ליום ירושלים

[רקדנית הרוח...]

ליום ירושלים

הצנחנים בוכים/ חיים חפר הכותל הזה שמע הרבה תפילות הכותל הזה ראה הרבה חומות נופלות הכותל הזה חש ידי נשים מקוננות ופתקאות הנחבאות בין אבניו. הכותל הזה ראה את ר` יהודה הלוי נרמס לפניו הכותל הזה ראה קיסרים קמים ונמחים. אך.. הכותל הזה לא ראה עוד צנחנים בוכים.. הכותל הזה ראה אותם עייפים וסחוטים, הכותל הזה ראה אותם פצועים ושרוטים רצים אליו בהלמות לב ובשתיקה ומזנקים כמטורפים בסמטאות העיר העתיקה והם שטופי אבק וצרובי-שפתיים והם לוחשים: ``אם אשכחך..אם אשכחך ירושליים..`` והם קלים כנשר ועזים כלביא והטנקים שלהם, מרכבת האש של אליהו הנביא והם עוברים כרעם והם עוברים בזעם והם זוכרים את כל השנים הנוראות שבהן לא היה לנו אפילו כותל כדי לשפוך לפניו דמעות. והנה הם עומדים כאן לפניו ונושמים עמוק והנה הם כאן, מביטים עליו בכאב מתוק והדמעות יורדות והם מביטים זה בזה ובוכים.. איך זה קורה שצנחנים בוכים???? איך זה קורה שהם נוגעים בקיר נרגשים???? איך זה קורה שמן הבכי הם מתחילים לשיר???? אולי זה מפני שבחורים בני יט` שנה שנולדו עם קום המדינה.. נושאים על גבם אלפיים שנה!!!!!

 

[אמיר.]

עדכון לירושלים של זהב.

.... ברחנו מבורות המים בשוק היתה פצצה שוטר חוסם את הר הבית בעיר העתיקה ובמערות אשר בסלע הקימו שתי עמדות מטען בדרך ים המלח צולפים על כביש המנהרות (כולם ביחד) ירושלים של זהב...

 

[נקיטה...]

ציני... אבל נכון... חבל