לטל, שאלה על - אומנויות לחימה לנשים

ועוד כמה טיפים שעוזרים לי

תנסה לא להשאיר את הידיים לצידי הגוף אלא לעמוד בעמידה קרבית, הידיים מגינות על העיניים, צלעות ו-Center, תחסוך כך זמן תגובה, לעומת ידיים בכיסים... תנסה גם לא לעשות את הבלימה ביד בצורה מעגלית - תרים אותה בקו ישר (כמו שמוציאים יד מהכיס, בקו הכתף, עד גובה הכתף) שלח אותה קדימה, כמעט סוטר ליריב, תוציא את היד שלו מה-Center (זה למעשה עובד אפילו לפני שהוא תקף, או אחרי שהיד חזרה) ורד עם המשקל שלך והסיבוב הצידה. אריאל... שונא להדגים טכניקות בכתב!
 

aiki-freak

New member
אוקיי...

כמובן שהידיים מול הגוף בכל מצב בדומה לאחיזת חרב. זה לא העניין. הדגשים שנתת נראים לי יותר מתאימים מול "מונה צקי" או אגרוף ישר. קשה לי להבין איך אתה יכול להניח מרפק על מרפק ב "ג´אב" ומה אם התוקף גבוהה ממך? גם באייקידו הידיים מלוות את תנועת ה"סנטר" כמובן אך הן נחשבות להמשך שלו ואמורות לשקף את תנועתו. מול ג´אב מהיר שלוקח שבריר שנייה קשה לי להאמין שניתן לעשות טנקן. כמובן שבאימונים "סטנדרטיים" הכל אפשרי אבל כשעומדים מול מישהו שלא "משדר" את המכה ותמיד יכול להכות גם אגרוף המשך זה נראה לי בלתי אפשרי. ואני מדבר מתוך נסיון. פשוט השאלתי בכמה הזדמנויות מישהו , שלקח כפפות אגרוף והחל להכות ג´אבים מהירים ולא צפויים. אני פשוט לא מסוגל לבצע טנקן מול מהירות כזו ואפילו לא אירימי. כמובן שמדובר רק בי ואני לא שולל שמישהו אחר כן יכול. האם ניסית פעם תרגול שכזה? האם הצלחת? גם לחסום מכה שכזו זה קשה מאוד (אם זה היה קל הרי כל המתאגרפים היו מאבדים את פרנסתם לא?) בנושא זה אני חושב שלאומנויות סיניות שונות יש יתרון קל.
 
הממ...

עשיתי משחקים כאלה נגד אח שלי, זה הכל. בהתחלה לא הצלחתי בכלל, עם הזמן השתפרתי. כעקרון, מבחינה טקטית, נראה לי שרוב שיטות הלחימה שנועדו לשדה קרב לא עובדות מול טווח כזה, שבו ניתן להכות ג´אב. בטווח כזה, ברור שהלוחם המהיר יותר ינצח. יש מספר תגובות אפשריות, שמלמדים בשיטות שעובדות על טווחים כאלה, וגם בשיטה שלנו יש מספר תגובות מהירות, שאינן מסתמכות על טווח רחוק. כללית אתה רוצה לנוע לצד החיצוני\אחורי שלו, תוך כדי התרחקות מהיד השניה שלו ומחוץ לשדה הראיה, אבל אל תחכה לגוף עם הידיים - קודם תשתלט על המכה ב-center, אחר כך תזיז את ה-center ואת היריב. בע"ה היום באימון אני אשאל את סנסיי בפירוט על הנושא הזה.
 
בעיה אופיינית לאייקידו:

כדי להגיב על התקפה צריך להניע את _כ_ל_ הגוף ממקומו, וכמובן שזה לא מעשי מול התקפה כמו ג´אב של איגרוף. הפתרון הוא להזיז את היד כדי להסיט את ההתקפה, _ע_ם_ תנועת גוף, אבל _ב_ל_י_ להזיז את הרגליים ממקומן: לדוגמא, מול ג´אב, להרים יד, כך שהאגרוף התוקף יוסט כלפי מעלה ויעבור מעל הראש - ואז להמשיך למה שמתאים באותו מצב. זה בדיוק מה שנותן תרגול ב"סטיקי הנדס" של טאי-צ´י, שבא לענות בדיוק על הבעיה שאותה תיארתם. אבל מה בכלל אני שייך לדיון הזה? יש לכם בעיה באייקידו, תפתרו אותה עם אייקידו! אני הולך להתאמן. ביי
 

