ליבי שבור.....
היי חברים אני דיי חדשה בכל הסיפור של הפורומים, אני רוצה לשתף אתכם אנשים זרים לי בחווית אהבה שלי פרטית, הינני גרושה עם ילדים בת 33 , לפני כשנה הכרתי במועדון שבו אני רוקדת בחור נחמד בן 28, ניסה את מזלו - אני לא סירבתי רק ציינתי את העובדה כי אני לא בגילו, אני גרושה וכן אני גם אמא. דבר לא הרתיע אותו "את מה שאני מחפש" כך אמר. שנה עברה בחיזורים אין סופיים , בחור מדהים , הקשר היה מקסים לא מחוייב, מן יזיז חבר טוב - מלא בכבוד בהערכה ביושר בכנות, הוא יצא עם בחורות אחרות אני הכרתי פה ושם אנשים אחרים , הכל היה על השולחן מבלי להסתיר או לחשוש - שהרי ברור היה לנו כי עתיד משותף לא יבנה עקב סטטוסים שונים מה עוד שאין ברצוני ללדת עוד ילדים בעתיד, שלא נדבר על חתונה שלא באה בחשבון . הוא היה מאוהב שנה - כאמור, חיזר אהב השקיע , הגיע רק שרציתי , חיבק נישק - רומאו שלי. לפני חודשיים התאהבתי בו והתאהבתי בו קשות, על שנה נדחסה ברגע- לאחר שבועיים התוודתי, וסיפרתי לו על האהבתי... הוא היה מאושר ולחוץ גם יחד. לאחר שבוע של אושר הדדי, הוא התחיל להתרחק, לא היה אותו בחור שהכרתי , אמרתילו שאת אהבתי הוא הרוויח ביושר ובכבוד, אני יאוהב אותך על מעד לראש, הבטחתי.... והוא התרחק... הוא אמר לי שאין לנו עתיד ביחד... שאין בכוונתו "להתקע" בקשר שלא יוביל לשום מקום... שאין באפשרותו (לא כלכלית), לחיות עם שלושה ילדים שלא שלו בידיעה שהסיכוי שאני אלד לו ילד היא קלושה... שהוא רוצה חיים משלו - חתונה ילדים בית... "מה שאני עוד לא התחלתי את כבר סיימת..." כך אמר לי. נכון הוא צודק- ונכון שבזה הרעלתי אותו במשך כל השנה ... ונכון שהגנתי על עצמי בעצם העובדה שלא נתתי לעצמי להתאהב בו במשך השנה.. אבל הוא פרץ את המחסום שלי של הלב שלי, והיום אני שבורה... בתקופה האחרונה אנחנו מדברים לעיתים... הוא מבטיח להיות לצידי (רק טלפונית) הוא לא מוכן להפגש אחד על אחד, "אני לא רוצה לחזור אחורה.. אני עדין מרגיש המון... את משבר שכמעט עברתי.... אני בשלבי החלמה ממך....." כך הוא נוהג לומר לי... ואני נגמרת מזה... אני אוחזת בנייד ורוצה לחייג ... ולא... וכן... ולעיתים אני כן מחייגת והוא עונה והואנחמד אבל אל הוא... זה לא אותו בחור... הוא רגיל כזה... לא רוצה... חשוב לציין שגם הוא מתקשר כמעט כל יום שואל מה שלומי ואם הכל בסדר.. ואם יש משהו שאני רוצה שהוא יעשה "בטח- אני רוצה אותך כאן " אני עונה והוא " לבוא אני לא בא- לדבר כל היום אני מוכן..." אופ.... השבוע פגשתי אותו כהרגלי באותו מועדון שהכרנו.. כל הערב רק הבטנו ,וכל כך רצינו .. אבל הוא רחוק ממני הוא לא מתקרב... בסוף הערב הוא בא אלי נישק אותי ב לחי ואמר "אני מת עליך... שזה יפסיק.. אני אהיה איתך...." מאז אני סהרורית... אני רוצה אותו רוצה אותו קשות - וחלילה לא פיזית , אני רוצה אותו כמו פעם ...לדבר 7 פעמים ביום .. לשצחוק , להתווכח לאכול ... איפוא הוא... למה הוא כזה חזק פתאום... אנירוצה אותו חלש .. כזה שלא יכול לעמוד בפרידה המזעזעת הזאת. למה יש שני אנשים שאוהבים לא יכולים להיות ביחד? נכון הכל מורה על פעולה נכונה מצידו ... איןלו מה לעשות עם גרושה+3 , הוא רווק רוצה חיים שלמים משלו... ליצור אותם ביחד עם מישהי... אבל הלב לא מבין הגיון... איך לומדים להיות חזקים באהבה... למרות שההגיון ברור והכל נכון ו...ו... אני רוצה אותו... חבר'ה מה אני עושה? איך נגמלים מלב שובר לאיש לא מתאים לי? דניאל
