שלטון החוק
*מדוע שלטון החוק במובן הפורמלי אינו תנאי מספיק לקיומו של שלטון החוק ראוי במדינה דמוקרטית? - שלטון החוק בהיבט המהותי בודק את תוכן החוק, האם הוא צודק, האם דרך אכיפתו צודקת והאם אינו סותר עקרונות דמוקרטיים אחרים. אמרו בנוגע לכל העקרונות הדמוקרטיים שלמדנו שאף אחד מהם אינו תנאי מספיק, אלא הוא רק תנאי הכרחי לקיום המשטר הדמוקרטי. בנוגע לשלטון החוק - לדוגמא באירן ישנו שלטון חוק פורמלי: כולם כפופים בפני החוק, כולל ראשי השלטון - החוק הוא החוק הדתי המוסלמי: החוק הדתי מפלה נשים, מפלה מיעוטים. הוא פוגע בהרבה זכויות אדם ואזרח וכו' ולכן למרות קיום ההיבט הפורמלי של שלטון החוק אין המשטר דמוקרטי, כי החוק בהיבט המהותי לא מתקיים. (דרך אגב הדבר נכון גם להפרדת הרשויות שם - יש הפרדה פורמלית, אך לא מהותית - ההפרדה לא מבטאת פלורליזם מוסדי). *הצג שלושה תנאים שצריכים להתקיים בכדי שמשאל עם יהיה דמוקרטי וגם יעיל? - קודם כל משאל עם חייב לקיים את 4 מתוך 5 התנאים של בחירות דמוקרטיות מלבד התנאי של תקופתיות. - ניסוח השאלות צריך להיות מוסכם. - יש צורך לקבוע מראש את סוג המשאל: מייעץ או מחייב. *הסבר כיצד מהווה "משאל עם" ביטוי ישיר לעיקרון "שלטון העם"? ניסוח: כיצד מהווה "משאל עם" ביטוי לדמוקרטיה ישירה. בניגוד לדמוקרטיה ייצוגית/עקיפה שבה העם בוחר נציגים והם מקבלים מעברו את ההחלטות. במשאל עם מחייב העם מקבל את ההחלטה באופן ישיר (לעיתים אפילו בניגוד לדעת נבחרי העם, וזאת אחת הביקורת נגד משאל עם), כפי שמתחייב מדמוקרטיה ישירה: העם ישירות מחליט ולא באמצעות נציגים. *בהליך החקיקה בישראל בא לידי ביטוי המובן הפורמלי של שלטון החוק הסבר קביעה זו באמצעות שתי דוגמאות. קודם כל זאת שאלה שלא במסגרת החומר למתכנות - שייך למשטר בישראל, אך בגלל שהיא קשורה להיבט פורמלי של שלטון החוק אני בכל זאת רואה חשיבות לענות: שלטון החוק בהיבט הפורמלי מתייחס גם לדרך קבלת החוק: האם החוק התקבל ע"י ההליך הקבוע בחוק. תהליך החקיקה מחייב שהחוק יעבור 3 קריאות במידה וחוק לא עבר 3 קריאות בכנסת הוא לא יהפוך להיות חוק. במהלך תהליך החקיקה לכל חברי הכנסת בצורה שווה יש זכות להצביע - כל קול שווה, בנוגע לגורל החוק. תהליך החקיקה הוא פומבי וגלוי - ניתן להביע דעה בעת תהליך החקיקה הארוך, ניתן לנסות להשפיע. החוק נכנס לתוקף לאחר סיום תהליך החקיקה רק לאחר שפורסם - אין להעניש אדם כאשר לא קיים חוק, אך ברגע שהוא פורסם, גם אי ידיעת החוק לא פוטרת מאחריות. *הסבר מהו עיקרון שלטון החוק במובן המהותי . הבא שתי דוגמאות מהחקיקה בישראל המבטאות עיקרון זה במובנו המהותי ? שלטון החוק במובנו המהותי - ראה:
http://www.mkm-haifa.co.il/schools/ironig\bg\lawgov1.htm דוגמאות: 1. חוק חופש העיסוק - חוק המעגן בחוק יסוד זכות אדם ואזרח של חופש עיסוק באופן שווה לכל. החוק אוסר על פגיעה בזכות זו ע"י חוק אחר, אלא לתכלית ראויה במידה הדרושה. 2. על פי חוק במדינת ישראל נשיא המדינה יכול להעניק חנינה לכל אדם שהורשה ושראה לנכון להקל בעונשו - יש בחנינה התייחסות לא להיבט הפורמלי, אלא למידת הרחמים והחסד.
