לידת ילד שני.

eytank

New member
לידת ילד שני.

בתנו בת שנתיים, ומאוד מפותחת רגשית. אנו מצפים להולדת ילד שני בימים אלו. סיפרנו לבתנו על התינוק שבבטן של אמא אשר אמור להצטרף למשפחתנו. אנו מתלבטים מה לומר לילדה כאשר אשתי תשהה בבית החולים ללידה. (הילדה לא ישנה אפילו לילה אחד ללא אמה במהלך השנתיים).
 

לאה_מ

New member
את יכולה לפרט לטובת אלה שכרגע

אין להם אינטרס כלכלי לרכוש את הספר?
 
ספר מדהים של תומס סוונסון

(בבטן של אמא - התבלבלתי בשם) שהעביר אותנו את ההריון עם רעות כשעומר מתגלגל מצחוק פעמונים תמידי בזכות התאורים הציוריים שבו. למשל, איך אמא כשיוצאים לחופש שוכבת על החוף גדולה כמו הר עם משקפי שמש וכשמרימים את הבטן שלה יש את התינוק שוכב גם ומשתזף עם משקפי שמש. העברתי את הספר לאחרונה לחברה בהריון וגם שם זה קוצר הצלחה. הספר עובר את כל השלבים עם אמא וההריון, כולל בית החולים. אצלינו הפרופסור הקטן התעקש גם על סרט וראה אלף פעם בערך את "ילד בא מאהבה" של סמדר שיר. עוד משהו - בערוץ 8 יש את "סיפורי לידה". אני נרתעת מהסדרה - עומר מת עליה. אולי יש עוד ילדים כאן שיאהבו את זה. אספתי כאן עוד כמה. באתר של מיתוס בקטגוריה של 3-5 יש לפחות 6-7 ספרים טובים ורלוונטיים. אבל מה - הספר הזה היה ה-להיט אצלינו.
 

אפרתש

New member
אני לא אהבתי את הספר הזה

יש בו עירוב שלא נראה לי של דברים "לא נכונים" ודברים "יותר מדי נכונים". אני ממש לא מבינה מה נחוץ לספר לילדים שלאמא יש צרבת. אם אפשר להדביק חלק מהדפים ולעבור רק על חלק מהם, אז אהבתי את הקטע שהתינוק בועט באמא, והתמונה שיש ילד שישן על אמא וילד שישן בתוך אמא. לגבי הכנה - הבת שלנו הלכה לישון אצל השכנים כשאנחנו נסענו לבית החולים. זה משהו שהיא חיכתה לו הרבה זמן, דיברנו על איזה כיף יהיה כשהיא תישן אצל החברה שלה, וכ"ו. גם דיברנו הרבה על זה שלמחרת בבוקר היא תבוא לבקר אותי בבית החולים, וכ"ו. גם קנינו ביחד מתנה לתינוקת, והיא הביאה את המתנה לבית החולים.
 
אני ילדתי לפני שבועיים...

גם בתי בת שנתיים (וחודש). אנחנו דאגנו שתהיה בבית חברה טובה שיובל מאוד אוהבת, והיה לנו גם "אימון" - שבוע וחצי לפני הלידה עברתי היפוך שהצריך יציאה מוקדמת מהבית ואז היא התעוררה כשכבר לא היינו (היתה החברה). ערב קודם (אבל לא יותר מזה כי אז זה הופךללא רלוונטי) סיפרתי ליובל שלמחרת בבוקר XXX תקום איתה ותשחק איתה ותכין לה תה וכו' וכו'... ויובל שמחה מאוד! ובאמת לא נרשמו בעיות. לא עשינו מזה עניין בכלל וכך גם לא נגרם שום עניין. עבר חלק. מקווה שגם אצלכם!
 

dorit0

New member
תדברו איתה

תספרו לה כל יום קצת מה הולך לקרות, עם מי היא תשאר. תענו לה על שאלות. היינו באותה סיטואציה, וגילינו בשמחה שאפשר לחיות בלעדנו יומיים, ואפילו זה ממש כיף (עם סבתא) יחד עם זאת לא אשכח את הסטירה שחטפתי מהקטנטונת כשחזרתי מבית חולים. והאמת, אז נרגעתי (עד אז לא הבנתי מה זה הכל מתקבל כל כך יפה). אגב סטירות למיניהן בהקשר זה, גם את אלו יש לקבל בהבנה, הכלה ואהבה. שיהיה במזל טוב.
 
