לחלק לילדים בגן....

[מירי,]

לחלק לילדים בגן....

בן מאוד אוהב לחלק לילדים בגן סוכריות וופלים או סתם להביא לילד נוסף (לו עצמו) איזו לחמניה.... אז אני חושבת שזה יופי - אבל כל יום???? מצד אחד אני לא רוצה שהוא יילמד (כבר עכשיו) שנתינה יכולה להיות מוגזמת , מצד שני אני אמורה לכבד את ילדי הגן כל יום? איך הייתן מגיבות? הייתן מסכימות? ואם לא - איך אומרים לו את זה? (היום לא! למה?)

 

[ספל חמאה]

למה באמת?

זאת השאלה הכי קשה שאת צריכה לשאול את עצמך. למה? וכשאת שואלת את עצמך את מבררת תוך כדי את האמירות השבלוניות, את האמת האחת, את האמת שלך, נקודות עקרוניות (או לא) בנקודת מבטך ועוד. זה תרגיל מצויין. יכול להיות שהסיבה תתגלה כמשהו שפשוט לא בא לך לעשות למישהו אחר. ואגב, זה לא עניין של כיבוד ילדי הגן כן או לא, זה עניין של הילד שלך שהוא מכבד את חבריו ועימתיו. ילדי הגן לגמרי שוליים במשוואה הזאת. אני זוכרת כילדה בבצפר שהייתי מעשרת מהסנדוויצים שלי (מלא פרוסות דקות דקות עם שוקולד ושמנת) לילדים שלא הביאו אוכל. ועם כל סנדוויץ שחולק הרגשת השובע עלתה ביחס חיובי עולה. ואצלי זה לא היה קשור ל´קניית´ חברים, להפך, אני הייתי מחלקת דברים למרות העניין הזה [דהיינו, זה שאני מציעה לך משהו משלי לא אומר שאני מחבבת אותך]. >ספל חמאה חושבת שגם זאת תקופה שתעבור<

 

[מירי,]

למה אני או למה הוא?

נכון במשוואה שלו זה רק הוא , הילדים בגן אינם רלוונטיים- ואני אכן שמחה שהוא מחלק, הוא יחלק את המסטיקים למרות שהוא יודע שהוא יכול לשמור אותם לעצמו ולהנות מכווווולם.... אבל - אני... ממוצע של 5 ש"ח ליום מוביל למעל 100 ש"ח בחודש....

 

[ספל חמאה]

למה לא?

כשאת שוללת משהו - לא חשוב מה, לא חשוב ממי - כדאי שתהייה לך סיבה טובה (טובה זה מושג יחסי, נא לא תפוס אותי במילה). מחסור בכסף זאת סיבה, קמצנות זאת סיבה, פיתוח מחשבה עתידית זאת סיבה, חוסר חשק זאת סיבה, וכו´. העניין בתרגיל הוא, שקודם כל את צריכה לשכנע את עצמך בתשובה שלך - ולך הרבה קל (אני מקווה) לשים לב לסיבוני שכל, ולוותר עליהם. >ספל חמאה חושבת שגם במשוואה שלך זה רק הוא<

 

[מלמלה]

אהבתי את ההסבר שלך

אני הרבה פעמים נוהגת כך אבל לא הצלחתי לתמצת זאת בצורה כל כך יפה

 

[מירי,]

סיבה סיבה...

אבל האם היא רלוונטית לילד? כבר אמרתי , עבורי 100 ש"ח ויותר לנושא הזה בחודש הם אולי לא מעמסה כבדה אבל די מוגזמת... רק מה - אני לא ממש בטוחה שאני רוצה שהילד יהיה מודע לשיקול הזה - מבחינתו הוא מקבל סוכריות\לחמניות\וופלים... ולא שומר הכל לעצמו אלא חולק עם אחרים... (נו בטח קילו סוכריות אפילו הוא לא מסוגל לסיים בבת אחת) וזה טוב! (לדעתי) וזה חשוב....אבל להסביר לו שזה ע"ח פינוקים אחרים של אמא , נשמע לי קצת הרבה לגילו וגם קצת מעמסה...

