לחץ מהמצב

[אמא של רוי]

לחץ מהמצב../images/Emo4.gif

אני לא יודעת מה איתכם אבל בימים האחרונים כשאני חוזרת הביתה אני ממהרת לפתוח bbc או cnn מפחד פן קרה משהו בעולם ובמיוחד בארץ. האם חרדים כמוני???

 

[Inuit]

../images/Emo7.gifאני ''מתה'' מפחד

עד כדי כך שיש ימים שאני בכלל לא רוצה ליראות או לישמוע חדשות (כאילו שזה יעזור במשהו).אני דואגת למשפחה לחברים ולכל הישראלים וגם לנו....המילחמה הזו תיהיה יותר מרק מלחמה בין האמריקאים העירקים וכמה סקדים לישראל, יש יותר מידי מוסלמים משוגעים....

 

[סנדייז]

אני חרדה ודואגת../images/Emo7.gif

אני קשובה לגלי-צה"ל.לא יכולה להימנע מכך,במידה והוא לא פועל מיד המחשבה הראשונה שעולה לי "הנה המלחמה התחילה והמערכת קרסה". אני מאוד דואגת למשפחה לחברים ולכל שיושבים באיזור א' רבתי. העירקי הזה מפחיד אותי,הוא מטורף,אין לו ערך לחיי בני אדם. אין לו בעיה להקריב את כל בני עמו במלחמה הזו. הוא לא ישאיר אותנו מחוץ למלחמה הזו,הוא יגרור אותנו למלחמה הארורה הזו. דרורה

 

[עדי בשמיים]

אני פשוט הפסקתי לקרוא חדשות

הכל נשמע לי ממש אותו דבר. לא יודעת למה, אבל כשצריך המשפחה מעדכנת אותי, וכל השאר נראה לי פוליטיקה. כעם שרגיל לפיגועים כל שני וחמישי, כל ה"מלחמה" הזאת נשמעת לי מגוחכת. ב-91 נהרגו יותר אנשים מחנק כי הסתבכו עם פילטרים של מסכות, מאשר מטילים. הטילים אמנם גרמו נזק לרכוש, אבל זה הסתכם בעיקר בזה. לגבי התקפה כימית, אני באמת לא מודאגת. אני לא חושבת שיש להם אומץ לסכן את עצמם בלהימחות מעל פני האדמה. כי לדעתי, העם האמריקאי כל כך צמא דם שבוש לא יהסס להפיל עליהם איזו פצצת אטום עם הטיל הכימי הראשון. אני חושבת שזו בעיקר פניקה. דווקא המשפחה שלי בארץ נשמעת די רגועה בעניין. וחוצמזה, מה יעזור לנו לדאוג?

 

[דנה השניה]

אני עכשיו בביקור בארץ ../images/Emo160.gif

ואין כאן פאניקה. נכון שרוב האנשים שאני מכירה מחופרים בבועה שלהם ומשתדלים לא לשמוע חדשות/לקרוא עיתונים מעבר למינימום הכי הכרחי, אבל האוירה הכללית, סביבי לפחות, רגועה. ויורד גשם! המון גשם מקסים (אני אוהבת גשם). ויש פריחה מדהימה.

 

[חגית אמא של אלה]

לא נעים לי להגיד לכם ../images/Emo4.gif

אבל כנראה שדברים שרואים משם לא רואים מכאן... אנחנו רחוקים מלהיות בחרדה... אפילו לא טרחתי לקחת לנו מסיכות כי אני לא מתכוונת להטריח את עצמי מחוץ למיטה. ואני לא הפסיכית היחידה, כל החברים שלי מרגישים כנ"ל. בקיצור, חוץ מלשבת מול הטלויזיה ולהסתלבט על בוש וחבריו, אנחנו לא מרגישים שזה נוגע לנו. כל מה שאתם רואים בטלויזיה על ישראלים לחוצים- הם ממש במיעוט.

 

[eu sei que]

ואני כבר לא יודעת איך להיות...

הבועה אומרת, שישחקו את המשחקים שלהם, אני חיה את חיי. ומצד שני, יש שלושה ילדים, בעל שנמצא מעבר לים (תפקיד החיים שלו להיות בפאניקה - מסכות, ממדים וכל שאר השטויות. טוב, נראה לי, שהדרך הנוחה ביותר להתמודד עם כל הדילמות האלה, זה לגמור את השוקולד שהוא קנה... לשעת חירום (במקרה של אזעקת אמת... נא להכניס קוביית שוקלד לפה) משום מה, הוא משוכנע ששוקולד ירגיע אותנו - בכלל לא דואגת, אז השוקולד הוא בשביל הכיף וגם כי יום שישי בערב, וולנטיין דיי, ואני לבד...האייקונים לא עובדים, אז נה נה בננה...