לח.ו.ג. חג? לח.ג.וג. חג?

[מחשב וירטואלי]

תודה על התיקון. תיקונים אשמח לקבל,

אבל בקשות להפסקת התיקונים - זה לא!

 

[or99]

איך מנקדים חג?

(שלא בסמיכות או בסוף משפט) מצד אחד כתוב - "וַיַּעַשׂ יָרָבְעָם חָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַחֲמִשָּׁה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ כֶּחָג אֲשֶׁר בִּיהוּדָה..." ומצד שני - "אֵל, ה'--וַיָּאֶר-לָנוּ: אִסְרוּ-חַג בַּעֲבֹתִים--עַד קַרְנוֹת, הַמִּזְבֵּחַ." וגם בתפילה בנוסח ספרד "שמיני עצרת הַחַג הזה" ולא הֶחָג. ראיתי באתר של האקדמיה: השם זג ינוקד בפתח גם בצורת הנפרד - זַג זַגִּים זַגֵּי (השם יוּצא מכלל טז מכללי הקמץ). מישהו יודע מהו אותו כלל נסתר?

 

[אביב חשמל עצוב בהיר]

תבדוק,

אולי החג של ירבעם מוטעם בזקף קטון, מה שיקל על הבנת הענין.

 

[or99]

לא...

ואתה יכול לבדוק בעצמך כאן. יש עוד דוגמאות: "וַיִּקְרָא בְּסֵפֶר תּוֹרַת הָאֱלֹהִים, יוֹם בְּיוֹם--מִן-הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן, עַד הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן; וַיַּעֲשׂוּ-חָג שִׁבְעַת יָמִים, וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת כַּמִּשְׁפָּט" (נחמיה ח יח). עכשיו פתחתי לוח שמות וראיתי שבכפולים הצורה היא חַג, ובע"ו הצורה היא יָד. נראה לי שיש הידמות, ויש כלל שקבעה האקדמיה. מעניין לדעת מה הכלל.

 

[תופס עוגב]

גם קו