לידה מוקדמת

[0ritit1]

לידה מוקדמת

עברתי לפני כשבוע לידה מוקדמת בעיקבות תסמונת דאון בעובר בשבוע 22 להריוני השני.החוויה היתה קשה מאוד ועד עכשיו אינני בטוחה שעשיתי את הדבר הנכון. עצוב לי גם שלא ראיתי את הילדה שהוצאה ממני. אני מרגישה שאני כאילו חוזרת לחיים לאט לאט אבל זה לא באמת ואני בעצם מדחיקה את כל מה שקרה. יש עצה?

 

[נעמולה]

תמיכה ו../images/Emo24.gif זה טוב?

גם אני עברתי לידה מוקדמת בשבוע 23 וממרחק של זמן אני יכולה להגיד שהזמן הוא תרופה טובה וגם הילד הבריא שיש לי הוא הפיצוי על האובדן.החזרה לחיים הרגילים, עבודה, בית, חברים ומשפחה עזרו לי מאוד. אני לא רציתי לראות את העובר ואני חושבת שזה נכון יותר, רציתי למנוע חלומות וסיוטים, רציתי למנוע טראומות. אסור להדחיק, צריך לחשוב על זה, לדבר על זה, להוציא את זה החוצה. לי מאוד עזר לשתף אחרים בחוויה שלי (מן תרפיה כזאת) ובינתיים - אני שולחת לך

גדול

 

[אמא של פילפילון]

ראשית, עשית את הדבר הנכון

בחלוף הזמן (וזה באמת יקח זמן) תוכלי להבין זאת יותר לעומק. כעת, הכאב גדול מידי, כי האובדן הוא אובדן, גם אם העובר היה חולה מאוד. עצה

להכנס לפורום הנפלא "אובדן הריון", לפגוש שם נשים שעברו חויה דומה או זהה, ולקבל שם פינה, נווה מדבר, של מקום בו יבינו אותך. בהמשך, מאחלת לך מכל לב, לעבור לפורומים היותר שמחים: הריון לאחר אבדן והורות לאחר אובדן. התחושות שאת מתארת הן טבעיות והן חלק מתהליך האבל. תני לעצמך זמן להתאבל, זה חשוב. שולחת חיבוק עצוב.

 

[2קשת]

אורית ../images/Emo24.gif

הזמן שעבר קצר כל כך והכאב טרי מאוד. אל תצפי מעצמך "לחזור לחיים" כל כך מהר. מובן ומוכר הרצון לחזור למי שהיית, לחוות כמה שפחות את האבל, אבל לצערי זה לוקח זמן. אני ילדתי בשבוע 27 ילד שידענו שיהיה פגוע מאוד. היום לאחר שגיא נולד ואני חווה שמחה גדולה מאוד איתו, אני חושבת לפעמים על הילד הראשון ואני מודה שהעובדה שהיה פגוע כל כך מקלה מאוד על הצער. כי זה לא ששני ילדים בריאים היו יכולים להתרוצץ אצלי עכשיו יחד, אלא שהייתי עכשיו עוברת מרופא לרופא עם ילד אחד, פגוע. אני לרגע לא מצטערת על ההחלטה ואני מקווה בשבילך שבחלוף הזמן תוכלי גם את להיות שלמה עם החלטתכם. אני מחבקת אותך ומאחלת לך שתצאי מהאבל הזה מחוזקת ובריאה ושבקרוב תזכי לילד בריא. חשוב לי להציע לך לבקש עזרה מכל מי שתוכלי - משפחה, בפורום אובדן או עזרה של איש מקצוע. אבל מסוג כזה לא זוכה להכרה רבה מצד הסביבה וחשוב שתביעי את צערך ותעבדי אותו ככל שתצטרכי.