צר לי מאוד על אובדן ההריון
את רוצה לפרט באיזה מום מדובר, והאם יש ילד/ים בבית?
בכל אופן- אנסה לענות על שאלותייך-
רוב ההפלות שעברתי היו בשבועות 7-9 בגלל הפסקת דופק.
הפסקת הריון אחת עברתי בגלל טריזומיה 18 שהתגלתה בשבוע 16.
מעבר ל-7 ההפלות, יש לי 3 ילדים בריאים. עברתי הפלה אחת בין הגדולים (כיום בת 9 ובן 6), ו-6 הפלות (כולל הטריזומיה) עברתי בניסיון להביא עוד ילד. היה לי מזל רב, ונולדה ביתי (כיום בת 7 וחצי חודשים).
בגדול- בעיניי, עדיף לעבור גרידה מאוחרת מאשר לידה שקטה. בגלל הפן הנפשי המאוד קשה.
גרידה מאוחרת ניתן לעבור בבית חולים אסף הרופא.
אני מדגישה שאני עברתי את ההליך הפיזי ברמה מוקצנת בהיבט הפיזי, ואצל בנות אחרות זה עובר הרבה יותר בקלות.
אתאר את ההליך-
באים לבית החולים יום לפני הגרידה, ומחדירים למינריות. למינריות זה סוג של אצה שמוחדרת לצוואר הרחם, ומטרתה היא להרחיב אותו, כדי שלא ייפגע בהליך.
ההחדרה אצלי היתה זוועה מהלכת, אבל אצל רבות רבות אחרות- זה כואב במידה ממש סבירה.
לאחר ההחדרה, רוב הבנות הולכות הביתה, וחוות כאבי מחזור, או מעבר לזה כתוצאה מהתכווצות הרחם. הרבה פעמים לוקחים תרופות נורמטיביות לשיכוך כאבים, ובאים ביום למחרת לביצוע הגרידה.
אני נשארתי באשפוז, כי מיד עם תום ההחדרה התחילו לי כאבי תופת. צירים של ממש. נתנו לי איזה בן דוד של מורפיום, אבל אחרי מספר שעות בודדות היו צריכים להפסיק את התרופות, כי אסור היה לתת בגלל שאת הגרידה עוברים בהרדמה מלאה. סבלתי צירים נוראיים עד הבוקר (משהו כמו 15 שעות), ולאחר מכן הכניסו אותי וגאלו אותי מיסוריי.
אני מדגישה שאני עברתי הכל בצורה מאוד קיצונית. יש לי חברה שעברה הפסקת הריון בשבוע 16 גם כן, וממש עברה את זה בקלות בהיבט הפיזי.
בכל אופן, את הגרידה מבצעים בהרדמה מלאה, ללא כאבים בכלל. מתעוררים ללא כאבים (פרט לכאבי צריבה שהולכים ופוחתים תוך חצי שעה- שעה). דימומים לא קשים בכלל במשך כשבועיים.
לרוב, ההאוששות הפיזית קלה ומהירה. יום-יומיים מנוחה, וחוזרים לשגרה.
בתהליך של לידה שקטה- גם נותנים למינריות ו/או ציטוטק להרחבת צוואר הרחם, וגם הגוף מפתח צירים, וגם העובר צריך להיפלט כתוצאה מן הצירים כשאת ערה, וגם בסופו של דבר עוברים גרידה לניקוי הרחם. אז בעיניי- ממש אין יתרון לזה. זה פשוט יותר קשה בהיבט הנפשי.
בכל אופן, אפשר להתחיל ולנסות להיקלט להריון חדש לאחר קבלת המחזור, ולאחר שבדיקת אולטרסאונד מאשרת שהרחם נקייה, שרירית הרחם התעבתה ומוכנה לקבל עובר חדש.
אישה לאחר הריון (גם אם לא נגמר בטוב) נחשבת פוריה יותר מהרגיל, וניתן להיקלט כבר מהחודש הראשון של הנסיון. לרוב זה כמובן לוקח מספר חודשים, ונחשב תקין עד שנה. בגילאים המבוגרים יותר (מעל 38)- נותנים משהו כמו חצי שנה של ניסיונות עד שפונים לסיוע חיצוני כלשהו.
לגבי הפן הנפשי- קשה קשה קשה. מודה. צריך להבין שלנפש הרבה יותר קשה מאשר לגוף. אני מציעה שקודם כל תעברי את הפרוצדורה הפיזית, ולאחר מכן תדאגי לנפש- הנפש צריכה זמן, סביבה מבינה, מכילה ותומכת, את הפורום הזה, והרבה פעמים גם עזרה מקצועית אצל אשת מקצוע שמתמחה בנושא כאוב זה של אובדני הריון.
את מוזמנת לשאול עוד שאלות, או סתם לבכות איתנו
. גם זה לצערי הרב, חלק מהעניין.
שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
