לחתום ערבות לגרושתי?

[אשטרה]

לחתום ערבות לגרושתי?

שלום, * התגרשתי לפני שנה וחצי, לי ולגרושתי שלושה ילדים. * בהסכם הגירושין הוסכם כי אני מוותר על חלקי בדירה ובתמורה אהיה פטור מתשלום מדור לילדים ותשלום המשכנתא. * גרושתי התחייבה להעביר את הדירה על שמה תוך 60 יום ממועד הגט. זה לא נעשה עד היום כי הבנק למשכנתאות לא מאפשר לה להעביר ללא ערב ראוי או בעל חוב נוסף ומבחינת הבנק, למרות פסק הדין הקובע מפורשות שאני מוותר על חלקי, אני בעל חוב. * המצב הזה לא מאפשר לי לקנות דירה לעצמי במשכנתא (באותו בנק, לא בדקתי אחרים) * הצעתי פתרון אפשרי של רצון טוב מצדי והוא שאחתום לגרושתי על ערבות (פתרון אחר הוא לתבוע פירוק שיתוף אבל זה לא בא בחשבון מבחינתי) אני רוצה להתנות חתימת ערבות בשני תנאים: א. התחייבות מצידה של גרושתי שאם תתחתן שוב, שתחתום על הסכם ממון שלא יהיו לבן הזוג תביעות על הבית. ב. כתיבת צוואה שבה היא מורישה את הנכס לילדינו המשותפים. היא לא מסכימה לתנאי הזה ומעדיפה לוותר על ההצעה שלי, ובינתיים מתקשה לגייס ערבות ויוצא ששנינו במבוי סתום. אז קודם כל, אם יש למישהו הצעה יצירתית (לא מלחמתית בבקשה

) לפתרון הבעיה אשמח לשמוע. שנית, האם הדרישות שלי הגיוניות בכלל? האם התחייבות כזאת מצידה על הסכם ממון / צוואה תקפה משפטית? תודה לעונים

 

[שילה1]

לא הבנתי.אתה מוכן לחתום לגרושתך על ערבות,

בתנאים שאתה תקבע ואותם פרטת? אם כן-אז לדעתי אינך יכול להציב כל תנאי מאחר והיא גרושך,ואין לך כל זכות להתערב בחיה היום ובעתיד בכל דרך,למעט נושא הילדים המשותפים..אלא שגם כאן-אינך יכול לחיב אותה לכתוב צוואה,ולבטח לא לטובת מי. אתה יכול לחתום לה מרצונך הטוב והחופשי,אם מקובל על שניכם,אך ללא תנאים. אולי יש לבדוק תנאים בבנק אחר? או לנסות לעזור למצוא ערב אחר?

 

[דובי דוניץ]

דרישותיך

ראשית כל, דרישה המשפיעה על תוכן בצוואה מהווה פגיעה ברצונו הטוב והחופשי של המוריש- וככזאת פוגעת אנושות בתוקפה של הצוואה: דרישה זו אינה ישימה על פי הדין. באשר להסכם הממון - זה תנאי שקשה לחיות עמו, מה גם שאינו מכסה אותך לכל פורענות: ומה אם גרושתך מכניסה הביתה בן/בת זוג שיתגורר/תתגורר אתה כידוע/ה בציבור שלה וככזה עלול/ה לדרוש זכויות במקום המגורים המשותף? האם במקרה כזה תוכל לאסור עליה זוגיות לאחר הגירושין אא"כ שוחררה הדירה? ולעניין חתימתך כערב על שטר משכנתא שלה: הציבור חושב שחתימה על כתב ערבות היא דבר של מה בכך- ולא כן היא. מה יהיה, אם תחתום לה כערב והיא לא תעמוד בתשלומי המשכנתא?- הרי כערב אתה תמצא עצמך משלם אותם... האם יש לך בטחון שכספך יוחזר- או לחלופין האם זכויותיה בדירה משועבדות לך (בשעבוד שעדיפותו נחותה על זאת של הבנק- שהרי הבנק לא יסכים להתנות על השעבוד הנתון לו)? הבעיה היא שלא ניתן לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה. המצב הקיים הוא שישנה דירה הרשומה על שם שניכם- שיש עליה כנראה משכנתא (שאילולא כן- מדוע אינך יכול לרכוש דירה אחרת כנגד משכנתא?). קשה להפוך דירה עם גיבנת לשתי דירות (אחת לך ואחת לגרושתך). ולאחר כל זאת- מדוע מונית השאלה לפורום גישור?... ולבסוף הבהרה חשובה המהווה חלק בלתי נפרד של תשובתי: דבריי אינם מהווים ייעוץ משפטי אלא מהווים הבעת דעה גרידא מבלי שיש לכותב שורות אלה אחריות מקצועית או אחרת על הנאמר במישרין ו/או בעקיפין: תהרהר בדברים ונקווה שתמצאו אתה וגרושתך פתרון נאות שישביע את רצונכם. בשום אופן אל לכם להסתמך על הדברים המשמשים חומר למחשבה בלבד.