 

[ספל חמאה]

הסיבה רלוונטית לך?

אם כן - אז היא רלוונטית לילד. ואם זה שיקול שהילד לא צריך להיות מודע לו - אולי גם את לא צריכה לתת לו חשיבות. אם זה חשוב לך, אין שום סיבה שהוא לא ידע מזה. במשפחה גרעינית כולם צריכים לדאוג לכולם (ואם יש תקציב פינוקים הוא צריך להיות מחולק לכולם, כל אחד עפ"י רצונו ופינוקיו), שיתוף בשיקולים זה חלק מהדאגה ההדדית (בעיני) ואני לא חושבת שזאת מעמסה (ואם כן, זאת מעמסה שחברי המשפחה בד"כ שמחים לקחת על עצמם לגמרי בהתנדבות). והכי חשוב - אם הסיבה לא נראת לך, היא בטח לא ממש תראה לו. בצדק. עוד משהו בעניין המעמסה, מניסיוני עם בתי (כשיצאתי לעבוד הסברתי לה מדוע) ילדים לא לוקחים את זה קשה, הם מבינים פשוט שיש סיבה טובה לסירוב. ואגב, הסבר טוב הוא בדרך כלל הסבר לקוני (כלומר מדוייק ולעניין(לאו דווקא קצר...)) >ספל חמאה שואלת את עצמה למה באמת? לעיתים קרובות (על כל דבר)<

 

[מירי,]

מה שסוחבים מבית אמא....

אני הייתי שותפה לכל ההחלטות הללו - אני יכולה לספר לך שהן מעיקות עלי עד היום! אולי גם זו הסיבה לרגישות יתר שלי בנושא....

 

[ספל חמאה]

בדיחה פולניה

בן מתקשר לאימו: - הי אמא, מה שלומך? אמא פולניה יקרה: - לא אכלתי 38 יום. הבן: - למה? הנשמה: - לא רציתי לענות לטלפון שלך בפה מלא. נו, אז יש דאגה ויש דאגה. >ספל חמאה לקחה מבית אמא מה לא לעשות<

 

[אינה של יערה]

כמה פולניות צריך כדי להחליף ../images/Emo62.gif?

לא צריך, ילדים. אני כבר אשב לי כאן לבד בחושך.

 

[מירי,]

בדיוק!../images/Emo6.gif

 

[limori]

גן לרואי היתה תקופה כזאת

הוא אילץ אותי להכין שני סנדויצ´ים ולפעמים לקנות עוד יוגורטים כי החברים שלו אוהבים. אז דיברתי עם הגננת ומסתבר שבארוחת עשר הם יושבים כולם יחד ומחליפים בינהם אוכל מכיון שרואי לא רוצה להתחלף עם אף אחד הוא מביא אחד אקסטרה... לשמחתי זה עבר וגם לי לפעמים התחשק להגיד לו שהיום אני לא נותנת שום דבר כפול אני מכינה אוכל רק לרואי, אבל אף פעם לא אמרתי... (כי אני גרועה בלהגיד לא...

)

 

[החתולה השחורה]

רק לוודא שזו לא דרך לרכוש חברים

או נסיון לשאת חן.

 

[maya100]

התחושה שלי היא שמדובר במשהו זמני

ולכן אולי לא כדאי להיכנס ל"מלמחמות". אני מבינה את התחושה שלך לגבי הבזבוז וגם לגבי רכישת חברים דרך נתינה ומאידך, איזה כיף שיש ילד שרוצה ונהנה להתחלק כך, איזה לב רחב וחם!

