לחצי השני שלי..

לחצי השני שלי..

מתעוררת לעוד בוקר בלעדיך, אין טעם לפקוח את העיניים ולהתרומם מן המיטה, אין חשק לחייך, הכל חסר טעם, אתה כל כך רחוק. אני כל כך אוהבת אותך שזה כואב! 07:30 בבוקר ואני לא מצליחה להפסיק לחשוב,רוצה רק שתדע עד כמה אתה חשוב לי, שאתה האוויר שאני נושמת,הסיבה שאני קמה בבוקר ונרדמת עם חיוך בלילה. מתגעגעת כבר מעכשיו, כל חלק בתוכי כואב, צורח את שמך, מרגישה כאילו עקרו את כל אבריי הפנימיים ועכשיו יש בי חור אחד גדול. הלוואי שהיית נשאר, הלוואי והייתי מקבלת הזדמנות, הייתי משנה את הכל, הופכת את חיי על פיהם, רק בשבילך. מופיע בחלומותיי כמו כוכב אורח, נכנס, עושה בלאגן ויוצא, משאיר כאוס אחריך, כמו איזו סופת הוריקן או רעידת אדמה. עדיין לא מצליחה להבין איך חדרת כה עמוק, לעמקי נשמתי, אל תוך ליבי, הייתי נותנת הכל כדי שתישאר. לסמוך על הגורל?? האם הוא יפגיש ביננו בשנית??? כל כך קשה לי, לא שלמה, כואב לי בפנים. אני מתגעגעת. רוצה שיהיה בי את הכוח להיפרד, להתנתק ממך, מהזכרונות שלך, שלי איתך, של שנינו ביחד, אני רוצה שיהיה בי את הכוח לסגור את הדלת הזו ששמך חרוט עליה באותיות ענק, אני רוצה לשכוח, אבל לא מצליחה! לא יכולה! אתה בתוכי, הזיכרון שלך שוכן בתוכי, הפנים השלוות שלך כשאתה ישן, הקול המרגיע, הידיים שמשרות ביטחון, הגוף שלך שמצליח לעטוף את כולי בלי שום בעיה, לא רוצה לשכוח!!! רוצה אותך איתי בכל דקה ודקה, להירדם בזרועותיך ולהתעורר לצידך, לעשות אתך אהבה במשך 24 שעות ביממה, לאהוב אותך לנצח! המרחק הזה בינו קורע אותי, מרגישה כאילו חצי ממני נתלש, זה לא יכול להיות נכון, שנסעת שאנחנו כל כך רחוקים עכשיו! שונאת את החיים שלי בלעדיך! רוצה אותך איתי, לצידי, מעכשיו ועד יומי האחרון. אני אוהבת אותך.
 
תגובה

קודם כל את צריכה להבין שעלייך להיות שלמה בתור חצי אחר כך תוכלי להיות שלמה עם השלם..... מה שאני מנסה להגיד לך זה שאת לא חצי מאף אחד את אדם שלם וכך את צריכה להרגיש לגבי הפרידה. נכון שזה כואב אבל מתגברים לאט לאט. במכתבך את כותבת"ואולי הגורל יפגיש ביננו..." את צריכה להבין שלפעמים אנו פוגשים אנשים על מנת "שילמדו" אותנו מספר דברים,לא כל האנשעם שאנו פוגשים נשארים איתנו עלייך להשכיל להבין זאת אחרת כל בחור אחר תפתחי כלפיו אובססיה,השכילי אחרי כל קשר ולמדי מהטעויות אחרת את סתם מסתובבת במעגלים. בהצלחה יעלי
 
למעלה