לידה הזויה

יערית

New member
לידה הזויה

סיפור קצר ושאלה: אתמול ביקרתי את השכנה שלי שילדה בן, בחורה צעירה , ילד שלישי, אחרי כמה ימים מיום הלידה, הבחורה מתנהלת כאילו לא עבר עליה דבר. הבית הפוך לגמריי, חלונות פתוחים, רעש המולה מסביב ואני ניגשתי לראות את התינוק, רואה אותו על גבו, מהפה נפלט לו חלב<מיד הרמתי אותו> והיא בשיא ההתלהבות מראה לי דרך הנייד שלה את הלידה שערכה 3 דק'. 3 דק'' לידה, בלי צעקות, עם מתיחת פנים כאילו עקץ אותה יתוש, בעלה מצלם ומעודד אותה " כל הכבוד, את נפלאה, הנה זה כבר יוצא" בזמן הזה אני מתרכזת בין הרגליים ורואה את הראש יוצא ותוך שניות משחררים את כל הגוף הסגול ומשחררים את חבל הטבור שהיה מסובב סביב הצואר פעמיים ולדעתי הלא מקצועית גרם לצבע הסגול של הילד. חוויה מדהימה נכון? אז ביקשתי ממנה לא לעודד אף אישה ללדת על פי הצילום הזה שהוא כלל לא קרוב למציאות היולדת הממוצעת, זו קונספירצייה של חוצנים ואחרי שצפיתי כבר מזה כמה שבועות בטורצ'ווד, נראה לי שהם בהחלט לא מהעולם הזה. משתעלים ליד התינוק, מעבירים אותו מיד ליד, מגלגלים אותו כאילו היה בן שנה. אני הזדעזעתי, כמובן שלא שתקתי והתחלתי לסגור פה, להרים שם, לסדר אחרת שיהיה מרווח חמים ונעים לאחד שנולד רק לפני שבוע... אני לא אמא הסטרית, אבל אתמול גיליתי שישנם אמאות שמגדלות כנראה את ילדיהם באהבה גדולה בלי חשש מכל מה שלימדו אותנו ההורים. בקיצור נשים, מי מכן עברה לידה קלה ולא היתה על תקן הסטרית ? <לידה קלה זה זמן עם או בלי אפידורל> הלידות שלי ערכו 35-45 דק' מזמן הצירים המוגברים, עם אפידוראל וקרעו לי את הת.......ת!!!!
 
התותבת? ../images/Emo189.gif

אני ללא ספק האישה היאידאלית עבור כל גבר המעוניין להספיק לראות משחק מתחילתו ועד סופו - כולל אובר-טיים בעת השהייה בחדר הלידה
הלידות שלי נמשכות נצח! הראשונה מעל יומיים...
אמ-מ-ה... ילדתי 3 פעמים בתאריך המשוער ועדיף למשוך בתוך חדר הלידה מאשר מחוצה לו
אם כי אני לא משכיבה את תינוקי בן היומיים בסל נצרים ויוצאת איתו לקטוף איתו תרד
אני רחוקה מלהיות אמא היסטרית. מהיום הראשון שהתינוקות שלי הגיעו הבייתה הם ישנו בעריסות בחדרים שלהם ולא ליד מיטתי, ולא קפצתי בכל פעם שהם צייצו, בדיוק כמו שלא רצתי למיון בכל פעם שהם קיבלו מכה, לא החסרתי פעימה כשהם נחנקו קלות ממשהו שהם לעסו, ולא התרגשתי יותר מדי אם הדבר שהם לעסו היה מהול בוץ, חול או חרקים קטנים
זהירות כן, יד על הדופק תמיד, הגיינה אלמנטארית בלי מקרים יוצאים מן הכלל
אבל זהו פחות או יותר. בינתיים הם יצאו בסדר
אם כי זה נתון לפרשנות
 
רוח

נוסטלגית נחה כאן לאחרונה
האמת אני נזכרת בלידה שלי כמשהו נעים וקצר, כנראה הודות לעובדה שלא הייתי זקוקה לאפידורל בהתחלה, ולא הסכמתי לקחת סתם אם לא באמת כואב <שיחקתי אותה גיבורה> זה זירז את זמן ההמתנה אין ספק, אבללללללללללללללללל מרגע שהתחילו הצירים הבאמת חזקים, כבר היה מאוחר לתת לי אפידורל 20 דקות של כאבי תופת . . . . זה נגמר ושוכחים את זה מהר מאוד :)
 

