לחץ נפשי על היריב....

[empeone]

לחץ נפשי על היריב....

מתענין מאד בנושא "פסיכולוגיה של היריב" כהשלמה לעיסוק הפרקטי באומנויות לחימה. אז מה אני רוצה? א.אני מחפש יריב אימונים עם אופי חזק וקשוח לתירגול "מלחמת מבטים" face to face , כפי שמתבצע לעיתים לפני קרב איגרוף או קרבות האבקות - בזירות מקצועיות. ב.אשמח לקבל הפניות לחומר בנושא - "פסיכולוגיה של היריב. ה-email הוא - [email protected]

 

[סלבו לוי]

עיניים ומבטים.

שידור/גרימת לחץ על היריב, בצורה של מבטים, אינה מצב של מבט בלבד, אלא תוצר של חשיבה וכוונה מסוימת של האדם שיוצאת החוצה ומקרינה לאדם אחר, דרך המבט או שפת הגוף. אדם שמנסה להקרין משהו בעזרת המבט, כשאין מאחורי זה כוונה ממשית פנימית, יימצא את עצמו תוך זמן קצר, ללא שום השפעה (בעזרת המבט). מבט או קרב מבטים, אינם רק תוצר של אנשים שעוסקים באומניוית לחימה. בצבא היה לי סמג"ד אימתני, שהיה מסתערב בתקופת האינתיפאדה הראשונה (והמבין יבין...). היה פשוט מפחיד עד מוות להסתכל לו בעיניים. אנשים היו פוחדים לדבר איתו. כל זה תוצר של דברים שהוא עשה בשרותו הצבאי, וגרמו לו להיהפף לאדם/משהו מסוים. מתוך תחום אומנויות הלחימה - זכור לי מקרה שקרה בדוג´ו בזמן אימון. לפעמים עוברים כל מיני ילדים, צועקים ומשמיעים הערות שמפריעות לאימון (הדוג´ו שלנו נמצא קצת תת-קרקעי, כך שהחלון קרוב לתקרה). התחלנו חימום, והגיעו שלושה ילדים, שבמשך 10 דקות לא הפסיקו להפריע ולהשמיע רעשים. לאחר החימום, המורה נכנס והתחיל את השיעור, וכשהם השמיעו פעם נוספת את אחת מההפרעות שלהם, המורה שלי הסתובב אליהם במבט שגרם להם להיאלם דום! פשוט כך! אני לא יודע כמה אנשים שמו לב לזה, אבל הם פשוט השתתקו והלכו משם. והכל במבט בלבד. לסיכום, כמו שאני רואה את הדברים, עם ובלי קשר לאומנויות לחימה - העיניים, הן הבבואה של המוח שלנו, ומה שהמוח/הגוף/החשיבה מייצרים - העיניים משדרות החוצה.

 

[empeone]

עירעור ביטחונו העצמי של היריב...

סלבו לוי הסביר יפה את הרעיון מאחורי "מלחמת המבטים". לא סתם אני מעונין לתרגל את הנושא שיש בו מורכבות. עדין דרוש פרטנר בעל אופי חזק וקשוח לנושא. [email protected]

 

[מיתר נדיר]

אם הבנתי נכון מה שסלבו אמר, אז

תרגול של מלחמת מבטים הוא בזבוז זמן טוטאלי. העוצמה במבט אינה שריר שאפשר לתרגל ע"י הפעלה חוזרת. היא משקפת את עוצמת האופי שמאחורי המבט, ואופי אינו נבנה במלחמות מבטים, ואינו נמדד בהן.

 

[empeone]

תירגול מלחמת מבטים....

הערה יפה אם כי הפתיח "בזבוז....טוטאלי" מיותר. מטרת התירגול מבחינתי הוא התנסות בענין. בתחרות פתוחה בחו"ל נקלעתי לסיטואציה של מלחמת מבטים והאמת שהרגשתי שקצב פעימות הלב עולה ועולה כשהיריב לחץ בקטע של מלחמת מבטים , למרות שהכושר הגופני שלי מעל הממוצע; אך כנראה שעל הכושר הנפשי צריך לעבוד. אני מאמין שעוד התנסות ועוד התנסות יחשלו אותי.מקווה שהסברתי את עצמי.

 

[דלית - delete]

אולי, במקום להתאמן על מלחמת מבטים

תנסה להתאמן על נשימה והירגעות? קאטות, לדוגמא, יכולות לעבוד יופי בקטע הזה.