למה לא לומר בדיוק את האמת?

אני הייתי בשמירת הריון בהריון השני, ואז הייתי מאושפזת כמה ימים בבית החולים, בבית ושוב שם לשבועיים (צהבת חריפה). הדבר היחידי שאמרתי לתמוז, שהייתה אז בת שנתיים וחודשיים, היה שאני הולכת לרופאים בבית החולים שישגיחו עליי בזמן שהתינוקות יוצאים ושיטפלו בהם בהתחלה. אחר כך הם יגדלו עוד קצת, ואני אבוא איתם הביתה ונוכל לטפל בהם ביחד. בזמן הזה שאני בבית החולים אבא יבוא איתי בהתחלה לעזור לי, והיא תלך לסבתא שלה (חמותי). עשינו "בדיקת כלים" בערך חודש לפני הלידה, והיא עברה מצוין אצל הילדה, יותר בקושי אצלי (הגעגועים). בבוא הרגע היא היתה בגן, ואחר כך סבתא לקחה אותה והביאה אותה ישר לחדר לידה, שם נתנו לה להיות חלק מהכל. בזמן שהיינו בבית החולים היא ביקרה אותי בערך יום כן ויום לא, כי זה היה לנו קשה מצד אחד, ומצד שני היא שמרה על איזו שהיא שגרה של חברים, בריכה וכולי בימים שבהם היא ואבא היו לבד. בסך הכל, היא מאד נהנתה וגם התגעגעה, וגם אני.
 

לאה_מ

New member
גם אני בעד לומר את האמת -

אמא הולכת לבית היולדות, ושם יעזרו לה להוציא את התינוק מהבטן. בעוד כמה ימים היא תחזור. כשהיא תהיה בבית היולדות אנחנו נבוא לבקר אותה ואת התינוק החדש. רעיון טוב להביא מתנה לתינוק, ואפשר גם ציור לאמא.
 
אני ילדתי לפני 4 שבועות

יש לי בבית בת בת שנתיים ו-4 חודשים. קודם כל לפני הלידה דיברנו איתה ונתתי לה להרגיש את התינוקת בבטן. היא גם ראתה איך אני מכינה את המיטה ואת הבגדים לתינוקת החדשה. כשהלכתי ללדת זה היה בשעה 4 לפנות בוקר, היא ישנה ולא ידעה מה קורה. אבא שלי שמאוד קשור אליה והיא קשורה אליו, הגיע לשמור עליה ובבוקר כשהיא חיפשה אותי ואת בעלי, אבא שלי הסביר שאימא הלכה לבית חולים להביא לה תינוקת חדשה. הוא לקח אותה לגן והחזיר אותה וכך במשך כל 4 הימים (בגלל אשפוז ארוך אחרי ניתוח קיסרי). ביום השני שהרגשתי כבר יותר טוב היא באה לבקר אותי והייתי רק איתה. רק אחרי שעה הבאנו את התינוקת והיא בהתחלה לא רצתה שום קשר. במשך כל הימים שהייתי בבית חולים היא הייתה עם בעלי ואפילו ישנו יחד במיטה. כמובן שהיא חיפשה אותי אבל ידעה שאחרי הגן היא באה לבקר אותי. ביום שהגעתי מבית החולים חיכיתי לה מהגן והיא נוראה שמחה לראות אותי. היום כחודש אחרי הכל בסדר. הגדולה שלי מקבלת יפה מאוד את הקטנה. חשוב להישמע לצרכים של הילדה. אם משהו לא בסדר היא תגיד לכם. בהצלחה
 
למעלה