לחיצת יד לאבל

[asaf2000]

לחיצת יד לאבל

מה המקור למנהג הרווח שאסור ללחוץ יד לאבל? (לא מצאתי מקורות בספרי הלכות אבלות חוץ מבילקוט יוסף שכותב שמותר).

 

[mgb]

לחיצת יד לאבל..

בס"ד שלום! בספרים "גשר החיים" ו-"מקור ברוך" לא מוזכר מנהג זה. מה שכן הלכה היא(שו"ע שפ"ה ס"א) שאין אומרים "שלום" לאבל כיוון שאינו בשלום כעת.. אולי לחיצת היד שמסמלת גם "שלום" היא בכלל איסור אמירת שלום. בברכה

 

[נאמן למקורות]

אומר לך...

יש דברים שאסור ע"פ דין ויש דברים שאסרנו על עצמינו כדי שלא להידמות לאלה הנוהגים כך. לדוגמה: חרדי לא ילך עם כפה סרוגה - אף אם היא תכסה את הראש הייטב. חרדית לא תלך עם חצאית עד הרצפה - אף שזה כביכול שיא הצניעות. כך גם בלחיצת היד לאבל. לאחר שכתחליף לנוסח הניחום הקבוע הם יצרו את לחיצת היד - אנחנו לא נלחץ.

 

[asaf2000]

אתה בטוח שזה הטעם?

הרב עובדיה כותב שהיה הוה אמינא שזה כמו שאלת שלום ובגלל זה יש כאלה שלא נוהגים אבל הוא כותב שמותר. שאלתי מישהו והוא אמר לי שזה תלוי למה הכוונה שלי בלחיצת היד, יש לחיצות יד כשנכנסים שזה יכול להתפרש גם כשאילת שלום ויש לחיצת יד כשאומרים "המקום ינחם..." שזו לחיצת יד של ניחום...תלוי למה מתכוונים. בכל אופן לא ראיתי בשום ספר שמדברים על זה.

 

[Guy3331]

באמת, למה חרדיות לא הולכות עם

חצאית עד הרצפה?

 

[אופירA]

כבוד לבושה של האשה

האם זה מכובד לטאטא את הרצפה בחצאית, עד שברבות הזמן שוליה של החצאית מתרפטים כמו שולי מכנסי הג'ינס המרופטים לתפארה? האם רק במקרה החצאיות המטאטאות את הרצפה ניחנות גם בחגורת מתניים נמוכה וצמודה, כמו חצאית של רקדנית בטן? הסיבה לכך - חיקוי של האופנה שהתפשטה אצל החילוניים של חגורת מתניים נמוכה במכנסי הנשים, באופן שחושף לתפארה את הבטן ואת מה שמתחתיה, רחמנא לצלן. וגם אם לא חושף לגמרי, מושך את העין לאיזור זה, שהרי החולצה שמעל תמיד צמודה (לא חוקי עפ"י צו האופנה ללכת בחולצות רחבות וארוכות עם חצאיות אלו!) כך שהדתיות הלובשות חולצות צמודות המגיעות עד החגורה, ומנמיכות את חגורת החצאית (וכל הזמן מושכות את החולצה שהבטן לא תצא, או שכבר לא מושכות...) חברו להן לאופנת בעל פעור של החילוניים, וחושבות שהן לובשות כהלכה, שהרי השרוולים ארוכים, והחצאית ארוכה (והבטן כמעט אף פעם לא יוצאת החוצה...).

 

[נשמה משתוקקת]

חצאית ארוכה זה מכובד מאד.

בס"ד לטאטא את הרצפה - אולי מכובד פחות.

 

[אופירA]

חצאית ומלאכת הטאטוא

טאטוא רצפות באמצעות מטאטא הוא מלאכה מכובדת ביותר, כיוון שהטאטוא מכבד את הרצפה בבתים ואת ידי העוסקות במלאכה המבורכת. כמו כן, טאטוא רצפות הרחוב ע"י מנקי הרחובות - שוב, באמצעות מטאטא - הוא מלאכה המכבדת את בעליה, ומפרנסת אותו בכבוד. חצאית ארוכה גם היא דבר מאד מכובד, בכמה תנאים(!): א. שהחצאית לבושה לגופה של אשה, ולא לגופו של גבר... ב. שהחצאית חגורה למותן האשה, ולא מתחת לכך!!!... ג. שהחצאית רחבה מספיק שלא להדגיש את אברי הגוף שמתחתיה, וכן את תנועת הרגל בהליכה, בעלייה במדרגות וכו'. ד. שהחצאית בצורה ובצבעים הולמים ומכובדים (ולא אדום זוהר, למשל, או שאר פריטים בולטים התלויים עליה)... ה. שהחצאית היא חלק מלבוש צנוע ומכובד נוסף (ולא חצאית מכובדת כשמעליה חולצת ביקיני, כצו האופנה, או חצאית שמתחתיה מכנסי ג'ינס מתרחבים)... וכל אחד יוסיף מדמיונו כפי הדרוש, שלא תתעקם דעת בנות ישראל עקב צווי האופנה.

 

[פסיבי 1]

ושה' יחזיר את כל המבולבלות בתשובה

 

[נשמה משתוקקת]

וודאי שהתנאים שצי'ינת חשובים ביותר.