 

[סלבו לוי]

בדיוק - קאטא../images/Emo70.gif../images/Emo45.gif

אחת השיטות הטובות ביותר לתירגול של מבט, היא קאטא. לקאטא יש חלק ניכר בפיתוח "יכולת ההבטה" של איש אומנויות לחימה (ובכלל). כמובן, שבקרב השימוש במבט הוא יותר מוחשי ויותר שמיש, אך תהליך הלמידה מלמד קודם איך לבצע קרב, איך לזוז וכו´. רק בשלב יותר מאוחר השימוש במבט בא לידי ביטוי. המבט והעיניים של מבצע הקאטא, הן מדד בפני עצמו (לבוחן או למי שצופה מהצד), עד כמה המבצע יודע טוב את הקאטא, עד כמה הוא מרוכז ומה הוא "מקרין" החוצה. יש קאטות, שבהן המבט הוא יותר חודרני מאשר באחרות. אני יכול להעיד על עצמי, שבזמן שאני מבצע קאטא מסוימת, ממש מפחיד להסתכל עלי (או יותר נכון בעיניים). (כמובן, שכדי להגיע למצב הזה, יש צורך "להסתכל" על עצמי מהצד, כיצד אני מבצע את הדברים - דבר קשה לכשעצמו).

 

[מיתר נדיר]

או אולי, במקום לתרגל מלחמת

מבטים, תקדיש קצת זמן להתנדבות? אני רצינית לגמרי, ואין לי שום שורשים פולניים. אני באמת חושבת, מנסיוני שלי, ששעה בחברת ילדים שלוקים בשיתוק מוחין תתן לך עוצמת אופי שלא תקבל בעשר שעות של קאטות או מלחמות מבטים מדומות. ואני מאמינה שאותו דבר נכון גם לנוער במצוקה, נכים, חיות שעברו התעללות ועוד ועוד. אם תדע להתמודד עם מצוקה אמיתית, אז הפחדות ספורטיביות יפסיקו לעשות עליך רושם.

 

[דלית - delete]

קשה להאמין שעיסוק חד פעמי ישנה

שעה התנדבותית כזו, פעם אחת ויחידה, לא תתרום כ"כ הרבה (לא למתנדב, ובוודאי שלא לנכים). כך גם עשר שעות קאטא, בבחינת זבנג וגמרנו, לא ישפרו מעבר לטווח המיידי (ואולי אף יזיקו). להתנדב שעה בשבוע, כנראה ייתרום יותר לאופי משלוש אימונים בשבוע, אבל מה המטרה הסופית? אם כל מה שהוא מעוניין בו זה לנצח תחרויות, הוא צריך בעיקר נסיון מעשי - להתחרות, ושוב להתחרות. אם הוא מעוניין להיות לוחם טוב, ואדם טוב, אימונים והתנדבות יהיו יעילים יותר, ובסופו של דבר הוא עשוי לגלות שהוא גם לא רע בתחרויות. בכל מקרה לא נראה לי שלהתאמן על מבטים יתרום במשהו, למשהו מלבד כאב עיניים.

 

[empeone]

חוצפה

מיתר נדיר , כשאתה או את תעשו מחצית משעות ההתנדבות שאני עושה ,אז אולי תוכלו להציע לי הצעות. אני עוסק בהדרכת אוכלוסיות חריגות בהאבקות וקראטה. כמו כן - אני לא מוצא שום קשר בין בקשתי לתגובתך. אם אין מה לומר אז מוטב לשתוק.

 

[דלית - delete]

האם אתה עובד מול מורה?

האם שאלת את המורה שלך? חשבת אולי למה אף מורה באף אימון לא מקדיש לכך זמן שיעור מיוחד?

 

[empeone]

סדנא - פסיכולוגיה של היריב

הנושא של הכנה וחיזוק פסיכולוגי לפני קרב מפותח יחסית בחו"ל. קיבלתי מחבר מצרפת מערך הדרכה בנושא. לפני שאני אערוך אותו לתלמידיי אני מעונין לבצע תירגולים בעזרת פרטנר. כאמור,כמי שהתנסה בקרב מבטים לפני קרב ,מומלץ מאד במסגרת שיעורי / אימוני אומנויות לחימה לערוך לפחות פעם בשנה , כפי שנהוג במס´ מקומות בחו"ל- סדנא בנושא. אני מתכוון על סמך מערכי ההדרכה שקיבלתי בנושא ובעזרת שני חבר´ה שפנו אליי להשתתף בתירגול, להעביר את הסדנא לתלמידיי במהלך שבת במרץ.

 

[דלית - delete]

זה שאתה רוצה להוסיף חומר לתלמידיך

ראוי להערכה. אבל מי המורה שלך? האם לא היה עדיף לקבל גם את עצתו בעניין?

 

[מיתר נדיר]

מנין אתה יודע כמה שעות אני

מקדישה להתנדבות?? אם אתה לא מוצא קשר... נו, טוב. אני מכריזה על התייאשות. מה אכפת לי בעצם? לך תבזבז את הזמן שלך על מלחמות מבטים. בהצלחה.

 

[סלבו לוי]

נכון.

