור אחת שגדלה בבית כזה)

 

[gn64]

הצעד האחרון צריך בקומנדקר../images/Emo73.gif

על פניו הקלות הבילתי נסבלת של הכניסה לתהליך הגירושים עלולה להשתנות במקרים של קלי הדעת או במקרה הנדון של קלות הדעת. כל מי שעבר מסע אחד או שניים בחיים למד לא לנסות לראות איך גומרים את המסע אלא מצמצמים את המאמץ לסיום הצעד הבא ורק שמגיעים לקומנדקר מותר לעצור. אני מניח שיש לא מעט מקרים שיכלו להיות שונים אם נשים שהחליטו לפרק היו יודעות שהמחיר להחלטה יהיה הימור של 50% איבוד המשמורת. נכון שזו לא צריכה להיות סיבה "לא להתגרש" אבל אם היו נאלצות להישאר בגלל החשש הזה אולי היו מוצאות פיתרון אחר אולי

 

[ת י א ה]

ואז......

יהיו גם הרבה יותר זוגות אומללים בעולם....

 

[Kesem_]

וגם.....

יהיו גם הרבה יותר ילדים אומללים בעולם

 

[תמיד שניה]

בהחלט

הכל למענה כמה שזה נשמע מצחיק,גם הגירושין היו למענה.בבית כמו שהיה לי לא כדאי לגדול עדיף ילדה של פעם בשבועיים מילדה שסובלת יום יום.

 

[Kesem_]

../images/Emo45.gif

 

[blonda3]

תראי../images/Emo22.gif

השאלה שלך מתבקשת כהמשך לדילמה שהעלה כאן האב SHELL.... לא תמיד אנחנו הנשים אלו שיוזמות את הגירושין אבל... ואני לא פעם חשבתי על השאלה הזאת,במיוחד כשהייתי קוראת כאן שאלות של נשים שתארו את מצבן ושרק מתוך שעמום....החליטו שהן רוצות להתגרש ואז באמת חשבתי לעצמי מעניין, אם היו אומרים להן שהן יכולות ללכת, אבל שהילדים והאבא נשארים בבית... מה אז הן היו חושבות ועושות...... ואשר לי הסיבות שלי לגירושין לא היו קשורות לילדים דוקא בגללם לא רציתי להתגרש אבל אצלינו לצערי המצב שנוצר היה מצב בלתי נסבל.... שחייב פרידה!!!!

 

[r e d head]

חשבתי על זה...

בעקבות השרשור של גוני. לא היתי מתגרשת אם ביתי לא היתה נשארת איתי, חד משמעית! היא חלק ממני, זה כמו קריעה. סביר להניח שהינו ממשיכים לחיות כמו שותפים לדירה והיתי לוקחת מאהב. ככה סבא וסבתא שלי חיו פעם, ואמא שלי סבלה הרבה. אבל זאת תשובה היפוטתית, ממש כמו שאלה היפותטית. כי הוא לא היה מקבל את הילדה, כי אם הוא היה מסוגל לגדל את עצמו אפילו כמו שצריך לא היתי מתגרשת ממנו.

 

[goni11]

../images/Emo45.gif

 

[dganit33]

במקרה שלי...

כן! היתי עדיין יוזמת את הגרושין!! זה היה..מלחמת קיום שלי

 

[יערית]

אני חושבת...

שאלו היו הדברים שאליהם התכוון גוני בשירשורו ביומיים האחרונים{המסקנה שלי לפחות} אז כשנשאלתי ע"י באופן אישי "לו היית יודעת שהגרושים היו גובים ממך את ילדייך ,האם היית מוכנה להתגרש בכל זאת?" ואמרתי שלא! אני שלא אהבתי את בעלי,אני שחלמתי כבר על הרגע שהפרסה של הנישואים האלו תסתיים..מודה שהייתי מושכת את זה עוד ועוד, כי לא הייתי מסוגלת לחשוב שאוכל לחיות בלי הלב שלי שהם ילדיי

.

 

[goni11]

../images/Emo45.gif

 

[בדרך אל החופש]

לא הייתי יוזמת. !