 

[אשטרה]

תודה על תשובותיכם

שלום שמתי לב לאחר ששלחתי את ההודעה שהתכנים בפורום הזה לא עוסקים בנושא שעליו שאלתי והוא באמת לא מתאים. חשבתי שבפורום גישור יש מגשרים שמייעצים בסוגיות שכאלה. שנית, הבנתי שהדרישה על הצוואה לא טובה, והאמת אדם יכול לשנות צוואה ולכן ההתנייה שלי לא לעניין כשכתבתי תתחתן התכוונתי גם למקרה של ידוע בציבור. אני רוצה לעזור לה (ולי) אבל להבטיח שאם תהיה תקלה ואני זה שאשלם משכנתא, שלפחות יישמר הנכס לילדים. מתשובותיכם אני מבין שאי אפשר להבטיח את זה. שוב תודה

 

[סוזן7]

דרך אחרת

קראתי את הפנייה שלך וגם את ההמשך. פתרון אחר, שזוגות מתגרשים עושים לעיתים, זה לרשום את מחצית הדירה המשותפת על שמם של הילדים המשותפים. אין לך שליטה על מה שהיא תעשה עם החצי שלה, אבל אם החצי שלך הופך לרכוש של הילדים, הוא לא יכול לעבור לבעלות של אדם אחר. העובדה שהם בעלים של נכס עלולה לפגוע בזכויות שלהם בעתיד לזכויות מיוחדות של תנאי משכנתא על נכס אחר, אבל זה לא רציני. לחתום כערב כאשר מחצית הדירה שייכת לילדיך מתקבל על הדעת, גם אם גרושתך לא תוכל לשלם ואתה תשלם. אבל זה לא בדיוק חצי, כי חלק מהדירה שייך לבנק! יש לחשב את החלק שבאמת שייך לכם כיום (או בזמן הגירושין) והחלק שלך (פחות מחצי) יהיה של הילדים, בחלקים שווים. כמו כן, האישה צריכה להתחייב שאם היא תרצה למכור את הדירה כדי לרכוש דירה אחרת, או שהחלק של הילדים לא יושקע בנכס החדש או שהחלק שלהם יירשם כשלהם (החלק היחסי) בנכס החדש. כל עוד הילדים קטינים, ואתה אפוטרופוס שלהם, יחד עם אמם, יש לך שליטה על החלק שלהם (שהיה שלך). לא פשוט ורצוי סיוע של עורך-דין בעניינים אלה. בברכה, סוזן זיידל www.haskamot.com

 

[חגי סרי לוי]

אנא חשוב על ילדיך ועל עצמך בלבד!

