לטפל באחרים

dear prudance

New member
אני מרגישה כך....

כבר כתבתי שאני מדריכה בפנימיית נוער שיקומית... זה בוער בי הצורך להיות שם בשביל נערים ונערות שהבית שלהם לא מתפקד מסיבות משפחתיות מזעזעות וכואבות... אני מרגישה שמה שעברתי גרם לי למן הסתכלות מצערת ומייאשת על הכאב שבעולם. ושהיעוד שלי הוא להכניס כוח ותקווה לעולמם. משהו שאני נלחמת להשיג בשביל עצמי. האמת שנראה לי שאני מטפלת בהם גם על חשבון הטיפול בעצמי ואולי דרכם אני מטפלת בעצמי . בכל אופן לפני חודש היתה לי התלבטות בין לימודי פסיכולוגיה או עבודה סוציאלית. לבסוף החלטתי עבודה סוציאלית כי אני מאמינה יותר בעבודת שטח מול המשפחות ודאגה לצרכים הבסיסים שמהם אפשר לצאת לטיפול משמעותי. התקבלתי לפני שבועיים לאוניברסיטת תל אביב. זה כבר מלחיץ אותי לדעת ששנה הבאה אצטרך לעזוב את הילדים שלי...
 

קינגית7

New member
התחלות חדשות

פרודנס, אל תשכחי שהתחלות חדשות יכולות להוביל לדברים נפלאים. כבר החלטת מה את רוצה לעשות, נרשמת והתקבלת. תשמחי - את הולכת לרכוש כלים לעזור לאחרים ותקוותי האמיתית היא שתעזרי לעצמך בעזרת אחרים - זה הרבה יותר חשוב לי. אני יודעת שזה מאד חשוב גם לך. איך נעזור לאחרים אם לא טיפלנו היטב בעצמנו (ויפה שעה אחת קודם..:)? שיהיה בהצלחה.
 

קינגית7

New member
מקסים

אני חושבת שגם אצלי זה כך, במקצוע שלי, למרות שלא הייתי אומרת שאני מאד מרוצה ממנו ולא רוצה משהו אחר...
 
למעלה