א פרח

New member
שתי לידות טבעיות

ללא סמים או צעקות, הכאב לא היה כזה שוס, בהחלט משהו שאפשר להתמודד איתו עם הכנה נכונה. ללא אינפוזיות, חוקנים ושאר מריעין בשין, הסתובבתי כל זמן הצירים עד ממש הלידה עצמה אשר ערכה כשתיים וחצי לחיצות בכל לידה משהו כמו 5 דקות. לאורך כל זמן הצירים, כ 12 שעות עם שניהם, המון צחוקים ומצב רוח טוב ובסופו של דבר חבקנו בת ובן אשר נולדו ברורים, חלקים וללא סימני מאמץ. על שניהם אמרו שנראים כאילו הרגע יצאו ממכון יופי לאחר טיפול מפנק. ההריונות והלידות שמורים כזיכרונות מתוקים ומחייכים, גם בהריונות עצמם לא היו לי כל התופעות הקלסיות כגון בחילות, חשקים או רגישויות לריחות. את סינמי המתיחה כבר כיסיתי מזמן עם קעקוע מדהים. בנוסף עבורי ההריונות היו תוכנית הדיאטה המוצלחת ביותר, בחודשים הראשונים הורדתי כ 3 קילו ובהמשך ההריון לא עליתי בכלל, כך שכל הריון הסתיים ב 10 ק"ג פחות ממה שהתחלתי אותו, אשר לא שבו. בכלל לא אמא הסטרית, שמרתי על ההגיינה הנדרשת אך לא מעבר, כאשר התחילו לזחול כל דבר נבדק דרך הפה, לא כל פיפס היה סיבה להקפצה ובכלל מאמינה בחופש תנועה והתנסות בכל גיל כל זמן שאין סכנה אמיתית.
 

NoaModiin

New member
כיאה וכנאה...

אני לא רואה שום בעיה בהתנהגות האמהות שלה. היסטריה מיותרת גורמת לי כאב ראש... הלידה שלי ארכה כמה דקות שלוות - נכנסתי לחדר ניתוח ויצאתי עם תאומים מקסימים, בלי כאבים ובלי קרעים/חתכים... אבל כן - אכן השקו אותי באפידורל עד-לא-ידע....
 

kleo patra

New member
טוב אצלי 2 ילדים במכה

לא יודעת מה זה צירים וגם לא אדע
אין לי מושג- אצלי היה ניתוח שקדם לו אשפוז של 24 שעות
הייתי היסטרית וסטרילית וגם נשארתי אצל אמא שלי חודשיים -שלושה כי לא ידעתי לטפל בהם
אם עכשיו היה לי תינוק חושבת שגם הייתי היסטרית באותה המידה אני פחדנית גדולה וחוששת מכל דבר בכל הקשור לתינוקות זה ענין של אופי ולא ניסיון.. גם עכשיו שהם בני 7 אוטוטו אני קמה באמצע הלילה לבדוק שהכל בסדר איתם שאין עליהם כרית על פנים חו"ח או שלא נ פלו
מהמיטות...
 
"הוא נושם שם?"

"את בטוחה שזה בסדר להסתובב עם תינוק כזה קטן בחוץ?" הרבה משפטים היסטריים שמעתי כשהבנים שלי היו תינוקות. הבנתי שההערות המעצבנות האלה הן בסך הכל דרכם של אנשים להראות אכפתיות (וולקאם טו איזראל). ילדתי פעמיים בקיסרי מוזמן מראש (אלמלא התאונה הייתי כנראה יולדת בבית בנחת). שניהם ילידי אוקטובר. שניהם הועברו מיד ליד בלי בעיה, חיו במנשא, נסעו איתי לעשות קניות בסופר ולבקר חברים ו... במשך כל החורף. היסטריה זה ביג NO NO
 

יערית

New member
כשכבת את שכתבת

זה קרה מיד אחרי הלידה, כמה חודשי אחרים הלידה, שבועות אחרי הלידה, שנים אחרי הלידה?
 
הנסיעה הראשונה שלהם היתה

של שעתיים, בגיל 4 ימים, מבית החולים הביתה. מיד אחרי הלידה הייתי בלתי היסטרית בעליל.
 