1. לכל המתלהמים כאן נא לזכור שהבחור חושב לחתום לה על ערבות! (וזה אומר סכון מצידו) אז אל תצעקו עליו את הצעקות הפסבדו פמיניסטיות- דה לה שמאטע המקובלות. נכון שהוא מתנה, אבל זו זכותו כמי שרוצה להיות ערב לא? תפסיקו לחנך כל זכר שמתארח בפורום. הרי כל אדם חדש שיכנס לתוך חיי גרושתו בדירה שלו עשוי להיות משמעותי מבחינת זכויות. צריך לחשוב על זה לא? או שרק לנשים מותר לחשוב וגברים מיד מואשמים כ"דוחפים את האף לענינים לא להם" [במקרה דנן לא מדובר באף שמחירו נמוך יחסית(כולל ניתוח פלסטי) אלא בדירה שערכה גבוה]. עצתי לכם היא כדלקמן: על אף התוקפנות/ אלימות/ שתלטנות/ פטריארכליות/ כוחנות/ דורסנות/ ציניות/ אכזריות/ קנאות/ רוצח בפוטנציה [מחקו את המיותר או שלדעתכם כנראה אין מיותר כזה] שמשויכת אוטומטית לכל זכר באשר הוא זכר, כדאי פה ושם לזכור שהדירה איכשהו במקרה שייכת גם לו (למי ששכח או לא שם לב). ובפעם המיליארד אדגיש "כל עוד תמשך ההשפעה הפאשיסטית-פמיניסטית על סוגיות בחיי משפחה ובעיקר בגירושין- תמיד תמשכנה מלחמות שיגררו את הנשים והגברים למירוץ מטורף ואכזרי בבתי המשפט- במקום להגיע לגישור והבנה בין הצדדים" הפמיניזם הקיצוני אויב מר ואידאולוגי של הגישור ההבנה והסובלנות בין נשים לגברים. כל זאת משום שהוא מעורר באופן מכוון ומובנה עימות קיצוני על רקע מגדרי (ובעברית מדוברת זה נקרא: רחם =צדק פין = חרב) וכן שנאה וסכסוך תמידי בין המינים. הפמיניזם הקיצוני והאלים, שואף לבידול והעצמה של מין אחד מועדף, על פני המין השני שאותו יש להכניע בכל מחיר. מתוך מהות זו לא ניתן להוציא תועלתנות והבנה בין בני זוג הנמצאים ממילא בעימות קשה. 2. לאחר הנאום אוסיף לגבר ששאל כאן את שכתבתי בתחילה: אל תסבך את עצמך בדברים שלא תהיה לך שליטה עליהם, התגרשת? עליך להשאר ככל שניתן ביחסים קורקטיים בונים אחראיים ומועילים לטובת ילדיכם המשותפים וזהו! גרושתך היא גרושתך ויש לכבדה כאדם וכאם ילדיך אבל שום דבר מעבר לזה. לגבי בעיות שמהותן משפטית כמו אצלך יש לפנות לגופים המתאימים.

 

[דובי דוניץ]

התלהמות?!

חגי יקר, קראתי שוב בעיון את השרשור הזה. לא מצאתי כאן התלהמות פמיניסטית עם כל הכבוד. האיש שאל שאלה וחברים/חברות בפורום התייחסות לשאלתו עניינית כפי הבנתו/ה של כל אחד/ת מהם/ן, למרות שהשאלה אינה שייכת כלל לנושאים בהם עוסק הפורום הזה. הבעיה אינה עם ההתניות שמבקש השואל לקבוע- אלא עם ישימות ההתניות הללו. מאחר שחשתי שיש בדברי השואל ביטוי לשתוף פעולה עם גרושתו ורצון לעזור לה במצוקתה- האצתי בו בסוף דבריי לנסות ולגבש פתרון יצירתי משותף (אולי בהתייעצות עם איש מקצוע- רצוי משפטן). הפורום אינו במה לפרסומת ולכן לא המלצתי לשואל על אנשי מקצוע או ניסיתי לייעץ לו מעשית (פרט לתגובה על ההצעות שהעלה במסגרת שאלתו). ההתניות אותן ביקש השואל לקבוע נראות לי בלתי ניתנות ליישום בנסיבות העניין ואת זאת הסברתי מתוך הדגשה שאין בדברייי משום ייעוץ משפטי או אחר. גם חברות הפורום שהגיבו- עשו זאת לעתי עניינית ולפי הבנתן כפי שציינתי, ללא אג'נדה להטמעת רעיונות של פמיניזם קיצוני או מתון למיטב הבנתי. גם אני סבור ככלל שהפמיניזם הקיצוני המבנה כדבריך עימות קיצוני על רקע מגדרי- אינו משרת איש (מלבד את הנושאות בדגל הזה בקנאות מתוסבכת, שאינן מבינות שהן יורות לעצמן ולכלל האנושות ברגל). אין זאת אומרת שאני "חזיר שוביניסטי": בני האדם צריכים להיות סובלנים אחד כלפי השני מתוך כבוד הדדי. קיצוניות, התלהמות וכל ביטוי אלים אחר אינם יכולים לשרת באמת שום אינטרס לגיטימי. פתרונן של הרגשות קיפוח (ואין זה נשנה עד כמה הן צודקות ומה הרקע להן- מגדרי, עדתי, כלכלי, חברתי - ומה לא) אינו מצוי בקיצוניות התלהמות ואלימות. גם יחסי ישראל טורקיה אינם יכולים להגיע לסטטוס קוו מכובד ובר קיימא באמצעות "זובור" כפי שנוכחנו השבוע.

