ליורם היקר
אני רואה שאין דרך לקבל עזרה מאנשי מקצוע בגלל העבר הפסיכיאטרי שלי, הם עסוקים באבחונים מתישים ומייגעים ושאין לי את הכח והיכולת כבר לשתף פעולה ולכן גם לא מקבלת עזרה.
פניתי לעמותה כדי לקבל עזרה וכל הזמן עשו לי בדיקות שפיות בצורה בזויה ולכן נראה שזה הולך להיות כמו כולם.
מצער שמשרד הבריאות, הצוות בבריאותה נפש וכל מי שאני פונה לעזרה, פועלים באותה שיטה - בסטיגמה שאדם חלה ולא יכול להחלים וצריך כל הזמן בדיקות ואילו אני חושבת אחרת, זוהי היתה תקופה שיכולה להיות והבראתי ורק השיטות המופרכות והאמרות השקריות הן מה שגורמות לי לחולי.
לכן, אני חושבת שאין אני צריכה לפנות לעזרה כי למעשה רק יסבול ולא אקבל ממנה ישועה.
השאלה שנשאלת היא: אני רגילה לתלות בתמיכה נפשית כי חסר לי חום ואהבה עוד מהילדות, נכון שאני מצליחה לאהוב את עצמי אך ישנו חסך מאוד עמוק ולכן תמיד אני חושבת שאוכל לקבל אותם מאנשי מקצוע ובסופו של דבר, זה רק אשליה כי כל אחד חי את חייו ויכול לספק את מה שהוא יכול לתת ולא מעבר.
מפאת זאת אימצתי גישה להתרכז ביכולת שלי לאהוב את עצמי על ידי הגשמת שאיפותיי שיסבו לי אושר, סיפוק ואתגר.
חוששת מאוד מזוגיות בגלל הטרדה מינית שקרתה בעבר ולכן קשה לי נמנעת ממערכות זוגית וגם באה מבית מאוד שמרני ובנוסף גם קשה לי לקבל את הצורה החיצונית שלי.
מאידך, מאמינה שאם הגשמתי מטרה אחת וחשבתי שלא אצליח ובזכות הכריזמה והנחישות, הצלחתי למצוא עבודה לבד ולהיות מצטיינת וכולם פשוט מרוצים ממני ולכן לכל מטרה יש את הבשלות שלה ואם ארגיש שמגיע המועד למטרת זוגיות, פשוט אפעל גם לשפר את עצמי חיצונית ולהגיד לעצמי שאם יהיו קשיים אתגבר כמו המטרה הראשונה שעברתי 9 מדורי גהנום ובסוף הצלחתי.
אך המח כבר התרגיל לשינוי ולכן השינוי של מטרה הבאה יכול להיות בר השגה מהיר יותר.
חוששת משאלות על האינטמיות ואיך אסתדר, אך מאמינה שאוכל גם להתגבר בדרך זו.
גם בתחום החברתי, כך שיהיה לי טוב בהמשך וגם אם הכל עכשיו זמנית סוער, קר וקשה, הכל התהפך לטובה בהמשך.
האם אוכל בלי איש מקצוע? כי בתכלס גם שהייתי מטופלת, פעלתי יחסית לבד, הם אומנם ניסו לשלוח אותי למרכזות שיקום וכאשר לא תפקדו ולכן אני זו ששיקמתי את עצמי.
הייתי רוצה לדעת אם אוכל להיות בלי העטיפה והתמיכה של איש מקצוע וצוות, כי גם אין לי כבר אמון בהם ולא משנה שהדברים קרו בגלל רפורמה מעפנה, אך שורה תחתונה זה קרה ועם זה אני צריכה להתמודד.
האם אתה חושב שאוכל לנתב את חיי באמונה ובאופטימיות וגם אם יהיו פה ושם מלחמות בין המחשבות השומרות לבין הסוהרות, אנצח אותן באמונה שאם הצלחתי בעבר, אזי הכל בר שינוי.
מהי דעתך? רוצה חיזוק?
תודה על כל העידוד והתמיכה שאתה עוזר לי, אתה ראויה לשבח.
