הלוו
אני לא בבועה אני באמת מנסה להבין. אני בגיל הזה. אני רוצה להתחתן, אני רוצה להתחתן עם אדם שהוא שמח, שיש לו לב טוב, שכיף לי איתו, שיש ביננו תקשורת טובה, שהוא אוהב מגע, שבדומה לי - הוא רוצה לעצמו להיות יותר. זה לא קשור בכלל לכסף מבחינתי, יש לי אחריות לחשבון הבנק באותה המידה. לשמחתי חוויות צריכה למינהן לא עושות לי את זה במיוחד (היה לי מאוד קשה עם הפרק ברמזור עם - "כרטיס גוהץ" "כרטיס גוהץ" הלחיץ אותי.) אני בן אדם אחראי. אני מודעת לנקודות החולשה שלי - ומחזקת אותן, בכל הנוגע לתודעת שפע בכלל, אם קיים דבר כזה בכלל ,אחרי שראיתי סרטים והרצאות של "צייטגייסט" אם שמעת (ואם לא תיכנס לוידאו גוגל) נכנסתי לסרטים לכל הנוגע למושג כסף.. לקפיטליזם, לאיך העולם מתנהל.. ויחד עם זאת ברור לי שאם אני לא אביא כסף, לא יהיה לי מאיפה, כך שזו אחריות שלי לחיות בעולם הזה כרגע ומה לעשות כסף מנהל את רובו - אבל כסף לא שולט בחיים שלי. ערכים שולטים בחיים שלי. אולי אני תמימה, או לא יודעת מה, אבל אני כל כך מאמינה באחריות, באינטגריטי, בליצור מציאות, בכך שכל אדם הוא המראה שלי, ואני חווה את זה עם כל אדם, בכל סיטואציה זה מדהים, ולא הרשיתי לעצמי להתאהב המון המון זמן - הכוונה בגלוי, להצהיר על זה - בעיקר בפני אותו אדם... אני לא מחפשת עסקה, צר לי שאלו המילים שמבטאות את זה, ושזוגיות דורשת עבודה- ישר המיינד חושב על עמל, על קושי, ומי אמר שהעבודה הזו צריכה לבוא בקושי? והזילות בימינו בנישואין, בכלל, בערכים, מרבית בני האדם חיים לפי המשפט - מה יצא לי מזה. ופה הטעות. אני לא חיה ככה. אני מעדיפה להיות בנתינה, וגם לצאת פראיירית - במושגים של אנשים אחרים. בעיני אני לעולם לא פראיירית כי אני תמיד מנצחת את המשחק. כי אני מרגישה טוב , אני אוהבת יותר, ותמיד אני מקבלת בחזרה בדרכים אחרות. בעיני זה העניין. נתינה. בעיני זה זוגיות, אלו נישואין, זוהי מערכת יחסים. נתינה. נתן - מילה שאתה יכול לקרוא אותה מהתחלה - ומהסוף - כי זה תמיד חוזר אליך. זה מה שאני מאמינה בו.
אני לא בבועה אני באמת מנסה להבין. אני בגיל הזה. אני רוצה להתחתן, אני רוצה להתחתן עם אדם שהוא שמח, שיש לו לב טוב, שכיף לי איתו, שיש ביננו תקשורת טובה, שהוא אוהב מגע, שבדומה לי - הוא רוצה לעצמו להיות יותר. זה לא קשור בכלל לכסף מבחינתי, יש לי אחריות לחשבון הבנק באותה המידה. לשמחתי חוויות צריכה למינהן לא עושות לי את זה במיוחד (היה לי מאוד קשה עם הפרק ברמזור עם - "כרטיס גוהץ" "כרטיס גוהץ" הלחיץ אותי.) אני בן אדם אחראי. אני מודעת לנקודות החולשה שלי - ומחזקת אותן, בכל הנוגע לתודעת שפע בכלל, אם קיים דבר כזה בכלל ,אחרי שראיתי סרטים והרצאות של "צייטגייסט" אם שמעת (ואם לא תיכנס לוידאו גוגל) נכנסתי לסרטים לכל הנוגע למושג כסף.. לקפיטליזם, לאיך העולם מתנהל.. ויחד עם זאת ברור לי שאם אני לא אביא כסף, לא יהיה לי מאיפה, כך שזו אחריות שלי לחיות בעולם הזה כרגע ומה לעשות כסף מנהל את רובו - אבל כסף לא שולט בחיים שלי. ערכים שולטים בחיים שלי. אולי אני תמימה, או לא יודעת מה, אבל אני כל כך מאמינה באחריות, באינטגריטי, בליצור מציאות, בכך שכל אדם הוא המראה שלי, ואני חווה את זה עם כל אדם, בכל סיטואציה זה מדהים, ולא הרשיתי לעצמי להתאהב המון המון זמן - הכוונה בגלוי, להצהיר על זה - בעיקר בפני אותו אדם... אני לא מחפשת עסקה, צר לי שאלו המילים שמבטאות את זה, ושזוגיות דורשת עבודה- ישר המיינד חושב על עמל, על קושי, ומי אמר שהעבודה הזו צריכה לבוא בקושי? והזילות בימינו בנישואין, בכלל, בערכים, מרבית בני האדם חיים לפי המשפט - מה יצא לי מזה. ופה הטעות. אני לא חיה ככה. אני מעדיפה להיות בנתינה, וגם לצאת פראיירית - במושגים של אנשים אחרים. בעיני אני לעולם לא פראיירית כי אני תמיד מנצחת את המשחק. כי אני מרגישה טוב , אני אוהבת יותר, ותמיד אני מקבלת בחזרה בדרכים אחרות. בעיני זה העניין. נתינה. בעיני זה זוגיות, אלו נישואין, זוהי מערכת יחסים. נתינה. נתן - מילה שאתה יכול לקרוא אותה מהתחלה - ומהסוף - כי זה תמיד חוזר אליך. זה מה שאני מאמינה בו.