amir_aikido

New member
מצטער - ראיתי את הדיון למעלה

ולכן הגבתי שם, ולכן לא ראיתי את ההצעה שלך דויד - להזיז את הגוף בלי הרגליים, וראה זה פלא - זו היתה גם ההתיחסות שלי, מתוך האייקידו. אני לא לומד טייקוואנדו כי אני חושב שהעיטות חזרות באייקידו, אני פשוט הבנתי שבהתחשב בהיות המועדון שלי מועדון חובבים, שמתאמנים רובם פעמיים בשבוע, מקומן הנמוך יחסית של הבעיטות באייקידו, ... כמות תרגולי הבעיטות ואיכותם של האוקה בתרגילים הקיימים לא מספיקה לי. ומעבר לכך, אני באמת מאמין שהדרך היחידה להיות אמן לחימה אמיתי היא ללמוד כמה אמנויות או לפחות ממספר מורים, ויסלח לי בן- טל-שחר. אני מסכים איתו שלכל אדם יש את אמנות הלחימה שלו (ואני חושב שעוד אפשר למצוא הודעות שלי עם ניסוח זה ב IOL אם טרם נמחקו). אבל כל זמן שאדם לומד רק ממורה אחד, הוא נעול. ברגע בו מתחילים למוד ממספר מורים, לכל מורה יש דרך אחרת ותפיסה אחרת של "שדה הקרב" באופן טבעי, עוד מעבר לטכניקות ולאסטרטגיה. וכך התלמיד נאלץ לפתוח את הראש. יותר מכך, כתלמידים אנחנו מרגילים את עצמנו לקבל דברים מסוימים מאנשים מסוימים ובסגנון מסויים, וקשה ללמוד מאותו מורה דברים אחרים. ושלא יהיה ספק, אני בטוח שאני לא לומד מהטייקואנדו משהו שהמורה שלי לא יכול או יודע ללמד, רק דברים שאני לא מצליח ללמוד ממנו. ונשוב לעניין, תמיד קשה להתמודד עם התקפה מהירה וקצרה, שתהיה גאב, או בעיטה זה לא משנה. מבחינת האייקידו אני מנסה ללמוד להתמודד עם זה ע"י לימוד לזהות את ההתקפה יותר מהר, ולזוז עם הגוף בתנועה המינימלית הדרושה ולא בסיבובים גדולים וצעדים. וכן, נשאר לי עוד הרבה ללמוד
אמיר
 
הממ...

כעקרון שיחקתי משחקים כאלה מול אח שלי (אוקה נהדר, כשלוקחים לו את השלט לטלויזיה...) בהתחלה לא הצלחתי, עם הזמן השתפרתי. לגבי המרפק, המיקום שלו צריך להגיע *אחרי* שהיד הורדה. הבלימה כמובן מתבצעת בעזרת כף היד... אבל זה עובד מול אח שלי (הוא בערך בגובה ובמשקל שלי ודי מהיר) ולא ניסיתי מול מתאגרף מקצועי. סנסיי תמיד אומר לא לעמוד בטווח שבו היריב יכול להתקיף בלי להזיז את הגוף. שמור על מא-אי. ואם המא-אי מופר, תתקיף. אימון מול ג´אב יכול להיות נחמד לפיתוח אינסטינקטים, אבל בקרב, לא כדאי לקחת את הסיכון כאשר הג´אב יכול להיות ג´אב עם סכין. בטווח כזה, הלוחם המהיר יותר מנצח. בע"ה הערב אני אשאל את סנסיי לגבי הנושא הזה, אולי יש עוד דברים שאני לא מכיר עדיין. אולי כדאי לפתוח דיון בנושא בהודעה חדשה. נראה מה יש לאנשים אחרים להגיד? אריאל... שפתאום יש לו חשק להתאמן עם אח שלו.
 