יערית

New member
נו ב'מת

כולנו יוצאים מבי"ח, כולנו נוסעים לטיפת חלב, כולנו מסתובבים עם התינוקות שלנו, דיברתי על שאננות מסוג אחר ולראייה גם היום הבן שלה קיבל "טיפול" מהבת שלה בת ה9, והיא כולה זורחת ומאושרת שהבת שלה משתעשעת איתו :)). הסטרייה לא, אבל בכל זאת, אני נמנעתי מכל סיטואצייה שתצער אותי לאחריה.<מזכיר לי את ה"טיול" של הפעוט של היום ז"ל>.
 
לא אמרתי שהייתי חסרת אחריות

כן אמרתי שמעולם לא הייתי היסטרית ומעולם לא הפריע לי להסתובב עם הילדים שלי (קשורים עלי במנשא) בכל גיל ובכל מזג אויר, להעביר אותם בין בני משפחה ואורחים שלנו וכו'.
 

מייקי73

New member
ילדתי את פיץ לשלושה אחים גדולים (מצד אבא שלה)

וככה היא גדלה. גידלה את עצמה. ביום הראשון אמרו לי שהם לא צריכים לאכול, אז האקס ואני חזרנו להשלים את ארוחת הבוקר שאכלנו בצירים בברסרי. כשחזרתי חטפתי (בצדק) מהאחיות. יום אחרי שחזרתי איתה הביתה, הלכנו לאולפן בו עבדתי כי היתה לי סידרה שהייתי חייבת לסיים לביים. היא היתה בסלקל, ישנה לה בסבבה ולא הפריע לה כלום. בגיל 3 שבועות היא כבר נסעה איתנו לקופנהגן, ושלושה שבועות אחרי , ללונדון. היה לי כל כך חשוב לשבור את הסטיגמה של "החיים משתנים כשמגיע ילד", ורציתי להמשיך לעשות הכל כמו קודם. האמת, אני חושבת שהיא הדבר הכי שלם וטוב שקרה לי בחיי, וזאת הסיבה שלא הייתי הסטרית לרגע. חיכיתי לה נורא ובאופן מוזר, שום דבר בהתנהלות איתה לא היה לי קשה . חוץ משהיא חולה. אז אני נכנסת לדיכאון נוראי ורוצה להיות חולה במקומה. אולי זאת הסיבה שהיא לא חולה כמעט (טפו טפו טפו, חמסה שום בצל , אגוזים אגוזים). לטובתי שיחק הנסיון של האקס. שלושת האחים שלה וזה שפיץ אשכרה הגיעו לעולם כדי להתחשב.
 

מייקי73

New member
אבל משהו שלא ציינתי

הקפדתי לשמור על סטריליות כשהיא נולדה, לבוש נכון ונקיון שלה. אבל אני לא חושבת שזה קשור להסטריה או לקוליות
 
2 לידות, 2 ילדים, אותה אמא

הראשון נולד חודשיים לפני הזמן. לידה קצרה. פחות משעה בחדר לידה ללא אפידורל. היחס אליו היה בהתאם לאחר הפגיה. אסור לגעת. וגם אסור היה ללכת לקניונים וכד'. לאחר שהוסר האיסור הלכנו לכל מקום. לא היסטרית, אבל מאוד מודעת. ההיסטריה שלי הייתה דווקא לתת לו יותר ממני, לאור רגשות האשמה על כך שנולד לפני הזמן. השני נולד חודש וחצי לפני הזמן. לידה רגילה. תוך שעתיים מהכניסה לחדר לידה היה בחוץ. לא היסטרית, אבל מודעת ורגועה יותר מהראשון. למדתי לחיות עם רגשות האשמה
 

נעיתה

New member
ילדי את מוגלי בערב ראש השנה

אי שם באמריקה. לבד אני והוא ועוד כלבה שחיכתה בבית. לא הייתי היסטרית, אבל גם לא היה מי מסביבי שנגע בו. שהגעתי לביקור בארץ אחרי חודשים רק רציתי שמישהו ישחרר אותי מהדבר שתקוע לי על
. בקיצור למדתי שכל אחד עושה מה בא לו. בעיני לדוגמא זה ראוי להערצה שיש הורים שלא מרשים לילדים לבוא בלילה למה, כי אני רק מדברת וזה נגמר במשהו שישן לי לרוחב על הראש
 
למעלה