 

[נעה גל]

אני מסכימה עם מאיה. גם אצלנו היתה

תקופה כזו והיא חלפה. אני מודה שנצבט לי הלב בכל פעם שאורן ביקשה להביא ממתקים לגן כי הרגשתי שזו הדרך שלה להשיג חברים. בסופו של דבר המנהג הזה פשוט נעלם לנו מהחיים - אני אפילו לא זוכרת מתי. לגבי הכסף שהכל עולה - בשוק אפשר לקנות ממתקים בתפזורת יחסית בזול.

 

[מחשבות]

לסיכום:

מוזר שילדים צריכים להביא דברים ולהתחלק. חינוך רע להפליא. מצד שני, העניין הזה של לקנות חברים ולשאת חן בנתינת דברים פיזיים אינו שונה מלשאת חן בהצחקה או בחברותה נעימה. לא תמיד יודע ילד שלשאת חן אינה צריכה להיות מלווה בנתינת סוכריות. כאן אנחנו כבר ממש מתחסדים.

 

[כרמית מ.]

מוזר שיש אנשים שונים...

מי אמר שהוא מביא דברים כדי לקנות חברים? יכול מאד להיות שהוא נהנה מתחושת הנתינה. (אני בכוונה לא מתייחסת לאמא שלא מרוצה בגלל ההוצאה הכספית, אלא רק למעשה עצמו, מנותק מהקשרים "בוגרים"). אני רואה בעיה בילד שמביא ממתק (שכולם רוצים...) ולא מוכן לחלק לאחרים. מצב כזה, לדעתי צריך למנוע ע"י הגדרה שלא מביאים לגן דברים שלא מוכנים להתחלק בהם (גם לגבי צעצועים - זה התנאי שלי עבור הילדים. אתה רוצה להביא? קח בחשבון שגם אחרים ירצו לשחק בזה. לפעמים הם בוחרים לא להביא, לפעמים כן). ילד שמביא ממתק ומחלק לאחרים ללא בעיות - אני לא חושבת שיש בכך בעיה (מירי - שוב, אני לא מתייחסת לבעיה שלך, שהיא לגיטימית). זה אפילו עוזר לילדים אחרים להפרד מההורים... כך שיש בכך אפילו יתרון למטפלות. כמובן שזה גם עניין של תוכן - אם ילד יביא כל יום קרמבו-ים לכולם, זה באמת מפריע (הלכלוך, פגיעה בארוחת בוקר, בתור הורה לא הייתי רוצה שהילד שלי יאכל כל יום קרמבו (ומצד שני, אם מחלקים, אני לא אמנע ממנו) וכו´). יש ילדים שונים, עם בחירות שונות. אני לא רואה סיבה לפסול ילד, או את החינוך של הוריו, בגלל פעולה מסוימת, ללא הקשר, ותמונת מצב רחבה.

 

[מירי,]

זהו בדיוק....

רק שבתוך כך אני כן חייבת להתייחס ל"בעיה שלי"... מכיוון שכשהלתי את את הנושא לא חשבתי בכלל שהוא מנסה "לקנות חברים" אז "בדקתי את הנושא" , הוא אוהב לחלק... (אבל אמא ככה לכולם יש...) ולמרות ה"קשיים" שלי , אני כן רוצה לשמר את התכונה הזו אצלו!

 

[מירי,]

האמת? איבדתי אותך....

אם לא בנתינת משהו פיזי אבל גם לא בהצחקה וגם לא בחברותא נעימה - אז איך?

 

[מספר אחת]

תגובה תגובתית

בתור גננת אין דבר יותר מעצבן שילד בא עם "מוצר" לגן . וגם אם הוא מלא כוונות טובות בדרך כלל הענין נגמר באי נעימות גם לילד גם לשאר הילדים גם לגננת והנה גם לאמא ... עדיף לגמור את הענין כמה שיותר מהר. מי שיודע לתת ולהעניק ימשיך לדעת לעשות זאת בדרכים אחרות(חיבוקים ומילים נעימות) וביניו הסוד האמיתי...גבולות זהו שם המשחק לכל.