ללמוד שיטות שונות בו-זמנית

"אבל...עדיין הרי או סנסאיי עצמו למד קרוב ל30 סוגים שונים של בודו לפני שייסד את אייקידו. אז אם לו מותר..." אז זהו, שלא...
מספרים שיום אחד ניגש מוסיקאי צעיר אל וולפגאנג אמדיאוס מוצארט ואמר לו: "מאסטרו, אני בן 25, לומד מוסיקה מגיל 6, מנגן חליל, כינור ופסנתר, למדי מוסיקה בקונסרווטוריון זה-וזה, למדתי ניצוח מקונדוקטור כך-וכך, הלחנתי מספר רביעיות, עבדתי מספר יצירות... האם לדעתך אני מוכן לכתוב סימפוניה שלמה?" המאסטרו הסתכל עליו, חשב רגע, ואמר : "לא." המוסיקאי המאוכזב חשב רגע, והוסיף ושאל: "מאסטרו, בן כמה היית אתה כשכתבת את הסימפוניה הראשונה שלך?" "בן חמש," ענה המאסטרו. המוסיקאי הממורמר שאל: "הרי אני כבר בן 25! למה אתה היית מוכן בגיל 5 ואני לא?" "אני לא ביקשתי רשות", ענה המאסטרו...
והרי אנחנו רואים מה קורה לרוב האנשים שלוקחים משהו מפה ומשהו משם וממציאים אמנות לחימה. במקרה, או שלא במקרה, אואשיבה היה מספיק גאון בשביל לא רק להמציא משהו שבאמת עבד, אלא גם למצוא איך ללמד את זה כך שזה יעבוד גם לאחרים - וזה מה שמיוחד בו (למוצארט היו תלמידים, שלמדו ממנו מוסיקה; מישהו שמע עליהם?! מישהו יודע איך ללמד אחרים להיות גאונים?). זה לא אומר שגם אנחנו צריכים ללמוד 30 שיטות. אבל כמובן שזו רק דעתי, ואני בכלל לא מתעסק באייקידו...
 

aiki-freak

New member
אבל אתה הרי...

לומד שלוש שיטות שונות במקביל לא??? וציינת בעבר שיש בכך יתרון עצום, להשוות אסטרטגיות וטכניקות ולהבין גישות שונות. חוץ מזה מי דיבר על 30 שיטות שונות... לי יספיקו 20
 
זהו, שלא... בשיטה שלנו השלוש הן אחת

או, יותר נכון, השלוש חוברו לאחת ע"י אדם שהיה באמת גאון באמנויות לחימה (מאסטר וואנג שו-צ´ין), והוא כבר עשה את כל "העבודה המלוכלכת" איתן: לדוגמא, הוא סידר לשלושתן עמידה בסיסית אחת, כך שמי שמתחיל ללמוד שינג-אי לא צריך להתעסק כל-כך ביציבה, כי הוא למד אותה בטאי-צ´י, ומי שמגיע לפה-קואה כבר יודע לזוז מהמרכז כי הוא למד את זה מטאי-צ´י ושינג-אי... בכל מקרה, נראה לי יותר נכון לראות בשיטות הללו "מדרגות לרקיע"
, שתפקידן לעזור לתלמיד לטפס לשלבים הגבוהים יותר בשיטה; הגישה הבסיסית של מאסטר וואנג שו-צ´ין היתה שלהתחיל ללמוד שינג-אי מאפס זה קשה מדי ל-90% מהאנשים. רוב מי שיתחיל ללמוד שינג-אי בלי רקע קודם, יעשה קונג-פו "קשה" (לפי וואנג שו-צ´ין, וונג פו-לאי וניר מלחי). עד מאסטר וואנג שו-צ´ין, השיטה עברה ממורה לתלמידים בודדים - ברגע שהוא הכניס את הטאי-צ´י כ"קרש קפיצה", השיטה התחילה להיות יותר נפוצה, כי הדרך ללמוד שינג-אי "נכון" היתה הרבה יותר קלה. בכל מקרה, אם נחזור לענין השיטות השונות שצריך (או לא צריך) ללמוד, הרי ברור שאין לי צורך בשיטות נוספות - הרי המסטר שחיבר את הטאי-צ´י, שינג-אי ופה-קואה כבר עשה את העבודה בשבילי...
 
ובעצם עוד דבר...

והוא, ששלושת השיטות, למרות כל השוני ביניהן, עדין מאוד דומות - יחסית להבדלים הגדולים שבין אייקידו וטאיקוונדו. אבל, שוב, זו רק דעתי...
 

aiki-freak

New member
אני בכלל לא בטוח בכלום...

