החתונה עם היפהפיה הנרדמת
OשיO יקר,
ראשית מזל טוב לרגל החתונה הקרבה.
שנית, הרשה לי תחילה להסתייג ממתן אבחנות כל שכן פרוגנוזות באשר לבת הזוג ולעתידכם המשותף, כפי שניתנו לך כאן. באופן עקרוני, מאמינה שקריאה של פוסט בפורום, מאפשר לנו לכל היותר הצצה דרך חרך צר בלבד, לעולמם ומציאות מורכבת של בני הזוג, וגם זאת רק דרך נקודת ההשקפה וההבנה של אחד מבני הזוג. מכאן שעלינו להתייחס בזהירות רבה, בענווה ובעיקר בידיעה שאנו יותר לא יודעים מאשר יודעים, בבואנו לנסות ולהבין את הקשיים שמועלים כאן ולהגיב אליהם.
ועכשיו. לאחר ההסתייגויות, ובהתבסס על דבריך בלבד, נדמה לקורא אותך, כי בחרת בזוגיות עם בחורה מקסימה, לידה אתה מרגיש נאהב ואוהב, והיא עבורך "האחת והיחידה" . עם זאת, ההכנות לקראת החתונה מציפים גם בעיות וקשיים, שאולי קודם לכן, ניתן היה להתעלם או להפחית מהשפעתם.
בפוסט שלך בת הזוג מצטיירת כסוג של "יפהפיה נרדמת", שגדלה מוגנת ומגוננת בארמון אמיתי, שבו לא נדרשו ממנה יותר מידי דרישות, היא לא התמודדה עם משימות שרבים מבני גילה מתמודדים עמם - בחירת כיוון תעסוקתי, מציאת עבודה, התמודדות עם לחצים, קשיים ומתחים. ואיכשהו נדמה שנותרה במובן הזה, מעט ילדה, שנרדמה לה ל 100 שנה, בציפייה (או שלא) שהנסיך שיגיע יעיר אותה ויאפשר לה להתבגר לעמוד על רגליה שלה באופן עצמאי ובלתי תלוי בחסדי הוריה. לא מפתיע שאינה מרגישה בטוחה בעצמה בחברה, וכלל לא בטוח עד כמה היא מעריכה את יכולותיה. שהרי כאשר אנו מפנקים את ילדינו, אנו מעבירים לו מסר סמוי שאיננו סומכים על יכולותיו לדאוג לעצמו ולהתמודד עם אתגרים.
מכאן, אפשר גם להבין את הכעס והביקורת שלה כלפיך, כאשר אתה מביא לזוגיות את העולם שמחוץ לארמון. העולם שפחות סבלני וסלחני להיעדרות מהעבודה, שתובע ממך לעמוד במשימות ובמטלות, לפרנס את עצמך ולקחת אחריות על חייך. כלל לא בטוח שהיא באמת ובתמים מבינה "מה זה השטויות הללו" לקחת יום חופש, ולעמוד מול בוס שהוא לא אבא המבין והמקבל.
כדאי לקחת זאת בחשבון, ולבחון אפשרות לנצל את הקונפליקטים הנוכחיים לחיזוק הזוגיות שלכם, וגם לחיזוק תהליך ההתבגרות שלה.
ממליצה עם פנייה לטיפול זוגי לעבודה משותפת על המפגש בין הפנטזיה לבין המציאות.
הרבה הצלחה!
ד"ר גלית לזר