לחץ בעבודה!
אני מזה עצבנית וכועסת, אני עובדת בחנות בגדים כבר כמעט חודשיים והעבודה נעשית במשמרות: בוקר משעה 8:45 עד 15:30 וערב משעה 15:30 ועד הסגירה, כשכל החנות מסודרת, לפעמים זה יכול להיות 20:45 ואפילו 22:00 בלילה. וזה הסיפור: הבחורה שאמורה להחליף אותי כבר שבוע לא הגיעה לעבודה וכל הזמן הבוסים מתקשרים אלי ומבקשים ממני להקדים. עוד מילא להקדים אותי במקום לבוא ב-15:30 לבוא ב-14:00 אבל למשל, היום אני אמורה לעבוד ערב והיום על הבוקר הם התקשרו לבקש ממני להגיע בזה הרגע. להתארגן ולבוא. ובכן, אני עוד בבית. לא בא לי לבוא מוקדם אני עייפה הלכתי לישון אתמול ב-2 בלילה כי ידעתי שהיום אני מתחילה ב-15:30 ויש לי זמן לישון עד 12 בכל אופן נאלצתי להשקים קום בגללם ואני מזה עצבנית עליהם בא לי להכניס מכות למישהו! אני יודעת שעל כל שעה נוספת אני מרוויחה כסף אבל אני לא יכולה שזה יהיה על חשבון שעות המנוחה שלי, השלווה שלי יותר חשובה לי מהכסף! (עכשיו אני רק אוכלת אחרוחת בוק) חוצמזה אני אדישה, איטית ועייפה כל הזמן ועושה דברים באיזי, אין לי עצבים למהר בגללם ולהלחיץ את עצמי, הם בכלל צריכים להודות לי על זה שאני באה לפני הזמן. עכשיו שאני אבוא, אני יודעת שהם יעירו לי אבל אני מתכוונת להעמיד אותם במקום. וגם הבחורה הזאת שכיבכול "חולה" שבוע ולא באה בא לי לפרק לה ת'צורה בגללה נהרס לי כל השבוע! מצד אחד, אני צריכה ת'עבודה הזאת כדי להיות עסוקה וגם כסף לא מזיק, אבל אני מרגישה שהם מנצלים יותר מידי. כי למה תמיד מבקשים ממני להקדים ולא מבנות אחרות? ויש איזה אחת שעובדת איתי, היא בקופה וכל הזמן לחוצה מהאנשים ומעירה לי על האדישות שלי כל הזמן "בריט, תתעוררי! בריט איזה אדישה את! שעה את על המחלקת בנות!" (מסדרת ת'מחלקה יעני ובין לבין עוזרת לאנשים) נמאס לי ובא לי להרוג אותם ונמאס לי מההערות המעצבנות שלה על זה שאני אדישה כי היא לא קובעת שם אני באה לשם בלי חשק ועצבנית, אבא שלי אומר שזה לא יפה שאני עוד בבית ושהם מחכים לי שם, אני חושבת שזה לא בסדר שאני צריכה להקדים כל השבוע בגלל הבת זונה הזאת (תסלחו לי) אני עצבניתתתתת, מה עושים????.
אני מזה עצבנית וכועסת, אני עובדת בחנות בגדים כבר כמעט חודשיים והעבודה נעשית במשמרות: בוקר משעה 8:45 עד 15:30 וערב משעה 15:30 ועד הסגירה, כשכל החנות מסודרת, לפעמים זה יכול להיות 20:45 ואפילו 22:00 בלילה. וזה הסיפור: הבחורה שאמורה להחליף אותי כבר שבוע לא הגיעה לעבודה וכל הזמן הבוסים מתקשרים אלי ומבקשים ממני להקדים. עוד מילא להקדים אותי במקום לבוא ב-15:30 לבוא ב-14:00 אבל למשל, היום אני אמורה לעבוד ערב והיום על הבוקר הם התקשרו לבקש ממני להגיע בזה הרגע. להתארגן ולבוא. ובכן, אני עוד בבית. לא בא לי לבוא מוקדם אני עייפה הלכתי לישון אתמול ב-2 בלילה כי ידעתי שהיום אני מתחילה ב-15:30 ויש לי זמן לישון עד 12 בכל אופן נאלצתי להשקים קום בגללם ואני מזה עצבנית עליהם בא לי להכניס מכות למישהו! אני יודעת שעל כל שעה נוספת אני מרוויחה כסף אבל אני לא יכולה שזה יהיה על חשבון שעות המנוחה שלי, השלווה שלי יותר חשובה לי מהכסף! (עכשיו אני רק אוכלת אחרוחת בוק) חוצמזה אני אדישה, איטית ועייפה כל הזמן ועושה דברים באיזי, אין לי עצבים למהר בגללם ולהלחיץ את עצמי, הם בכלל צריכים להודות לי על זה שאני באה לפני הזמן. עכשיו שאני אבוא, אני יודעת שהם יעירו לי אבל אני מתכוונת להעמיד אותם במקום. וגם הבחורה הזאת שכיבכול "חולה" שבוע ולא באה בא לי לפרק לה ת'צורה בגללה נהרס לי כל השבוע! מצד אחד, אני צריכה ת'עבודה הזאת כדי להיות עסוקה וגם כסף לא מזיק, אבל אני מרגישה שהם מנצלים יותר מידי. כי למה תמיד מבקשים ממני להקדים ולא מבנות אחרות? ויש איזה אחת שעובדת איתי, היא בקופה וכל הזמן לחוצה מהאנשים ומעירה לי על האדישות שלי כל הזמן "בריט, תתעוררי! בריט איזה אדישה את! שעה את על המחלקת בנות!" (מסדרת ת'מחלקה יעני ובין לבין עוזרת לאנשים) נמאס לי ובא לי להרוג אותם ונמאס לי מההערות המעצבנות שלה על זה שאני אדישה כי היא לא קובעת שם אני באה לשם בלי חשק ועצבנית, אבא שלי אומר שזה לא יפה שאני עוד בבית ושהם מחכים לי שם, אני חושבת שזה לא בסדר שאני צריכה להקדים כל השבוע בגלל הבת זונה הזאת (תסלחו לי) אני עצבניתתתתת, מה עושים????.