זו הסיבה שהעלתי את הנושא הזה לדיון כי אני עצמי לא "סגור" עליו עדיין. הלא באייקידו יש אין סוף חומר ללמוד ולהתאמן. וכך מן הסתם בכל סגנון. אני עדיין מתלבט בנושא. אני חושב שהנקודה שתכריע את הכף תהייה אם אתקל במורה באמת טוב לווינג צ´ון או משהו דומה. יש לי מניע טוב לחשוב כך בגלל התחום שאני מתעסק בו. בעוד שיש לי כלי נגינה עיקרי שעליו אני מנגן בסביבות 21 שנה, עדיין מצאתי לי את הזמן ללמוד לנגן על כלים נוספים (אם כי לא להתעמק בהם כפי שהייתי רוצה) והדבר תרם לי המון. גם לפרספקטיבה הכללית על מוזיקה וגם סייע לי בהבנת הכלי הראשי שלי יותר טוב. אני שואל את עצמי האם לא כך הוא כשמדובר באומנות לחימה. האם במידה והשיטה שלך לא הייתה תפורה כפי שהיא מלכתחילה, האם לא היית מתעניין בשינג אי ופה קואה? הרי הרבה מורים ידועי שם למדו את השיטות הללו ממורים שונים בתנאים שונים וונג-שו-ג´ין הוא אחד מהם מן הסתם.
 
כנראה שכן, אבל זה בעצם לא הענין

(או, לפחות בשבילי הוא לא) השאלה היא מה אתה (אני/הוא) מחפש: אם זה הגנה עצמית, אז אכן צריך לחפש תשובה לכל מצב, אבל אם ההתפתחות שלך לא דוקא לכיוון הזה, אז לא חיוני לחפש פתרון לג´אב, כי מאוד לא סביר שתיתקל בו - או במצב אלים בכלל, שהרי אתה לא מחפש מצבים כאלה... אישית, אני מתאמן מסיבות אחרות. במקרה נפלתי על מורה שמלמד את השילוב המדהים של השלוש, אבל לא ידעתי את זה כשהתחלתי ללמוד אצלו - פשוט ראיתי אדם עם יכולת מדהימה, ואמרתי "גם אני רוצה".
 

amir_aikido

New member
מועדונים

אייקידו - אני מתאמן בקורינדו אייקידו אצל שלמה דויד, מועדון בשם "שירוקאן" (פירוש מילולי יהיה משהו כמו המבנה הלבן אבל בדרך כלל מתכוונים לטירה), יש אימוני אייקידו בימים א´,ג´, ה´, משעה 20:30 בערך ועד בערך 22:30, מעשית יש לנו נטייה לאחר הן את ההתחל הון את הסיום. כתובת: איילת השחר 3 תל-אביב (קרוב לתחנה המרכזית החדשה, מעל מחלף לה-גארדיה של האיילון), טל´ 5373449-03 טייקוואנדו - אני מתאמן אצל אורי נצר, שם המועדון "הושינסול" (פירוש הגנה עצמית). המועדון נמצא בתוך מרכז הספורט של אוניברסיטת ת"א, באותו מבנה עם הסקווש. ימי אימון למתחילים: ב´, ה´ בשעה 18:30, ו´ ב 11:30. מצטער אבל אין לי טלפון לתת. אלו כל הפרטים אמיר
 

galahead

New member
שלמה דוד?

לקחתי אצלו שיעורי אייקידו כחלק מספורט חובה באוניברסיטת ת"א... מה שלומו? הברכיים השתפרו?
 

mapopo

New member
שלמה דיוד מורה דגול!!!!

שלמה דויד מורה דגול, בעל ניסיון רב, ידע אדיר, התאמנתי אצלו שהייתי נער גם קראטה וגם אייקידו!!- הוא נותן גם אימון וגם פילוסופיה, אוהב לדבר הרבה..הרבה.. אבל פשוט כיףףף להתאמן אצלו... הוא הראשון שהכניס לארץ את האייקידו - וממנו התפתחה התופעה הזאת בארץ. כל מי שמעוניין להתאמן קראטה + אייקידו ולקבל גם פילוסופיה לכו אליו!!! MAPOPO (לחימה משולבת)
 

galahead

New member
לא רוצה להידחף...

אבל אם כבר שילוב של יסודות אייקידו וטאיקוונדו... הקוקסול וואן היא האומנות האידיאלית לכך... יש מגוון מהמם לחלוטין של טכניקות עיוותים, הטלות ותרגילי נגד וכן דגש חזק מאוד על בעיטות ועבודת ידיים.
 
המממ... איך גורמים להודעה לעלות למע

למעלה? כלומר, איך גורמים לאחרים להבין שיש הודעה חדשה?
 
למעלה