אם יש משהו שממש, אבל ממש מכניס ללחץ
זה שבאים ואומרים לך- אל תהיי בלחץ והכל יסתדר
אז בואי נעשה סדר בבלאגן. כשמדברים על עובדות מדעיות ועל הקשר בין לחץ לאי פוריות- לא מתכוונים ללחץ במושגים שלנו. לא על זה שאנחנו יושבות ולחוצות למה אנחנו לא בהריון. מדברים על מצבי סטרס. על מצבים קשים בהם בנאדם קרוב לרדת מהפסים. על משברים, מתחים, קריזות. מצבי סטרס כאלה אכן גורמים להפרשת הורמונים שיכולים לשבש את ההפרשה ההורמונלית ולמנוע ביוץ. ובהקשר הזה מישהי ציטטה פה פעם את הרופא שלה שאמר שאולי לחץ משפיע אבל הפרגונל משפיע הרבה יותר. ומצד שני- נסתכל על הכיוון של הרפואה ההוליסטית. מנקודת מבט הוליסטית למחשבות שלנו, לרצונות שלנו, לתקוות שלנו ולפחדים שלנו יש השפעה על הגוף ועל החיים. לפי אותה גישה הלחץ, הפחדים החששות גורמים לחסימות בגוף שלנו ומשפיעים על יכולתנו להרות. איך מתגברים על זה- בטח לא על ידי מלחמה בלחץ, שהרי זה בלתי אפשרי. אם נאשים את עצמנו על שהלחץ והמתח שלנו פוגעים בנו- נוסיף לסל הבעיות גם תסכול ורגשי אשמה. מה שכדאי לעשות, לוקח זמן ללמוד את זה- זה לחשוב חיובי. למרות שאת לחוצה, למרות שאת מודאגת, למרות שבראש רצים לך כל התסריטים הכי נוראיים שבעולם- תרגילי את עצמך להגיד שיהיה בסדר. תדמייני לך שאת בהריון, שאת מצליחה, שאת אמא, שהבעיות נפתרות. אל תפחדי לקוות ולתאכזב. תלמדי לאהוב את עצמך ואת הגוף שלך, ולהאמין בו שלמרות כל הקשיים הוא ידע ליצור עובר ולקלוט אותו. גם כשנורא מפחיד ומבאס תשנני לעצמך שיהיה טוב ושהכל יסתדר. מנסיוני זה הופך להרגל. המחשבות החיוביות השתלטו אצלי על החרדות והפחדים. הגישה שלי אומרת שהלחץ פוגע באיכות החיים. בלי קשר לתרומתו לפוריות. אם אהיה בלחץ אסבול יותר ממה שאני סובלת כרגע, וגם יצאו לי חצ´קונים ושערות לבנות
ורק סיפור לקינוח. הצצתי השבוע בפורום הישן של IOL, וגם בפורום הורים. קראתי הודעות ישנות של אחת הבנות שהיתה סמל ודוגמא ללחץ היסטריה ופינוק
. זה ממש לא מנע ממנה להרות וללדת, וזה לא מונע ממנה לכתוב בדיוק באותו טון של לחץ וקיטורים בפורום הורים
ואני- שיא השלוה והאמונה- עדיין חותרת כאן
אז קודם קודם אל תאשימי את עצמך, ואל תחפשי איפה פשעת בלחץ
אבל תשתדלי לחשוב חיובי, ולו רק בשביל להרגיש טוב יותר
נועם