 

[חגי סרי לוי]

עו"ד דוניץ אני מתנצל

אני פשוט כל כך רגיש לענין הזה של ההשפעה הפמיניסטית שמתנגדת לכל פתרון של שוויון בגירושין (וגם בעוד דברים) עד כי אני מרגיש צורך לצרוח את הדברים בכל הזדמנות שהיא. הפמיניזם הקיצוני (שהוא הזרם הפמיניסטי המרכזי והמשפיע ביותר בישראל) הוא כל כך מסוכן לחיי משפחה , שלום בית וטובת הילדים ולצערי ורוב האנשים אפילו לא מתחילים להבין עד כמה חמורה הסכנה. כבר היו אצלי כמה מקרים של זוגות העומדים להתגרש כאשר הבעל מעונין ואפילו יוזם והאשה נגררת או מתנגדת או חוזרת בה מהסכמתה. כבר יצא לי לשמוע מישהי כזו שאמרה שבמחלקה לסיוע משפטי באחד מארגוני הנשים (לא אציין את שם הארגון ללא הוכחה מפורשת) נאמר לה כהאי לישנא: "לא כדאי לך ללכת לגישור, כי את תאבדי את הזכויות שלך. בבית משפט תקבלי מיד משמורת ומזונות , תוכלי לדרוש מזונות לעצמך ולחיות חיים סבירים, אבל בגישור יש נטיה להתפשר ואז בעלך יקבל זכויות שלא יקבל בחיים בבית משפט". ארגונים אלה מתנגדים בברוטליות בכנסת לכל חקיקה שוויונית וכבר נטרלו לא מעט הצעות חוק כאלה (בעיקר של מפלגת שינוי ז"ל) והנה כך (בנוסף למה שכבר כתבתי בהודעה הקודמת) נוצר מצב שלנשים באמת לא כל כך כדאי ללכת לגישור מבחינת מה שהן יכולות להשיג מהמערכת. רק נטרול העוצמה המסוכנת של ארגוני הנשים על נושא זה תוביל לשוויוניות שתנטרל את המצב הקשה הזה. אינני אומר חלילה שאין בעיות אחרות שמגיעות מצידם של גברים בוודאי שזה קיים ואפילו הרבה, אבל הבעיה הזו שהעליתי היא יחודית מאחר שהיא ממוסדת בחקיקה ומובלת ע"י ארגונים ממוסדים ועתירי ממון והשפעה (חלקם במימון המדינה שבה חיים גם גברים). מזל שרוב הנשים במדינה הן נשים אחראיות, רציניות ודואגות לילדים המשותפים, אחרת לא היה גישור בכלל. אבל המצב הזה מאפשר גם לנשים טובות ואחראיות להיות שותפות במצב אפילו בלי שהן מתכוונות לכך. צמצום כוחן המפלצתי של ארגוני הנשים וניטרול התנגדותם לכל שוויון הוא אחד מהאמצעים החיוניים ביותר והדחופים ביותר כדי להגיע למצב בו זוגות יעדיפו גישור על פני מלחמות עולם בבתי משפט למשפחה.

 

[שילה1]

חגי-אהבתי את הפיסקה הלפני אחרונה,

שלמדה אותי כי למדת גם אתה:חלילה- לא להכליל.