היי חברים אני דיי חדשה בכל הסיפור של הפורומים, אני רוצה לשתף אתכם אנשים זרים לי בחווית אהבה שלי פרטית, הינני גרושה עם ילדים בת 33 , לפני כשנה הכרתי במועדון שבו אני רוקדת בחור נחמד בן 28, ניסה את מזלו - אני לא סירבתי רק ציינתי את העובדה כי אני לא בגילו, אני גרושה וכן אני גם אמא. דבר לא הרתיע אותו "את מה שאני מחפש" כך אמר. שנה עברה בחיזורים אין סופיים , בחור מדהים , הקשר היה מקסים לא מחוייב, מן יזיז חבר טוב - מלא בכבוד בהערכה ביושר בכנות, הוא יצא עם בחורות אחרות אני הכרתי פה ושם אנשים אחרים , הכל היה על השולחן מבלי להסתיר או לחשוש - שהרי ברור היה לנו כי עתיד משותף לא יבנה עקב סטטוסים שונים מה עוד שאין ברצוני ללדת עוד ילדים בעתיד, שלא נדבר על חתונה שלא באה בחשבון . הוא היה מאוהב שנה - כאמור, חיזר אהב השקיע , הגיע רק שרציתי , חיבק נישק - רומאו שלי. לפני חודשיים התאהבתי בו והתאהבתי בו קשות, על שנה נדחסה ברגע- לאחר שבועיים התוודתי, וסיפרתי לו על האהבתי... הוא היה מאושר ולחוץ גם יחד. לאחר שבוע של אושר הדדי, הוא התחיל להתרחק, לא היה אותו בחור שהכרתי , אמרתילו שאת אהבתי הוא הרוויח ביושר ובכבוד, אני יאוהב אותך על מעד לראש, הבטחתי.... והוא התרחק... הוא אמר לי שאין לנו עתיד ביחד... שאין בכוונתו "להתקע" בקשר שלא יוביל לשום מקום... שאין באפשרותו (לא כלכלית), לחיות עם שלושה ילדים שלא שלו בידיעה שהסיכוי שאני אלד לו ילד היא קלושה... שהוא רוצה חיים משלו - חתונה ילדים בית... "מה שאני עוד לא התחלתי את כבר סיימת..." כך אמר לי. נכון הוא צודק- ונכון שבזה הרעלתי אותו במשך כל השנה ... ונכון שהגנתי על עצמי בעצם העובדה שלא נתתי לעצמי להתאהב בו במשך השנה.. אבל הוא פרץ את המחסום שלי של הלב שלי, והיום אני שבורה... בתקופה האחרונה אנחנו מדברים לעיתים... הוא מבטיח להיות לצידי (רק טלפונית) הוא לא מוכן להפגש אחד על אחד, "אני לא רוצה לחזור אחורה.. אני עדין מרגיש המון... את משבר שכמעט עברתי.... אני בשלבי החלמה ממך....." כך הוא נוהג לומר לי... ואני נגמרת מזה... אני אוחזת בנייד ורוצה לחייג ... ולא... וכן... ולעיתים אני כן מחייגת והוא עונה והואנחמד אבל אל הוא... זה לא אותו בחור... הוא רגיל כזה... לא רוצה... חשוב לציין שגם הוא מתקשר כמעט כל יום שואל מה שלומי ואם הכל בסדר.. ואם יש משהו שאני רוצה שהוא יעשה "בטח- אני רוצה אותך כאן " אני עונה והוא " לבוא אני לא בא- לדבר כל היום אני מוכן..." אופ.... השבוע פגשתי אותו כהרגלי באותו מועדון שהכרנו.. כל הערב רק הבטנו ,וכל כך רצינו .. אבל הוא רחוק ממני הוא לא מתקרב... בסוף הערב הוא בא אלי נישק אותי ב לחי ואמר "אני מת עליך... שזה יפסיק.. אני אהיה איתך...." מאז אני סהרורית... אני רוצה אותו רוצה אותו קשות - וחלילה לא פיזית , אני רוצה אותו כמו פעם ...לדבר 7 פעמים ביום .. לשצחוק , להתווכח לאכול ... איפוא הוא... למה הוא כזה חזק פתאום... אנירוצה אותו חלש .. כזה שלא יכול לעמוד בפרידה המזעזעת הזאת. למה יש שני אנשים שאוהבים לא יכולים להיות ביחד? נכון הכל מורה על פעולה נכונה מצידו ... איןלו מה לעשות עם גרושה+3 , הוא רווק רוצה חיים שלמים משלו... ליצור אותם ביחד עם מישהי... אבל הלב לא מבין הגיון... איך לומדים להיות חזקים באהבה... למרות שההגיון ברור והכל נכון ו...ו... אני רוצה אותו... חבר'ה מה אני עושה? איך נגמלים מלב שובר לאיש לא מתאים לי? דניאל