תרגול, שעיקרו הוא שיפור יכולת המבט, אינו משרת את המטרה האמיתית. צורת המבט, משקפת את העומד מאחורי המבט ולא העיקר. אם ניקח לדוגמא, מפקד שמנסה להיות קשוח עם הפקודים שלו, והוא עושה זאת רק בעזרת המבט (כי הוא לא באמת קשוח איתם/כועס עליהם), מהר מאוד הם יגלו ש"הכל משחק" (וכנ"ל לגבי סתם איזה מישהו מהרחוב, שמנסה להיראות קשוח ו"לעשות פוזות"...). אם אין מאחרי המבט משהו אמיתי (לאו דוקא משהו מוחשי), אז מהר מאוד יתגלה שבסופו של דבר זה רק מבט, ולא שום דבר יותר מזה...

 

[קוזושי]

באותו עניין......

שמתי לב לשתי גישות שקיימות לפחות באמנויות לחימה יפאנייות, הגישה בקראטה היא להתמקד בעיניים של בן הזוג ולהתרכז בהן. בג´ודו ובאייקידו לעומת זאת הגישה היא לא להתמקד בשום דבר מסויים אלא בתמונה הכללית, בכל הגוף של בן הזוג ובסביבה כולה. בקראטה אומרים שדרך העיניים אתה יכול לקרא את בן הזוג ולדעת מה הוא הולך לעשות לפי המבט שלו. (כך לפחות הסבירו לי) בג´ודו לעומת זאת אומרים שאם אתה לא מרוכז דוקא בדבר מסויים זה גורם לך להיות ער לכל הסביבה, וכך תוכל להבחין בהתקפות או בכל דבר שמגיע ממקומות בלתי צפויים. זה בערך מה שמסבירים בג´דו ואני חושב שגם באייקידו זה ההסבר. מה ידוע לכם על כך? מה הגישה באמנויות אחרות? אשמח לשמוע

 

[סלבו לוי]

כאחד שלומד קראטה,

אני יכול להבטיח לך, שמעולם לא ניתנה הנחייה להסתכל לתוך עיניו של בן הזוג. להיפך - תמיד הגישה היא, שהמבט צריך להיות באזור הגרון/גורגרת (בלוטת התריס; צ´אקרה שישית...), כדי לקבל תמונה כללית של היריב, ולא להסתכל על הידיים או לחילופין על הרגליים (כי תמיד הסתכלות על דבר אחד, תבוא על חשבון משהו/איבר אחר). אגב, ניתן לדעת מראש את כוונת היריבגם מבלי להסתכל לתוך עיניו. ובנוסף, יריב שלא מנוסה (או לא מספיק נחוש/קשוח), שיסתכל לתוך עיניו של יריב קשחו ונחוש בדעתו, עלול להיות מושפע מנטלית, בגלל שהסתכל לתוך עיניי יריבו...

 

[החתול.]

צ´אקוגאן ../images/Emo54.gif

המושג היפני צ´אקוגן, מדבר על לוחמת עיניים. המבט המרוכז (לא למקום מסויים אלה ביריב) הוא חלק מכלי הנשק השובים ביותר של כל לוחם. העיניים הם השתקפות הנפש, ככל שתיהיה מחושל יותר פיזית ובעיקר נפשית יהי ערך גבוה יותר ללחימה ולמשקל של מבטך. המבט, הוא חלק מרכזי וחשוב ממושג אחר עקרוני של שפת גוף הלוחם. היציבה שלך, הקרנת הטן דיאן ו"מה אומרות עיניך" בזמן לחץ, מצוקה, קרב אלה הדברים המשפיעים על יכולת הלוחם. לפני שנים רבות הקדיש רוני קלוגר אימונים רבים לנושא זה (חוויתי זאת אי שם בשנות ה-80 ), ומי שראה אותו מבצע (בקרב וגם בביצוע טכניקות סולו) לא יכול שלא להתפס בעיניו שממש קורנות ומדברות - לצערי שנים לא חוויתי זאת, אבל אני מעריך שזה רק גבר והמבשיל עם שנות העבודה שלו. לדעתי, אם קיים מושג של קרב ללא קרב, התכוונו החכמים לעיניים. אם יש לך עוצמה במבט, ושפת גוף הקורנת שקט וביטחון אתה לא תהיה הקורבן. אי אפשר להתאמן אימוני עיניים ! אם תתאמן נכון זה יתפתח כפי שמרכיבים אחרים יתפתחו.

 

[תמירי]

עיני היריב

את מי מעניין מבטו של היריב? אין צורך לשדר דבר כאשר אתה חש שהוא עומד לצאת צא אליו עשירית שניה לפני"סאן" בשבילי תנועה של היריב אפילו תזוזת אצבע משמעו "אני בא" ואני תמיד אשתדל לתפוס אותו קודם. הכל כדמות מטרה ממש לא מעניין איזה פרצוף הוא עושה

 

[דלית - delete]

מאוד קל כך ליפול למלכודות.