אני רואה שאין דרך לקבל עזרה מאנשי מקצוע בגלל העבר הפסיכיאטרי שלי, הם עסוקים באבחונים מתישים ומייגעים ושאין לי את הכח והיכולת כבר לשתף פעולה ולכן גם לא מקבלת עזרה.
פניתי לעמותה כדי לקבל עזרה וכל הזמן עשו לי בדיקות שפיות בצורה בזויה ולכן נראה שזה הולך להיות כמו כולם.
מצער שמשרד הבריאות, הצוות בבריאותה נפש וכל מי שאני פונה לעזרה, פועלים באותה שיטה - בסטיגמה שאדם חלה ולא יכול להחלים וצריך כל הזמן בדיקות ואילו אני חושבת אחרת, זוהי היתה תקופה שיכולה להיות והבראתי ורק השיטות המופרכות והאמרות השקריות הן מה שגורמות לי לחולי.
לכן, אני חושבת שאין אני צריכה לפנות לעזרה כי למעשה רק יסבול ולא אקבל ממנה ישועה.
השאלה שנשאלת היא: אני רגילה לתלות בתמיכה נפשית כי חסר לי חום ואהבה עוד מהילדות, נכון שאני מצליחה לאהוב את עצמי אך ישנו חסך מאוד עמוק ולכן תמיד אני חושבת שאוכל לקבל אותם מאנשי מקצוע ובסופו של דבר, זה רק אשליה כי כל אחד חי את חייו ויכול לספק את מה שהוא יכול לתת ולא מעבר.
מפאת זאת אימצתי גישה להתרכז ביכולת שלי לאהוב את עצמי על ידי הגשמת שאיפותיי שיסבו לי אושר, סיפוק ואתגר.
חוששת מאוד מזוגיות בגלל הטרדה מינית שקרתה בעבר ולכן קשה לי נמנעת ממערכות זוגית וגם באה מבית מאוד שמרני ובנוסף גם קשה לי לקבל את הצורה החיצונית שלי.
מאידך, מאמינה שאם הגשמתי מטרה אחת וחשבתי שלא אצליח ובזכות הכריזמה והנחישות, הצלחתי למצוא עבודה לבד ולהיות מצטיינת וכולם פשוט מרוצים ממני ולכן לכל מטרה יש את הבשלות שלה ואם ארגיש שמגיע המועד למטרת זוגיות, פשוט אפעל גם לשפר את עצמי חיצונית ולהגיד לעצמי שאם יהיו קשיים אתגבר כמו המטרה הראשונה שעברתי 9 מדורי גהנום ובסוף הצלחתי.
אך המח כבר התרגיל לשינוי ולכן השינוי של מטרה הבאה יכול להיות בר השגה מהיר יותר.
חוששת משאלות על האינטמיות ואיך אסתדר, אך מאמינה שאוכל גם להתגבר בדרך זו.
גם בתחום החברתי, כך שיהיה לי טוב בהמשך וגם אם הכל עכשיו זמנית סוער, קר וקשה, הכל התהפך לטובה בהמשך.
האם אוכל בלי איש מקצוע? כי בתכלס גם שהייתי מטופלת, פעלתי יחסית לבד, הם אומנם ניסו לשלוח אותי למרכזות שיקום וכאשר לא תפקדו ולכן אני זו ששיקמתי את עצמי.
הייתי רוצה לדעת אם אוכל להיות בלי העטיפה והתמיכה של איש מקצוע וצוות, כי גם אין לי כבר אמון בהם ולא משנה שהדברים קרו בגלל רפורמה מעפנה, אך שורה תחתונה זה קרה ועם זה אני צריכה להתמודד.
האם אתה חושב שאוכל לנתב את חיי באמונה ובאופטימיות וגם אם יהיו פה ושם מלחמות בין המחשבות השומרות לבין הסוהרות, אנצח אותן באמונה שאם הצלחתי בעבר, אזי הכל בר שינוי.
מהי דעתך? רוצה חיזוק?
תודה על כל העידוד והתמיכה שאתה עוזר לי, אתה ראויה לשבח.
